1. הפרויקט של כחלון
שר האוצר משה כחלון בטוח שזמן קצר לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו ביום שלישי הבא, נתניהו יכריז על הקדמת הבחירות לכנסת. אבל אצל נתניהו אי אפשר באמת לדעת עד לרגע האחרון, ובסביבתו כבר דיברו השבוע על דחייה נוספת בהחלטה על ההקדמה. למרות זאת, דפי המסרים של מפלגת כולנו רועננו, היעדים סומנו, ורשימת המועמדים לכנסת הבאה גובשה פחות או יותר.
שר האוצר לשעבר יאיר לפיד סומן כאחד מיעדי ההתקפה. יש עתיד היא מפלגה בעלת פוטנציאל אלקטורלי, ולכן כחלון ואנשיו תוקפים את מפעלות לפיד כשר אוצר. השבוע בכנס אגף התקציבים בירושלים ביקר כחלון את הירושה שקיבל. שר הכלכלה אלי כהן המשיך במלאכה בכנס יועצי המס באילת. לפיד עצמו שומר על דממת אלחוט בכל הנוגע לכולנו. הוא נזהר בכבודו של כחלון, הידוע כאלרגי להתקפות וכמי שנעלב בקלות.
החדשה המדהימה של כולנו הושמעה השבוע בתשובה לשאלת רינה מצליח: "משבר הדיור נגמר", הכריז כחלון. אם אין בעיה לקנות דירה ממוצעת ולהיפרד מ־140־145 משכורות, אז המשבר באמת נפתר. אבל אם יש כאלה שלא רק שלא מספיקים לגמור 145 חודשים אלא חודש אחד, אז ספק אם המשבר נפתר. ייתכן שירידה של 1% במחירי הדירות בשנה האחרונה ופרויקט מחיר למשתכן מספיקים לכחלון כדי להכריז על ניצחון.
בינתיים רועננו הססמאות של הרפורמות בבנקאות (אף ששום בנק חדש לא הוקם), הורדת יוקר המחיה במזון והקצאת עשרות מיליארדי שקלים לתקציבים חברתיים. במקרו־כלכלה המסר הוא שיש לנו כלכלה יציבה, אין חריגה מהגירעונות ומצבנו מעולם לא היה טוב יותר. למרות זאת, הסקרים מנבאים לכולנו 6 מנדטים, 7 במקרה הטוב. במקרה הזה ארבעה חברי כנסת מכהנים ייעלמו מהכנסת הבאה: יואב גלנט ששובץ במפתיע במקום השני ונמצא בדרך לליכוד, מייקל אורן (שכנראה יעמוד בראש איזו מכללה), אלי אלאלוף (שמאס בקריירה הפוליטית הקצרה) ורחל עזריה שהתאיידה כשהחליטה להתמודד על ראשות עיריית ירושלים.
את מקומו של גלנט כמספר 2 בכולנו יתפוס ללא ספק שר הכלכלה אלי כהן, שלכנסת הנוכחית שובץ רק במקום השביעי. "אלי כהן" הוא שם נפוץ בישראל, אבל השר כבר אינו עוד אלי כהן. הוא הצליח למתג את עצמו כאביר הצרכנות. הוא מתגלה כנץ פוליטי אך במאבק ביוקר המחיה הוא יונה צחורה. השר הפך לאורח קבוע בתוכניות הצרכנות כמו "תוכנית חיסכון" של קרן מרציאנו בחברת החדשות, "הכל כלול" של סיון כהן בערוץ עשר ו"עושות חשבון" (או לא עושות) של סיון קלינגבייל וטליה קינן פלד. בשנתיים האחרונות בנה לעצמו בייס פוליטי עצמאי, אך למרות זאת הוכיח נאמנות לכחלון.
