1. החדשות מסוריה הן שבשאר אסד ניצח במערכה וחזר לשלוט ברוב גדול של שטחי המדינה, ושרוסיה לא מתכוונת ללכת לשום מקום, אלא להישאר מעורבת על אדמת סוריה, זאת בשל שיקולים גיאו־פוליטיים (ביחס לארה"ב, ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה) ושיקולים כלכליים (גז, נפט, מכירות נשק וכו'). חדשות המשנה הן שסוריה אינה מוכנה עוד להיות "מגרש המשחקים" של חיל האוויר וצה"ל, והמסר שהעבירו הרוסים השבוע לישראל הוא שסוריה כבר איננה שטח הפקר.

מנגד, ניצבת ישראל נחושה למנוע התבססות איראנית צבאית בסוריה, למנוע מעבר נשק מדויק מסוריה ללבנון ולשבש את שיקום התעשייה הצבאית (ואולי הכימית) שמנסה אסד לבצע במרץ. מנגד, גם ארה"ב שבחרה לעזוב את המזרח התיכון כמעט איננה מעורבת בלבנון ובסוריה, והותירה חלל ריק שאליו מחליקה רוסיה של פוטין.
 
במצב החדש שנוצר תתקשה ישראל להבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלה בצפון ללא עזרה משמעותית מארה"ב. מול איראן, סוריה וחיזבאללה - אנחנו מסוגלים להתמודד. מול רוסיה היא תזדקק  לאמריקאים. "החברות" של נתניהו ופוטין מוגבלת וזמנית. אני מניח ומקווה שצה"ל והקבינט יידעו עם הזמן להסתגל למצב החדש, להפנים אותו ולסגל דרך פעולה מבצעית שמבטיחה סילוק איומים או עיכוב שיירות טילים ללבנון. גם אם רוסיה תספק לאסד מערכות S־300, יש להניח שמשלב מסוים הן תהיינה לרכוש צבא סוריה, וחיל האוויר, למרות האתגר, יצליח להתמודד איתן אם יידרש. 
 
הרוסים כבר מלומדים בנושא. כבר ב־1982 השמיד חיל האוויר בגבול לבנון־סוריה את כל מערך ההגנה האווירית שהוצב שם ואשר היווה את פאר הטכנולוגיה הסובייטית: 2־AS, 3־AS, 6־AS ומכ"מים מתקדמים לגילוי מעקב ובקרה. אלפי שנות מהנדסים סובייטים ירדו אז לטמיון במבצע "ערצב", שעליו פיקד האלוף דוד עברי. אז היום המצב קצת שונה, אבל ישראל כבר הוכיחה שכאשר האיום הוא קרוב ומיידי - היא יודעת לפעול.
 

ומשפט אחד על שחצנות ויוהרה. כבר שנים שהרמטכ"ל מוביל את המב"ם (המערכה שבין המערכות). אלפי פעולות בשנה, באוויר, בים, ביבשה ובסייבר, לאורך הגבולות והרחק מאוד מעבר להם. הכל מתבצע בשקט, בשילוב ידיים בין־ארגוני ובין־חילי ובהצלחה רבה. בעת האחרונה גברו הפרסומים על היקף הפעילות בסוריה, על כמות התקיפות וכו'. זה מאתגר את הסורים ופטרוניהם באופן שאינו משיא לנו דיבידנדים, וצריך לחדול מכך או לצמצם. בסופו של דבר, הפנקס פתוח והיד רושמת. גם של הסורים.

 בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. צילום: אבי אוחיון, לע"מ
בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

 
 
2. שלום לך "מקור בכיר בלשכת ראש הממשלה". אתה בטוח שקראת לאהוד אולמרט "בוגד"? לא פחות? למה אתה מסתתר כשאתה אומר את זה? ועל שום מה הוא בוגד בדיוק? משום שנפגש בחו"ל עם אבו מאזן? אז שתדע לך, יא חתיכת "גורם בכיר" בלתי מזוהה, שאולמרט אומנם הורשע, עמד לדין וריצה את עונשו, אבל הוא ההפך מ"בוגד". אתה הרי יודע עד כמה העריכו אותו בצמרת צה"ל, במוסד ובשב"כ, ועד כמה הצטערו על לכתו. אתה הרי יודע שהוא הוביל באומץ לב את תקיפת הכור בסוריה לאחר ש"ניצל" בקושי ממלחמת לבנון השנייה. ואתה גם יודע שהוא באמת ניסה לא רק להלום אלא גם לחפש נתיבים להסדר ופיוס. בדברים האלה של מלחמה ושלום, אין פוליסת ביטוח להצלחות. לו קראת "בוגד"? אתה בטוח?
3. צר לי לקבוע, אבל נציב קבילות החיילים האלוף (במיל') יצחק בריק, ברוך כישרונות ומעוטר הצלחות ככל שיהיה, מנהל קמפיין אישי נגד הרמטכ"ל ונגד צה"ל. איך אני יודע? אל המייל שלי הגיע מכתב שכתבו "פורום החפ"שים" בראשות אל"ם במילואים אל חברי ועדת החוץ והביטחון, הדורש להקים ועדת חקירה לבדיקת כשירותו ומוכנותו של צה"ל. ממי הגיע המייל? מלשכתו של נציב קבילות החיילים, שמתווך בין "הפורום" לבין הכנסת והתקשורת.
אני מצטער מאוד, אבל אני מאמין לגדי איזנקוט שמצהיר בחתימת ידו על כמות מלאי התחמושת, על היקף האימונים ועל דרגת הכשירות והמוכנות של הצבא.
 
