בתחילת השבוע התכנסו מנהיגי העולם בפריז כדי להפיץ את לקחי מלחמת העולם הראשונה במלאת מאה שנה לסיומה. זו הייתה מלחמה מטומטמת ואכזרית. כמו כל המלחמות. רובן לא צודקות ולא מוצדקות. בארבע שנות המלחמה (1914–1918) נהרגו 16.5 מיליונים, כ־40% מהם אזרחים.



אין אדם סביר בעולם כולו שאינו מבין כיום שמלחמת העולם הראשונה הייתה מיותרת. כמו מרבית המלחמות. אלא אם כן אתה סבור שמלחמות הן קטליזטור להתפתחות האנושית, ולכן יש מקום לקבל אותן כרע הכרחי. המלחמה למשל הכניסה לזירה טנקים, מטוסים וכלי ירייה אוטומטיים, וללא ספק קידמה את התחבורה והתעבורה לרווחתו ולתועלתו של המין האנושי. ועדיין יש תשובה ברורה לשאלה האם עדיף להמשיך להתגלגל במרכבות סוסים עוד כמה שנים ללא מלחמה, או להרוג מיליונים ולהרוויח התקדמות מדעית, כולל בריאות, נוחות, ושאר בונוסים שהם תוצרי מלחמה מובהקים. התשובה הברורה היא לנסוע בכרכרות. גם חוסך חיים וגם רומנטי (להוציא כאבי גב), או במילים אחרות: פאק כל ה"יתרונות" ולחיי החיים.



מרבית מנהיגי המדינות שהגיעו לפריז לא חשבו לשבריר שנייה לעסוק בסוגיות פילוסופיות מעין אלו. הוועידה כונסה כדי להוכיח לעולם שמנהיגים יכולים להיוועד פנים אל פנים, לדסקס בעיות משותפות ולפתור מחלוקות בפרספקטיבה של "כולם כאן ביחד" כדי להימנע ממלחמות. זה לא עבד ולא יעבוד, משום שמה שעובד במצבים מעין אלה הוא ניהול אינטרסים. ואפילו במתחם הצר של ניהול אינטרסים, אין לטראמפ ולנתניהו מה לעשות באותו כנס. המסר לא מדבר אליהם. ואלמלא הברוטליות שלהם, הצבאית והכלכלית, מרבית המדינות הנאורות לא מעוניינות בחברתם. טראמפ משדר אלומה אלימה וחד־כיוונית, ואיש לא מאמין לנתניהו. אלא שאפילו טראמפ לא יכול להרשות לעצמו להיות מוצג כמצורע העולמי, ונתניהו זקוק לתמונות שבהן יוצג כמנהיג בין מנהיגים.



טראמפ כדרכו חולל שערורייה ילדותית כשסירב להשתתף באחד הטקסים לזכר כל חללי המלחמה, כולל האמריקאים. הוא טען שמזג האוויר הגשום מסכן את המסוק שלו (אחרים הגיעו במכוניות). הרשת בארה"ב געשה בגינויים, אבל הקומיקאים חשפו את הסיבה האמיתית: הג'ל שמחזק את תוספת האורנג' בשערו לא יחזיק מעמד, וזו תרד על עיניו כסחבה ממורטטת. נתניהו ניסה לקושש פגישות פוטו אופרטיוניטי לקראת הבחירות, והזירה הבינלאומית היא אכן מגרש המשחקים הבלעדי שלו - שם הוא יכול לפברק את תדמית המנהיג שכולם משחרים לפתחו. הטכניקה שלו פשוטה: הוא מוכר הבטחות שווא להסדרים (בעזה, בגדה, בצפון) ומקבל פגישה עם מנהיגי העולם שמצפים שהיורה הרותחת במזה"ת תירגע סוף־סוף. נראה שכיום כולם כבר מבינים את הבלוף ואף אחד משורת המנהיגים הבכירה בכנס פריז לא רצה לפגוש בו.



בלשכת נתניהו הסבירו כי "מבנה הוועידה, מבחינת לוח הזמנים הצפוף והיעדר חדרים צדדיים, אינו מאפשר פגישות אישיות בין המנהיגים המשתתפים באירוע". במצוקתו הודיעה לשכתו כי הוא שוקל לבטל את הנסיעה, אבל לא איש כנתניהו ורעייתו יכולים להרשות לעצמם לפספס הזדמנות לעשות עלינו סיבוב בינלאומי. כשהגיע לפריז נאלץ נתניהו לרוץ אחרי פגישות מסדרון ברמה של פילגש דחויה, או לקשקש עניינים הרי גורל עם פוטין כששניהם יושבים על קצה הכיסא. "אני עושה כל מה שאני יכול כדי להימנע ממלחמה מיותרת", אמר בפריז לעיתונאים הישראלים, ובאותה נשימה אישר טלפונית שיגור של החוליה שגרמה לסבב האש הנוכחי.