גם חברי כנסת אחרים שהוכיחו נאמנות מוחלטת לבוס יכולים לישון בשקט. הם עמדו בגבורה במשימה העיקרית הנדרשת, והיא דקלום אוטומטי של דף המסרים וגיבוי תוכניות השר. לכן מובטח מקומם של רועי פולקמן, יפעת שאשא־ביטון (שהתגייסה השבוע בטוויטר למען משה ברקת בפרשת הנהגת האישית), מירב בן־ארי ואולי גם בן העדה הדרוזית אכרם חסון.
עתידו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד אניגמטי כמו אופן חיסולו של העיתונאי הסעודי באיסטנבול. באב"ד שנכלל במקור ברשימת כולנו לכנסת האחרונה, הוכיח בשלוש השנים האחרונות נאמנות עיוורת לכחלון. אלא שבחודשים האחרונים ניכרת גם אצלו עייפות החומר, והוא משמיע זמירות על כך שהוא מותש, נמאס לו מהעבודה הסיזיפית ומיצה את עצמו. יש דיבורים על חזרתו לשוק הפרטי, אבל אם יחליט להמשיך בפוליטיקה, הפעם לא יסתפק בתפקיד חבר כנסת. פתרון שישביע את רצונו - מינויו לשר - מותנה במספר המנדטים שתקבל כולנו ואם יוקצו לה שלושה שרים.
כחלון יוצא לדרך חתחתים עם נדוניה בסקרים של 6־7 מנדטים. אני מעריך שעד לבחירות כולנו תגדיל את כוחה ב־1־2 מנדטים נוספים ותגרד מלמטה את עשרת המנדטים מבחירות 2013. הבחירות לרשויות בשבוע הבא הן הכנה לטסט. כשכחלון אמר לרינה מצליח בכנס יועצי המס באילת: "ראשי הרשויות מרכזים בידם כוח פוליטי, בפריימריז בליכוד יש להם הרבה כוח. לא אני ולא נתניהו יכולים לקדם משהו שהם מתנגדים לו" - הוא הוכיח מחדש את חשיבות הבחירות המקומיות. הוא פצח בחודשים האחרונים בספורט האתגרי של חציית ישראל לאורכה ולרוחבה ונפגש עם מועמדי כולנו, כי התוצאות יקרינו גם על הבחירות לכנסת. השבוע ביקר את מועמדיו באילת, ואלי כהן ירד גם הוא לעיר הדרומית לפגישה עם פעילים.
אלא שמידת ההצלחה לא ברורה. ברמת גן ניטשת מערכת בחירות עזה בין כרמל שאמה הכהן הנתמך כספית על ידי כולנו, לישראל זינגר, ראש העיר המכהן. בחיפה תומך כחלון בראש העיר יונה יהב, שעלול לאבד את כיסאו לטובת המועמדת המרעננת עינת קליש רותם. וכמובן קיים גם קרב הדמים על ראשות עיריית ירושלים, שמאז טדי קולק העניין בה לא היה רב כל כך. משה ליאון הולך ראש בראש מול זאב אלקין. רחל עזריה, שהייתה מועמדת, התנדפה. עבודה יעילה עושה כחלון במגזר המיעוטים בצפון. לא התפלאתי לשמוע שגם במקומות עבודה מסוימים הוא זוכה לגיבוי מההסתדרות.
כטור שעניינו נושאי כלכלה, אקדיש לסיום מספר שורות לכלכלת הבחירות. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את עלות יום השבתון בשני מיליארד שקל, ונשיא ההתאחדות שרגא ברוש ביקש משר הפנים לאשר חופשה רק למי שייצא להצביע בפועל. באיגוד לשכות המסחר מעדיפים לראות את חצי הכוס המלאה ומעריכים שביום השבתון יגלגלו הסוחרים 800 מיליון שקל - 3.5% יותר לעומת ממוצע הפדיון היומי.
"יום החופשה מוענק על חשבון המעסיק למימוש הזכות הדמוקרטית", מציין אוריאל לין, נשיא האיגוד, ומוסיף: "מי שאינו מצביע, אין סיבה שייטול יום חופשה על חשבון המעסיק, ויש לבטל לו את החופשה".