בשיתוף עשרות אלופי צה"ל במילואים, חברי פורום מטכ"ל לשעבר, הציגו לנו לאחרונה, ביושר ובכנות, את הגרפים, את כמות המלאים ואת דרגות המוכנות. אין מאה אחוז - אבל המצב לא רע ואולי הטוב ביותר ב־15 השנים האחרונות. אז אנחנו, שרגילים לרמטכ"לים שמתבכיינים "חסר לנו ואין לנו, ולקחו לנו ואין אימונים ואין מלאים וכו'" - מתקשים לקבל רמטכ"ל שקובע ביושר את ההפך הגמור. ועכשיו יש אפילו שדוחים את ועדת הבדיקה שמינה הרמטכ"ל (אני לא מבין למה) בראשות האלוף (במיל') אבי מזרחי ומבקר צה"ל אילן הררי לבדוק את טענות בריק, בנימוק "הרמטכ"ל ממנה את בודקו". 
 
אני תוהה מי עומד בדיוק מאחורי הקמפיין הזה. ולמה אני תוהה? כי לקח לנו זמן לדעת ולהבין שהיו אלה בנימין נתניהו ושליחו דאז נפתלי בנט, שניהם מסיירת מטכ"ל, שניהלו אחרי מלחמת לבנון השנייה את "קמפיין המילואימניקים" נגד ממשלת אולמרט בניסיון להביא להחלפתו בידי נתניהו (מהלך שהצליח), ואולי גם הפעם הקמפיין הוא לא נגד צה"ל והרמטכ"ל, אלא "קמפיין מתגלגל" שיפגע בסוף בשר הביטחון ליברמן ובנתניהו, בטענה שהם לא מצליחים להנהיג ולבקר לכאורה את צה"ל, באופן שנבין שאנחנו חייבים, אבל חייבים כאן שר ביטחון אחר.
 
מה תגידו על זה? אני לא קובע כאן שגורמים פוליטיים או חיצוניים דוחפים ומעודדים את נציב קבילות חיילים ששתק עשר שנים ורק כעת התעורר, ואת מבקר מערכת הביטחון לשעבר שהצטרף השבוע להתקפות על הרמטכ"ל ועל צה"ל. אבל אתמול בבוקר, כששמעתי את אהוד ברק קובע בגלי צה"ל ש"חייבים לחקור לעומק את הטענות של בריק" וכי "הבדיקה צריכה להיות חיצונית ולא מטעם צה"ל, ורצוי שהרמטכ"ל יבין זאת", רציתי לכתוב: אולי הקול קול בריק אבל הידיים ידי ברק. אלא שאז החלטתי כי עוד מוקדם מדי  לכך, גם אם אינני מסרב להוציא זאת מכלל אפשרות. אלה השיטות של סיירת מטכ"ל.
4. יש לי הצעת ייעול לווייז. לא אחת, האפליקציה מכוונת אותי לשמות רחובות מוכרים ובלתי מוכרים, כך למשל נקלעתי בשבוע שעבר לרחוב "אשר וינר" בשכונת ארנונה שבירושלים. התקשרתי לידידי ארז וינר לשאול אם הוא יודע במקרה מי האיש. "בטח, זה דוד שלי, אח של אבא, שהיה מנכ"ל משרד השיכון של דוד לוי ושבנה את מעלה אדומים ושכונות רבות בירושלים, ואשר העיר החליטה להנציח את זכרו", סיפר בהתלהבות, שמח שמישהו שואל. 
 
ואני הרהרתי עד מה טוב יהיה אם יהיה אפשר ללחוץ על המסך ולקבל כמה מילים על מקור שם הרחוב, בהקלטה או בטקסט כתוב (בהגעה ליעד). זו יכולה להיות גם חוויה משפחתית, גם אוניברסיטה משודרת בתנועה וגם הכפלת הכבוד לאישים שתרמו למדינה, לשגשוגה ולערכיה.
שבת שלום.

[email protected]