לא רק לנשיא צרפת מקרון יש שאיפה ליזום ולקדם תוכנית שלום, גם לחברות מרכזיות באיחוד האירופי יש. לא רק לנשיא צרפת נמאס להמתין לפרסומה של תוכנית השלום, סליחה "עסקת המאה", שהנשיא דונלד טראמפ מבטיח מאז נכנס לבית הלבן. בשיחות שלא לייחוס בקרב שגרירים ודיפלומטים בכירים במטה האו"ם בניו יורק, נשמעות זה זמן מה התבטאויות הלועגות למה שמוגדר "הזמן האינסופי והעבודה שאיננה מסתיימת, שהבית הלבן משקיע בגיבוש ובניסוח תוכנית שלום".
הדיווח שלפיו נשיא צרפת מאיים בפרסום תוכנית שלום עצמאית, התפרש בקרב דיפלומטים, נציגי מעצמות המערב ופרשנים בניו יורק כאות אזהרה לנשיא טראמפ: "אתה קלקלת לנו את הסכם הגרעין עם איראן. אנחנו נשבש לך את תוכנית השלום שלך בין ישראל לפלסטינים".
זאת לא הלצה. צרפת, בריטניה וגרמניה, שהיו מעורבות במו"מ שהניב את הסכם הגרעין עם איראן, אינן סולחות לארה"ב על ההחלטה להסתלק מההסכם. גם נציגי רוסיה וסין, שהיו שותפים ב"קבוצת השש", החתומה על הסכם הגרעין, כועסים על מאמציה של ארה"ב לסכלו.
חדירה דיפלומטית לתחום המעורבות האמריקאית לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני נראית כמעשה נקמה מתוק בארה"ב. אי אפשר למנוע מנשיא צרפת את תוכניתו לשלום. אבל גם הפעם, הסיכויים שיוזמה צרפתית תועלה לדיון רשמי במועצת הביטחון של האו"ם קלושים ביותר, ואם תועלה לדיון, היא לא תאושר, בגין וטו אמריקאי מובטח.
תחום התיווך, הפעילות הדיפלומטית והמאמצים לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני, שמור בלעדית לארה"ב. אף ממשל אמריקאי בשלושת העשורים האחרונים לא הניח לאף מעצמה או גורם בינלאומי להתערב במו"מ. הנשיא טראמפ, שיחסיו עם מעצמות המערב מעורערים ממילא, יקפיד עוד יותר מקודמיו בבית הלבן על שמירת הבלעדיות הזו.