2.
שעון החורף יחל בשבת הקרובה אחרי חצות עם הזזת מחוגי השעון שעה לאחור. תקופת שעון החורף תסתיים ב־29 במרץ 2019, ועד אז יהיו לנו חמישה חודשים רצופים להתאמת השעון הביולוגי. וחוץ מזה, נצטרך להפנים שמהשבוע הבא תרד עלינו בשעה 17:00 חשיכה גדולה, שתפחית את החשק לעבוד ותעלה את מפלס המלנכוליה. חברת ריהוט השינה הולנדיה זיהתה את הפוטנציאל ולרגל שעון החורף הודיעה שתנפיק "מהדורה מוגבלת של מיטות הולנדיות וכרבוליות מפנקות".
חוץ ממצב הרוח הדיכאוני יש לכניסת שעון החורף השלכות כלכליות שליליות נוספות. בהתאחדות התעשיינים מעריכים את התועלת של השארת שעון הקיץ על כנו ב־300 מיליון שקל. זה כולל חיסכון שבין 20 ל־50 מיליון שקל בהוצאות האנרגיה, שיפור בפריון העבודה ובכושר התחרות, גידול במכירות בענפי הבילוי וגידול של 04־042 מיליון שקל בהכנסות פנאי ותיירות.
באיגוד לשכות המסחר לא חישבו השנה את התועלת הכלכלית, אבל נתונים שנבדקו לפני כשנתיים מראים שכל שעת אור נוספת מביאה לתוספת פדיון של 45 מיליון שקל בזכות גידול בצריכה הפרטית. שעות האור הנוספות יגדילו את התפוקה והפריון של העובדים, ויחסכו כ־40 מיליון שקל בעלויות החשמל למרות ריבוי השימוש במזגנים.
גם ועדה בראשות שמוליק אבואב, שהקים ב־2013 שר הפנים לשעבר גדעון סער, העריכה ב־300 מיליון שקל את התועלת מהפעלת שעון הקיץ. בסקר שעשתה הוועדה ענו 65% מהנשאלים שהם תומכים בהארכת תקופת שעון הקיץ.
אם כן, אין ויכוח על כך ששעון הקיץ מגדיל הכנסות וחוסך מאות מיליוני שקלים בשנה. לריבוי שעות אור ביממה יש תועלות נוספות - אור בבית תורם לאיכות החיים ולשיפור החוויה המשפחתית. התאמת השעון גם מהווה צעד חשוב בסנכרון העבודה אל מול מדינות השוק האירופי. וקיים גם ההיבט הבריאותי. לפי משרד הבריאות החלת שעון הקיץ לאורך השנה תשפיע לחיוב על בריאותנו הגופנית והנפשית. לשעת אור נוספת יהיה אפקט חיובי גם על הבטיחות בדרכים וצמצום התאונות.
אז אם היתרונות, לפחות הכלכליים, כל כך מוחשיים, מדוע לא מחילים את שעון הקיץ על כל השנה? ייתכן שיש מקום לאופטימיות זהירה. בשנת 2014 נרשמה תזוזה חיובית, ותקופת שעון הקיץ הוארכה בחודש שלם, מסוף ספטמבר לסוף אוקטובר. 84% מאזרחי האיחוד מעוניינים להשאיר את שעון הקיץ בכל השנה. את היוזמה מובילה פינלנד, הסובלת מהיעדר כרוני של שמש וממספר מצומצם של שעות אור.
