האוזן משמשת כידוע לשמיעה וחיונית לתקשורת. במחקר שנערך על פצועי מלחמת וייטנאם נמצא כי אלו מביניהם שלקו בחירשות מוחלטת (כתוצאה מפגיעה מוחית או הרס של עצבי השמיעה) סבלו מהנכות הקשה ביותר. חמורה אף יותר מעיוורון. ויותר משחסרה להם התקשורת הבינאישית (שעליה ניתן לגשר באמצעים חזותיים) חסר להם רעש הרקע הסביבתי המלווה אותנו יומם ולילה, ומשמעותו "חיים". רוב הנפגעים הללו תיארו את מצבם כ"בתוך קבר".
 
לכל אלו מאיתנו שהתמזל מזלם ואינם סובלים מחירשות מוחלטת, מספקת המציאות רעש רקע רצוף. ואלו מאיתנו שזכו להיות יהודים במדינת ישראל עטופים ברעש הרקע הייחודי שלנו. לו ניתן היה לפרקו לכל מרכיביו, היינו שומעים ציוץ ציפורים ונהמת מכוניות, שריקת קטרים ומוזיקה על כל גווניה, קולות המון אדם בכל השפות, ברכות וקללות, קולות מלחמה ותפילות. ובשבוע הזה, שבו ציינו את רצח רבין - עלתה המילה "הסתה" וגברה על שאר רעשי הרקע. הימין ומנהיגיו שוב מואשמים בהסתה.
 
מיליוני מילים כבר נכתבו על האלימות והפראות וההסתה ברשתות החברתיות. נניח לאלו. על כל אמירה גזענית נגד עולים מרוסיה או אתיופיה אפשר להביא שתיים נגד מתנחלים ודתיים. על כל קריאה להרוג ערבים אפשר להביא שתיים נגד יהודים. לא תהא תפארתנו על דרך ההשוואה הזאת, ולא באמצעותה נוכל לקבוע מי אלים יותר. מי מסוכן יותר. מי התחיל.
 

אלא שלאחרונה עיקר הדיון ב"הסתה" עוסק בנתניהו וממשלתו. השמאל טוען שבניגוד להסתה ברשתות, הבאה משורשי העשבים השוטים, מתחתית החבית ומקצות המחנה, החומרה בהסתה "מטעם" היא שראש הממשלה עצמו, שריו ומקורביו, ראשי ההנהגה - הם העוסקים בפילוג, בסכסכנות, בהסתה ובדה־לגיטימציה של כל מי שדעותיו שונות, או שאינו מוכן לשבח את ראש הממשלה ולתמוך בכל מעשיו. 
 
יצא לנתניהו שם של מסית. ומי שרצה לתמוך יתדותיו בתיבות ה"הסתה" מתוצרת נתניהו הזכיר את ה"ערבים נוהרים באוטובוסים", את "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים", את המרפסת בכיכר ציון מעל תמונת רבין במדי אס־אס ואת ארון הקבורה מההפגנה בצומת רעננה. המהדרין מוסיפים גם את דבריו נגד התקשורת. אותה האשים ב"מסע ציד אובססיבי", והוסיף כי "השמאל והתקשורת מנסים לבצע הפיכה". המותקפים ראו בכך הסתה והתרת דם.

יצחק רבין ז"ל ובנימין נתניהו. אי אפשר לבקר אמירות של אחד ולהתעלם מאמירותיו של השני. צילום: ארכיון פרטי

 
# # #
 
לרוב בני האדם יש שתי אוזניים. ימנית ושמאלית. הצליל המעובד ממה שנקלט בשתיהן מספק למוח מידע רב ומסייע לאדם להתמצא במרחב. מי שמקשיב רק לצד אחד ומתעלם מהקולות מהצד השני - עלול לאבד את דרכו או להידרס. מי ששומע רק על נתניהו במרפסת בכיכר ציון - מתעלם מתמונות של נתניהו במדים נאציים, וגם מתמונות כאלו של איילת שקד ונפתלי בנט. 
 
