השאלות האמתיות שיש לשאול על רצח רבין: למשל, איפה היה השב"כ?

ובראש ובראשונה יש לזכור שאת אבישי רביב, הסוכן המדיח, מי שפעל בקרב מחנה הימין כדי להשחירו, טיפח השב"כ עוד הרבה לפני הסכמי אוסלו. מי שהיה אז ראש השב"כ, או עמד להתמנות לתפקיד הזה, היה יעקב פרי, אם כי ברור לי שההחלטה הייתה מערכתית. הפרקליטות הייתה שותפה מלאה במהלך הזה.

לתפיסתי, השב"כ פעל בעניין זה, ברשות ובסמכות, כמו בגרועות שבמדינות שבהן מתקיים משטר טוטליטרי. מערכת שלמה, על כל גרורותיה, הייתה שותפה לרעיון להפוך את רביב מגורם שמספק ידיעות לפרובוקטור מתסיס; והמהלך היה רחוק מלהיות תמים בעיניי. 

לשלוח סוכן על מנת להדיח גורמים במחנה פוליטי לפעילות לא חוקית - זה משהו שקשה היה להעלות על הדעת שיכול להתקיים במדינה היהודית; אבל כמה שנים קודם לכן, כזכור, כבר הוכיח השב"כ שהוא רואה את עצמו פטור מכל נורמות מקובלות, שעה שהוא רצח שני מחבלים שנתפסו חיים על ידו בפרשת קו 300. אחר כך ניסה להטיל את האשמה על קצין בכיר בצבא. איציק מרדכי ניצל רק בנס מהעלילה שנרקמה בידי צמרת השב"כ, שעשתה במערכות המשפט כבתוך שלה תוך ביצוע עבירות חמורות במיוחד.

בזמנו, חשבתי שאלה תקלות שאין לייחס להן חשיבות מערכתית, אולם כשקראתי את דוח שמגר הבנתי שהריקבון במערכת אכיפת החוק באותה העת היה ממש עמוק. העסקתו של אבישי רביב הפכה לנבזית. הוא עשה אינספור פעולות לא חוקיות כדי לחבב את עצמו על חוגי הימין, ובפרקליטות ובמשטרה ידעו על כך וסגרו לו תיקים. הוא הקים ארגוני־דמה, כאילו ימניים, והזמין את אנשי הערוץ הראשון לטקס השבעה מפוברק. והוא זה שמסר את התמונה שבה נראה רבין במדי אס־אס לכתב הערוץ הראשון.

קראתי בדוח שמגר פירוט של מפגשים בין רביב לבין מפעיליו, ומתוכם עלה כי השב"כ לא רק יודע על מעשיו אלא לא מן הנמנע שהוא אפילו מעודדם. מצאתי, למשל, שמפעיל מסוים מבקש ממנו להציב שלטים בגנות הסכמי אוסלו. מפעיליו גם ידעו על כך שהוא מקורב ליגאל עמיר, שעמו הוא שיתף פעולה בפעילויות שונות.

מכל אלה אני למד שחלקו של השב"כ היה קריטי. לא מחנה הימין שהתנגדותו למהלך אוסלו הייתה לגמרי לגיטימית, ולחלוטין לא מסיתה, אשם בעיניי במה שקרה. את האצבע המאשימה יש להפנות, בין היתר, לגוף שמפקדו, אגב, שהה בחו"ל דווקא בערב הקריטי. אולם לא זה מה שמעורר כל כך הרבה תמיהות. השב"כ שכה טרח על השחרת חוגים במחנה הימין, בהשראת מי שהיה אז היועמ"ש, הרחיק לכת, לטעמי, עוד הרבה יותר.

מי שהניח ליגאל עמיר לשהות ברחבה הסטרילית עם אקדח עליו במשך זמן כה רב - לא נכשל סתם כך באבטחת ראש הממשלה. ומי שצעק “סרק, סרק" היה צריך להסביר כמה דברים; כמו גם מי שעמד וצילם את יגאל עמיר במשך שעה ארוכה.

אבל כל זה - ועוד הרבה יותר - מוצנע כרגע. אם אפשר לנגח את ראש הממשלה בחקירות שבעיניי הן סרק, אז את התמיהות אפשר לגנוז.