זמני שעון הקיץ בישראל מעוגנים בחוק, ושינוי מצריך חקיקה. ההסתברות שזה יקרה למרות כל היתרונות היא אפסית. החרדים טוענים שהשינוי יקשה על המשכימים להתפלל, במיוחד בחגי תשרי. החרדים בקואליציה הנוכחית כבר הוכיחו שאין להם אלוהים ושהם מעוניינים לשנות את הסטטוס קוו, אבל לטובתם, כמו בסוגיית העבודות בשבת. השינוי יהפוך לאקטואלי בקואליציה ללא החרדים. זה יקרה אם יאיר לפיד והכנסת יגיעו למסקנה שאכן מדובר בשיפור מהותי באיכות החיים של כולנו.
3. מסביב ייהום הסער
שר החינוך והפנים לשעבר גדעון סער זינק השבוע לכותרות שלא בטובתו, לאחר שיוחס לו סיפור אלף לילה ולילה על ניסיון פוטש שארגן נגד נתניהו בשיתוף הנשיא רובי ריבלין. סער הנסער הכחיש את העלילה, המעידה על חשש חצר המלוכה בבלפור מחזרתו לפוליטיקה.
השבוע יצא לי לשמוע דברים שאמר סער בכנס השנתי של לשכת יועצי המס, עוד לפני פרוץ הסערה. הוא מתחמם על הקווים מאז לקח לפני ארבע שנים פסק זמן מהפוליטיקה. מירי רגב, אחת ממקורביו דאז, קיבלה את הודעת הפרישה בתדהמה. בחודשים האחרונים הוא מחמם מנועים ומתכנן לעלות למגרש המשחקים הפוליטי. הוא נפגש עם פעילים ברחבי הארץ ומרבה להשתתף בכנסים. רבים ישמחו לראות אדם כמו סער חוזר לפוליטיקה. הוא לא מאלה הנכנסים לתפקיד כדי לסמן וי ולחמם את הכיסא. הוא פועל ליישום שינויים ולהטביע את חותמו.
נזכרתי בסער משתי סיבות נוספות שסוקרו בטור זה. אחת היא שעון הקיץ שהוארך ביוזמתו בחודש ימים לסוף אוקטובר לאחר אין ספור ויכוחים. מהלך נוסף היה החלטתו כשר הפנים לשעבר, המיושמת לראשונה, לקבוע את הבחירות לרשויות המקומיות כיום שבתון. נכון שחלק מהמצביעים ילכו אולי לים, אבל יש לקוות שמרביתם ינצלו את זכות הבחירה.
כששאלתי את סער מדוע החליט על השבתון, הוא הסביר: "ניסיון העבר הראה שאלה שניצלו את העובדה שיום הבחירות לרשויות לא היה שבתון היו המפלגות הקטנות. אצלן שיעורי ההצבעה היו גבוהים וחלקן היחסי בתוצאות היה טוב יותר, וזה עיוות של הדמוקרטיה. אני מקווה שעכשיו זה ישתנה".
ואיך העזת להקים את ועדת אבואב, שהאריכה בחודש את תקופת שעון הקיץ? האם לא חששת מלחץ החרדים?
"אני רוצה להזכיר לך שהחרדים לא היו בקואליציה כשזה קרה. זו הייתה הזדמנות חד־פעמית לנצל את היעדרם כדי להעביר חוקים הטובים לכלל האזרחים ולא לסקטור כזה או אחר", הבהיר סער.
מאז הקמת הממשלה האחרונה, לחצי המפלגות החרדיות לשינוי הסטטוס קוו מגמדים את האפשרות שיוזמה כמו זו של סער תצא לדרך בממשלה הנוכחית.
4.
עבר זמן ארוך למדי מאז האיום האחרון של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להשבית את המשק. בשנים האחרונות לא היה לו על מה לשבות, כי במערכת יחסיו עם שר אוצר הכל דבש. הכל זורם. כשכחלון נותן הכל, אז מי צריך שביתה? מספיק לאיים.
כך היה בעניין שכר המינימום, בנושא קצבאות הזקנה, וכך גם בנושא תוספות השכר במגזר הציבורי. ניסנקורן קיבל את כל מה שחלם עליו מבלי שיוריד שאלטר אחד. איומי שביתה הושמעו בשפע, אבל בארבע וחצי השנים שהוא בתפקיד המשק לא הושבת אפילו ליום אחד.