התמונה והטראומה. שריפת החממה בעוטף עזה
התמונה והטראומה. שריפת החממה בעוטף עזה



המציאות האסטרטגית



אני לא יודע עד כמה מנהיגי המערב יורדים לפרטים מקומיים כדי להבין את חוקי המזה"ת, אבל שירותי המודיעין שלהם מתדרכים אותם, והאורח שבו בוצעה חדירת היחידה הצה"לית לחאן יונס, גרמו להם להבין (שוב) שנתניהו פשוט מבלף. מבחינתם מדובר בפרובוקציה, וכדאי שגם אזרחי ישראל יבינו במה מדובר: בעיקרון יחסי ישראל־חמאס במהלך ההסדרה הם שישראל סופגת (כן, סופגת) מהומות סביב הגדר תוך כדי שיחות, כשמגמת הדעיכה ברורה. הקו האדום היה אם יש לנו הרוגים ופצועים.



עכשיו צריך לחזור לאירועי הימים האחרונים: פלסטיני עזתי חדר את הגדר ושרף חממה תוך כדי מגעים להסדרה. מח"ט האזור ואחריו האוגדונר המקומי הגיעו למפגש עם תושבי העוטף פלוס תקשורת כדי להצהיר לא נסכים וזרוענו הארוכה תכה וכו' וכו'. במקביל נדחק הדרג הפוליטי, כלומר הקבינט, לעמדת הפחדנים שלא מגיבים (תמונות החממה השרופה וטראומת החדירה), מה שחושף את סביבת הליכוד וראש הממשלה לסחיטה האלקטורלית של בנט, כשליברמן עצמו נדחק לפינת המאיים ללא כיסוי - ובום!



האישור לפעולה בעזה ירד בדיוק באמצע תהליכי הרגיעה. בחדירה מעין זו יש סיכונים. האחד נפילת לוחמים, השני פיצוץ שיחות ההסדרה, והשלישי פוטנציאל להידרדרות כללית. נראה שממשלת ישראל עומדת למלא את כל הסעיפים.



מאחורי הסיפור הטקטי יש מציאות אסטרטגית: נתניהו לא רוצה בשום הסדרה אמיתית אלא בשקט לקראת הבחירות. הוא עצמו אמר באותה מסיבת עיתונאים שאין סיכוי להסדר אמיתי מול חמאס. לכן ממציאים סיפורי מעשיות על נמל בקפריסין וממשיכים את המצור ומדי פעם משליכים לרצועה הטבה כלשהי, כסף, דלק וכו' וכל השאר עבודה בעיניים על העולם, על הפלסטינים ובעיקר על אזרחי מדינת ישראל.



בחזרה לכנס בפריז. העונש של טראמפ ונתניהו היה לשבת מול מקרון ולשמוע את דבריו שהדהדו את הנזיפה הגלובלית שלה שותפים כל בני האדם שאינם כמותם. “הפטריוטיזם הוא ההפך הגמור מלאומנות - הלאומנות היא בגידה בפטריוטיות", אמר מקרון. כל העולם הבין שהוא מדבר על טראמפ שישב מולו בהבעה חמוצה של ילד נעלב. "באמירה ׳האינטרסים שלנו תחילה, לא משנה מה קורה לאחרים׳", המשיך מקרון, "אנו מוחקים את הדבר יקר הערך ביותר שיכול להיות לאומה, מה שגורם לה לחיות, להיות גדולה, והכי חשוב: הערכים שלה...".



גם בהמשך כיוון מקרון לגל הפאשיסטי הגואה בעולם "אני יודע, השדים הישנים גואים מחדש, מוכנים לסיים את עבודת הכאוס והמוות. אידיאולוגיות חדשות מתמרנות דתות, דוחפות להתנגדות לקדמה. לפעמים ההיסטוריה מאיימת לקחת מחדש את מסלולה הטרגי ולאיים על מורשת השלום שהושגה בדם אבותינו... היום הוא היום שבו אנו מחדשים את נאמנותנו למתינו. בואו נחדש את שבועת האומות להציב את השלום כמטרה עליונה. כי אנחנו מבינים את המחיר. ואנחנו יודעים מה זה מצריך".



מקרון לא פירט, אבל בפועל זה מצריך את החלפתם של מנהיגים כמו טראמפ ונתניהו, תוך ניהול מדיניות שתקדם שוויון בין כל האזרחים. רק כך ניתן למנוע מלחמות. כל השאר כנסים בפריז ומלחמה בעזה.