ויש לזכור בהקשר זה את החלטתו של מי שהיה (אז) המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, שקבע לפני כשמונה שנים כי אין לפתוח בחקירה נגד מי שפרסם תמונה של נתניהו במדים נאציים מ"חוסר אשמה פלילית" וכיוון שהמעשה "איננו בגדר העלבת עובד ציבור". אם אין זו "הסתה" כמשמעותה בחוק - למה השמאל אינו חדל לעסוק בתמונת רבין? ובשאלה אם "שמפניה" מהשב"כ חולל את הפרובוקציה או סתם שני בני 16 ממוצא ימני? אין זו עבירה, וחסל. ואם ארון קבורה הוא הסתה לרצח, כיצד תמונת נתניהו דרך עניבת תלייה (כרזה בבצלאל) או גיליוטינה (הונפה בהפגנה בשדרות רוטשילד) אינן כך? 
ככה זה, כשאף שיש שתי אוזניים מקשיבים רק ימינה ואוטמים את האוזן השמאלית מאותם קולות בדיוק מהצד השני.
 
מה שלחש נתניהו באוזנו (השמאלית) של הרב כדורי אינו הסתה. זהו ניסיון, שכיח מאוד בפוליטיקה, להשחיר את היריב. האם זה גרוע יותר ממה שאמר בן־גוריון על בגין ("טיפוס היטלריסטי מובהק")? או על מפלגת חרות ("מר לנדאו וחבריו פיארו ושיבחו ונשאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה ולמופת")? ואם מירי רגב כינתה את המסתננים הסודנים "סרטן", אולי למדה את ההשוואה הזאת מרבין ("בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר - סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית")? 
 
ואולי רבין היה גם המקור להשראה לכל חברי הכנסת והשרים מימין הבאים לקצץ בכנפיו של בג"ץ, כשהם זוכרים מה אמר ראש הממשלה שנרצח בידי איש ימין: "המשטרה הפלסטינית תילחם בחמאס בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אמהות נגד שתיקה". ומי שזועק נגד המחנה הלאומי הנלחם בעמותות השמאל שהפכו עצמן לתומכות האויב הערבי חייב כמובן לזכור כי רבין ז"ל כינה את האגודה לזכויות האזרח - "האגודה לזכויות החמאס". נתניהו מסית נגד השמאל? "המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלורים" אמר רבין, והתכוון למתיישבי רמת הגולן, בשעה ששקל לתת את הגולן לאסד האב. 
 
מה לעשות, חברי השמאלנים? לי יש שתי אוזניים. ואינני שוכח. ואני זוכר גם מה אמר לאחרונה ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, זה שנכשל בהגנה על רבין: "מדינת ישראל מובלת על ידי חבורת פירומנים ומונהגת על ידי אגו־מניאק לחורבנה הסופי". באוזני זו אמירה מגעילה החוסה במסגרת חופש הביטוי. בעיניכם ובאוזניכם, חברי השמאלנים, לו היו הדברים באים מימין - היו אלו דברי הסתה.
 
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הטיחה השבוע בשרת המשפטים: "הביקורת על בתי המשפט גובלת בהסתה ממש, וזאת בין היתר מפי נבחרי ציבור". מילא רבין עם ה"בלי בג"ץ ובלי בצלם" שלו, כבר שחוק. אבל מה אומרים אנשי בצלם עצמם על בג"ץ, ועל פסיקתו בעניין חאן אל־אחמר? "בית המשפט העליון התיר למדינה לבצע פשע מלחמה. אם יתבצע - יישאו גם השופטים באחריות". ואני זוכר מה היה דינם של שופטים שנשאו באחריות לפשעי מלחמה והועמדו לדין במשפטי נירנברג. אכן, הסתה נוראה נגד בית המשפט. אבל, כמה מפתיע! דווקא משמאל. 
 
ומאותו צד גם מאשימים את מנהיגי הימין שהם מערערים על מעמדם של "שומרי הסף" ומחלישים את מערכת המשפט שלנו. אבל כשקצב הטיפול של היועמ"ש בתיקי נתניהו אינו נושא חן בעיני ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, הוא אומר עליו "היועץ המשפטי מדקלם ססמאות נבובות (...) תוך טיוח מביך להצלת אדונו". אין ספק: השמאל תומך בשלטון החוק רק כל עוד פסיקותיו והחלטותיו מתאימות להשקפותיו. 
 
ניתן היה להמשיך בכך עד אין קץ. וצריך לזכור שהאוזניים אחראיות גם לשיווי המשקל שלנו. ומי שמשתמש רק באחת מהן - עלול למעוד, להחליק שמאלה. או ימינה.
 
# # #
 
ורק עניין משעשע אחד עוד לסיום: בשנת 2009 פרסמו שני חוקרים איטלקים מאמר בעיתון מדעי. הם חקרו אסימטריה בין שני חלקי המוח ומצאו כי שמיעה באוזן הימנית משפיעה על קליטת הצליל ושידורו אל המוח באופן יעיל יותר מאשר באוזן שמאל.