גורמים בהסתדרות מרכלים אפילו על שיתוף פעולה פוליטי בין ניסנקורן לכחלון. אבל כדי להמשיך להיות רלוונטי, ניסנקורן חיפש ומצא את נושא גל תאונות העבודה בענף הבנייה כעילה לשביתה. כדי לא לפגוע בבחירות לרשויות המקומיות החליט לדחות את השביתה לתחילת נובמבר. בראיון שפורסם בתחילת השבוע במגזין הנדל"ן של "גלובס", הבהיר: "קיימת זילות בחיי האדם של הפועלים בענף הבנייה והפקרות שאי אפשר להמשיך בה".
אז נכון, מתחילת השנה נהרגו 38 פועלים באתרי הבנייה. אבל נכון באותה מידה שמתחילת 2018 ועד ספטמבר נהרגו בתאונות דרכים 208 בני אדם, מתוכם 18 רוכבי אופניים חשמליים. אז האם זאת לא עילה ראויה להשבית את המשק? אבל מזכ"ל ההסתדרות הולך על בטוח. מבחינתו, הבטיחות היא חלק מתנאי העבודה, ולכן חייבים לדאוג לעובדים. וחוץ מזה, סוגיית ריבוי התאונות בבנייה הפכה לעניין בולט בתקשורת וברשתות החברתיות, אז מה רע שניסנקורן השבע יקטוף דיבידנד גם בתחום זה.
בממשלה מודעים למניעי היו"ר, ועל רקע זה פרסם השבוע שר העבודה חיים כץ את רשימת צווי הבטיחות לקבלנים מתחילת 2018. "לצערי, האדישות של הקבלנים לרמת הבטיחות באתרי הבנייה לא מפסיקה להרוס משפחות. נמשיך לפעול בנחישות נגד הרשלנות הפושעת וניעזר בכל האמצעים העומדים לרשותנו עד שנבלום את הקטל בענף הבנייה", אמר כץ.
רשימת החברות שהפרו, לדבריו, את צווי הבטיחות כוללת את אלקטרה בנייה, יש לי אור חברה לבניין, ח.י.י.מ ביתן, ארזי הנגב יזום ובנייה, א.א סעיד בניין ופיתוח, מרדכי אביב מפעלי בנייה וחברת אלקטרה סולל בונה אגירה שאובה.
אז הנה, הרשימה פורסמה ונעשה "שיימינג" לקבלנים. השר כץ גם הבטיח לטפל בבעיה והזהיר את הקבלנים. אז מדוע למרות הכל צריך שביתה? אז זהו, ששביתה לא תהיה. כמו שהיה עד היום, ברגע האחרון יצוץ פתרון. רעיון הקמת ועדת חקירה נשמע כהצעה הגיונית. אבל את הכותרות ניסנקורן כבר קיבל.
5.
חברת הביטוח הישיר AIG יוצאת מדי סוף שנה במוצר ביטוחי חדש. מנכ"ל החברה שי פלדמן החליט הפעם להתמקד בביטוחי המשכנתאות, ובעזרת קמפיין של 3־4 מיליון שקל לנסות להגדיל את נתח השוק.
פלדמן: "50%־60% מביטוחי המשכנתאות נמצאים בבנקים, וזה נתון לא סביר. יש לכך שתי סיבות: אין מספיק מודעות לנושא. כשמישהו הולך לעולמו, כספי ביטוח המשכנתה הולכים לבנק ולא ליורשיו. ולווים רבים מתייחסים לביטוח כחלק אינטגרלי מההלוואה וזה לא צריך להיות כך. כמו שהמעבר בין הבנקים למשכנתאות קל יחסית, בתחום הביטוח זה אותו הדבר. לקיחת המשכנתה היא לא חוויה נעימה. רבים סבורים שעצם העובדה שהבנקים נותנים לנו משכנתה היא הישג בלתי רגיל בפני עצמו. מסקרים שעשינו מתברר שהלקוחות אינם מודעים לאפשרויות. חלקם עסוקים ומעדיפים להתעסק כמה שפחות בניירת".
