כבר שנתיים עוסקים כאן בשאלה - מה הייתה, אם בכלל, רמת המעורבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 3000, או בפרשת הצוללות. החקירה המשטרתית קבעה שלא נמצאו ראיות למעורבותו, אבל עם הגשת חומר החקירה לפרקליטות ובו המלצות להעמדה לדין, גם נתניהו יודע שיש כאן פרשה שמטילה דופי חמור במדיניות הרכש הביטחוני של המדינה.
אין לו שום דעה בנושא החשוב? אין לו דעה כלשהי על מעורבות פרקליטו האישי בפרשה? אין שום דעה על מעורבותם של אלוף בצה”ל, שני תתי אלופים וראש לשכתו בעבר? אין לראש הממשלה נתניהו דעה כלשהי על הסיאוב במל”ל – ועל המציאות הדוחה לפיה כספם של אזרחי המדינה משמש גם לטובות הנאה של מקורבים לראש ממשלה בישראל?
הספין שיוצרים בתקשורת נאמניו ועובדיו של רה”מ בעניינו של אהוד ברק, כדי לעמעם את תחושת הריקבון בסביבתו הקרובה של נתניהו, מחליאה לא פחות מהראיות בתיק 3000. יתכן שברק ניצל את מעמדו, קשריו ואת הידע שצבר כדי לעשות הון לביתו. הלוואי ותהיה חקירה משטרתית מקיפה בעניינו של ברק, אבל כל חקירה שתהיה, לא מייתרת את התייחסותו של רה”מ מכהן לקבלת שוחד (לכאורה) של המקורבים אליו. אנשי סודו, שהציבור אינו יודע איזה משימות עלומות ביצעו רק בשבילו, בשנים בהן הוא בתפקיד.
ברור שקשה לנתניהו להודות בפני הציבור ששגה כאשר הקיף את עצמו במושחתים (לכאורה כמובן), אבל הפרשה לא תיעלם מהכרוניקה וההיסטוריה, גם אם תהיינה עסקאות טיעון שיעמעמו את חומרתה. אם היה נחוץ לציבור לדעת שמדיניות הייצוא והייבוא של אמל”ח בישראל היא מושחתת, רקובה ומסואבת, הוא כבר יודע ואף משוכנע, עוד לפני המשפט והעדות של עד המדינה. רק ראש הממשלה המכהן בישראל אינו מוכן להודות שזו המציאות. לחילופין, הוא מצהיר שיש לנו מדינה מ־ג־נ־י־ב־ה - והוא צודק, כי זו מציאות שלמקורביו מותר לגנוב בה. השורש של המילה מגניבה, תמיד יהיה ג־נ־ב. האמת שכיף כאן למי שמקורב למלכות, אפילו מגניב לו.