צופה מושבע של ״תעופה בחקירה״ עולה למטוס ומריץ בראש את הכשלים האפשריים

אווירודינמיקה תמיד ריתקה אותי. מאוחר יותר בחיי זכיתי לעוף לא מעט פעמים בעזרת שילוב נכון של כל מיני כדורים. היום אני צופה נלהב בתוכנית המופת ״תעופה בחקירה״, שבה מנתחים תאונות אוויריות ומגיעים למסקנה: האם למשל זהו כשל טכני, גלגל שהתפנצ׳ר וחלקים ממנו עפו על מכל הדלק וגרמו להתלקחות כמו בטיסה 4590 של אייר פראנס שמככבת בפרק 7 של עונה 14. או שמדובר בשיקול דעת מוטעה של הטייס, כמו בטיסה 593 של אירופלוט, שבה הטייס החליט לתת לילדיו לשחק בהגאים ותוך כמה דקות הנוסעים מצאו את מותם כשהמטוס צלל אל ערבות סיביר (עונה 3, פרק 10). או אולי זו אפילו טעות אנוש מצערת של אנשי מגדל הפיקוח בנמל התעופה בטנריף: אלה דיברו זה עם זה במכשיר הקשר וגרמו לכך שטייס חברת KLM לא יצליח להבין את ההוראות שלהם, ייכנס למסלול ההמראה ויתנגש חזיתית בג׳מבו של פאן אמריקן. התוצאה: 583 הרוגים ופרק מצמרר בעונה השלישית של ״תעופה בחקירה״.

צופה מושבע של ״תעופה בחקירה״ לא יכול לטוס כמו כל אדם אחר. הוא עולה למטוס ושואל את עצמו אם יהפוך לפרק באחת העונות הבאות ומריץ בראש את כל הכשלים האפשריים שעליהם למד בפרקי הסדרה. הוא מביט בכל בורג, מוודא שהוא מוברג כראוי (שאלוהים יעזור לי, הפרק בעונה השנייה שבו מטוס מתרסק בשל בורג קטן שלא הוברג כהלכה הוא החומר שממנו עשויים סיוטים). 

עוד לפני כן הוא מברר לאיזה מטוס יעלה. הוא ניגש לאינטרנט, מברר על צי המטוסים של חברת התעופה וההיסטוריה שלה, מצליב נתונים, ומגלה את גילו של המטוס. מוודא שלא מדובר במטוס בגיל מתקדם מדי, שסובל מעייפות החומר. המידע היחיד שחברות התעופה לא חושפות הוא זהותם של הטייסים ששובצו לטיסה. אני מאוד מעוניין לדעת מי הם האנשים שעומדים לאחוז בהגאים ולקבל סקירה של היסטוריית הטיסה שלהם. ואם אפשר גם הערכה נפשית עדכנית על ידי פסיכיאטר מומחה (במקרים מחרידים טייסים החליטו לשים קץ לחייהם על ידי התרסקות מכוונת). הייתי שמח ליצור קשר עם הטייס המיועד. שבבוקר הטיסה אוכל לשלוח לו הודעה ולברר אם צבר מספיק שעות שינה כדי להיות חד וערני.

בדיוק בגלל זה, אגב, אני מקפיד על שינה טובה לפני הטיסה (ונמנע מנטילת כדורי שינה). אם המטוס ייאלץ לבצע נחיתת אונס בים ויהיה צורך להימלט ממנו באמצעות סירות הצלה מתנפחות, אני לא רוצה להיות האדם התשוש הזה שלא מגיע בזמן לסירה. מודה שכבר יצא לי להמליץ לנוסע שלצדי לוותר על המשקה האלכוהולי שהזמין. “אתה לא רוצה להיות מטושטש אם קורה משהו״, אמרתי. 

ללא ספק אני הכי אוהב ב״תעופה בחקירה״ את קטעי השחזור שבהם שחקנים משחקים את הדמויות השונות שמעורבות בטיסה. מהטייס והדיילים ועד לנוסעים. זה גם מה שגורם ל"תעופה בחקירה" להיות יותר מסתם סדרה דוקומנטרית עובדתית. אתה לומד על הסטודנט הצעיר לרפואה ממושב 8A שחוזר לבית הוריו לסוף השבוע ושנייה לפני שעלה לטיסה התקשר אליהם לשאול מה שלום הכלב שלו שמחכה בבית. על המשפחה שהולכת לחגוג את חתונת הכסף של ההורים ביעד אקזוטי. על הטייס שזוהי טיסתו הראשונה שבה יחצה את האוקיינוס האטלנטי. ועל הדיילת שעובדת בחברת התעופה במקביל ללימודי אדריכלות. אתה לא יכול שלא לפתח רגשות כלפי הדמויות, במיוחד לא אל הדיילות שחולמות להיות אדריכליות.

***

השבוע כשעליתי לטיסה לבורדו שבצרפת מצאתי את עצמי הופך לדמות כזו בדיוק בפרק עתידי של ״תעופה בחקירה״. ממש יכולתי לראות את הסצינה שבה אני נפרד לשלום מאשתי ובני וברקע הקריין מספר כי ״ליאור עוזב ילד קטן ואישה שנשארים בבית. הוא נותן לה נשיקה ומבטיח לילדו שישוב עם מתנה שמאוד יאהב. באותו הזמן המכונאים שבודקים את המטוס לקראת הטיסה אינם מבחינים בסדק הקטן שבתא השירותים הקדמי. הם מאשרים את הטיסה״.

לפתע החלום בהקיץ נקטע. אני שומע קול נשי פונה אלי: ״סליחה, אדוני, אנחנו מיד ממריאים ואתה צריך לחגור חגורה״.

״כן, בוודאי״, השבתי וחגרתי את החגורה. בינתיים היא בדקה שתא האחסון מעלי סגור כהלכה וכשסיימה פניתי אליה. ״אפשר לשאול אותך שאלה?״, אמרתי. ״כן, בטח״, השיבה הדיילת. ״את לומדת אדריכלות?״, שאלתי. ״לא״, אמרה והוסיפה צחקוק קטן. 

חמש דקות אחר כך המטוס המריא, ואני ספרתי מ־1 עד 180, כמו שראיתי שנוסעת אחת עשתה בשחזור באחד הפרקים. הקריין הסביר שזה מנהג קבוע שלה. היא עושה את זה מכיוון שלפי הסטטיסטיקה, 80% מאסונות התעופה מתרחשים בשלוש הדקות הראשונות של הטיסה. כשהגעתי ל־180 נרגעתי קצת והבטתי מהחלון אל הכנף לראות שהכל כשורה שם ואין איזה בורג שמשתחרר או מנוע שמתלקח.