אז מה הבשורה המעשית שלכם?
"ראשית, בקלות המעבר. כל מה שהלקוח צריך לעשות הוא חתימה דיגיטלית, ואז כל הטיפול עובר אלינו. מחירי הביטוח אצלנו תחרותיים יותר. לקוח בגיל 30־40 שקיבל משכנתה של חצי מיליון שקל יכול לחסוך במצב בריאות סביר 3,000־4,000 שקל לשנה. אם מדובר בגילי 50+, שם גובים הבנקים פרמיה גבוהה במיוחד, סכום החיסכון יכול להגיע אפילו ל־5,000 שקל. כדי להגדיל את המודעות עלינו לאוויר בקמפיין הכולל שילוט חוצות. בזכות זה הגיעו אלינו פניות רבות. אנחנו מפנים לקוחות למחשבון האוצר כדי לראות את גובה החיסכון בפרמיה. כל פעם אנחנו מופתעים מחדש מחוסר המודעות בתחום".
מה המצב בתחום ביטוחי הסייבר? האם שם קיימת מודעות לסכנות?
"בהחלט כן. מדובר במוצר הביטוח הצומח ביותר באחוזים, והפרמיה מכפילה את עצמה מדי שנה, וזה נמשך בשלוש השנים האחרונות. במקביל, מתחילות להגיע תביעות רבות יותר ממה שהיה בעבר בגלל הגידול בכמות אירועי הסייבר. נכון שהפרמיות עולות, אבל אנחנו משלמים יותר ויותר. כשמגיעה תביעה כזו, מדובר במין אסון טבע לארגון, עד כדי איום קיומי. איומי הסייבר רלוונטיים כיום לא רק לגופים גדולים כמו בנקים וחברות תקשורת, אלא גם לגופים קטנים המנהלים מאגרי מידע. לכן לטיפול הראשוני ולהיערכות לתביעה קיימת חשיבות רבה. בניגוד להנחיות רשות ני"ע וחובת הדיווח כיום, היו בעבר אירועי סייבר בחברות ציבוריות שלא דווחו".
איך לא יצאתם עדיין בכיסוי ביטוחי לרוכבי האופניים החשמליים? האם לא הגיע הזמן לפחות לביטוח צד ג'?
"אופניים חשמליים אינם מוגדרים ככלי רכב מנועי, ומשרד התחבורה עומד להסדיר את הנושא. ביטוח צד ג' הוא לא מה שהלקוח רוצה. הוא מעוניין בביטוח חובה המכסה נזקי גוף, כי זה הסיכון המרכזי. לצערי, אנחנו פוגשים יותר ויותר מקרים של נפגעי אופניים חשמליים. הנפגעים בדרך כלל הם הרוכבים עצמם, ואז נוצרת בעייתיות לגבי התשלום. אנחנו ממתינים להוראות משרד התחבורה, ובינתיים בשיתוף עמותת אור ירוק עושים עבודות הדרכה בבתי הספר".
סיפורי ההטרדות המיניות וגל החשיפות המכונה MeToo לא יורדים מהכותרות. האם יש כיסוי ביטוחי למטרידים?
"אנחנו לא נותנים למטרידים כיסוי. הסעיף היחיד שיכול להיות מכוסה הוא מקרים של גרימת נזק עקב תלונת שווא. גם ביטוח אחריות מקצועית אינו מכסה הטרדות. אצלנו ב־AIG יותר מ־50% מהמנהלים הבכירים הן נשים, כך שסוגיית ההטרדות בתוך הארגון אינה אישיו".