בהמלצות נגד נתניהו לא נכללו אלה שנטעו את זרע הפורענות: שותפיו לממשלה

הנאשמים הסמויים בפרשת 4000, אלה שלא נכללו בהמלצות המשטרה מאתמול, הם שותפיו הקואליציוניים של בנימין נתניהו. משה כחלון, נפתלי בנט ואיילת שקד, אריה דרעי והחברים ליצמן/גפני (בהמשך הצטרף גם אביגדור ליברמן). החבורה שחתמה על "סעיף התקשורת" חסר התקדים שהחדיר נתניהו להסכם הקואליציוני, סעיף שהעניק לו שיקול דעת בלעדי וניהול יחיד דיקטטורי של כל סוגיה הקשורה בתקשורת.

הוא התעקש על הסעיף הזה וביצר אותו, כאילו מדובר בקופסת סיגרים קובניים. על הכל הוא מוכן היה לוותר, רק לא על סעיף התקשורת. וגם את תיק התקשורת ניכס נתניהו לעצמו. התיק הזה הוגדר, על ידי מקורביו, כתיק "החשוב ביותר לראש הממשלה". יותר מהחוץ, יותר מהביטחון, יותר מהאוצר, יותר מהכל.
 

"הוא יוותר על ראשות הממשלה לפני שיוותר על תיק התקשורת", אמר לי באותם ימים אחד מנציגי מפלגות הקואליציה במו"מ. "הוא נתן לנו להבין שהכל למכירה והכל על המדף, חוץ מהתקשורת. זה השיגעון שלו". הם חתמו, ונתנו לטירוף הזה לסחוף מדינה שלמה. בחתימתם על "סעיף התקשורת" העניקו השותפים הקואליציוניים לנתניהו רשיון להרוג את מה שנותר מאיי העיתונות החופשית בישראל. "קארט בלאנש" לעשות כאוות נפשו ולהמשיך במלאכת ההרס השיטתית ובמלחמת השמד שגזר על אותם מתי מעט שהמשיכו לבקר אותו, את רעייתו, את התנהלותו.

כל השאר היסטוריה, שממלאת עכשיו עשרות ארגזים ומאות קלסרים, עדויות, הקלטות, מסרונים וממצאים שמרכיבים את תיק 4000, שממנף גם את תיק 2000 ושניהם (יחד עם תיק 1000) עלולים לסמן את קצו הפוליטי של מי שהתחיל להאמין שמותר לו הכל, אין דין ואין דיין, החסינות מלאה והרשות נתונה. הוא כנראה טעה.
 

מי שמכיר את נתניהו וצפה בנאומו אתמול, זיהה את סימני הפאניקה. זה היה נתניהו רגשן, מתפרץ, נסער. לראשונה זה זמן רב, הוא נראה במצוקה אמיתית. מכיוון שאזלה אספקת התירוצים הענייניים, הוא נאלץ להתמקד בהתקפת אמוק על המפכ"ל היוצא רוני אלשיך. אל מול הר הראיות, ההקלטות, המסרונים והעדויות, מה שהיה לראש ממשלת ישראל להגיד אתמול זה "איך תזמנו את ההמלצות ההזויות האלה נגד שרה ונגדי בדיוק ביום האחרון של המפכ"ל? מה אני אגיד לכם, נס חנוכה אמיתי. איזה מתנה נתנו לנו".
 

ובכן, אדוני ראש הממשלה, מתנות תמיד אהבת, אבל הפעם זה משהו אחר, פשוט בהרבה. המפכ"ל שאף להשאיר לבא אחריו שולחן נקי ולסיים את ההמלצות בכל החקירות והפרשות הגדולות שהתנהלו בתקופתו. את תיק 4000 המשטרה הייתה אמורה לסכם לפני שבועיים, אבל אז נדרשו כמה השלמות, כולל חיקור דין בחו"ל. אלה הושלמו בשבוע שעבר, ומאז נעשה מאמץ להשלים את הסיכומים כדי לאפס שעון עם המפכ"ל הנוכחי ולהשאיר לבא אחריו שולחן נקי.

הגישה הזו מקצועית ובריאה, בעיקר לנוכח העובדה שאתה נוהג לבחוש במינויי מפכ"לים. לך תדע את מי בסוף תמנה הממשלה שלך לתפקיד הזה. הרי גם את המפכ"ל הקודם אתה מינית, אחרי שעשית לשר הממונה כמה תרגילי הטעיה והפעלת את מלוא כובד משקלך כדי לשכנע את אחד האנשים הכי קרובים אליך אידיאולוגית ומקצועית לקבל את התפקיד.
 

עכשיו אתה מנסה לשכנע את הציבור שאותו אדם, סגן ראש השב"כ לשעבר רוני אלשיך, מתנחל ימני, חובש כיפה וממלכתי, קשר נגדך קשר. "אינני יודע מי יהיה המפכ"ל הבא", אמרת אתמול, "אבל אני יודע דבר אחד. תהיה לו עבודת שיקום גדולה מאוד". אם זה נכון, אדוני ראש הממשלה, הרי שהאחריות הבלעדית להרס שהמיט רוני אלשיך על המשטרה, מוטלת עליך. הרי אתה הגית את המינוי שלו, אתה שכנעת אותו, אתה הפעלת עליו לחץ, אתה הבטחת לו להיות ראש השב"כ הבא. למי אתה בא בטענות עכשיו?
 

עוד טיעון שבו השתמש אתמול נתניהו הוא הסיפור ההוא על הרמזים שנשמעו מכיוון צמרת המשטרה ולפיהם גורמים עלומים (המקורבים כנראה לנתניהו) הפעילו בלשים שאספו חומרים נגד בכירים במשטרה. בינגו! הנה הקונספירציה במלוא כיעורה. מר נתניהו, במטותא: אם אין לך טיעונים מהותיים בעניין החשדות והראיות שנאספו נגדך ונגד רעייתך, בסיועם של שלושה עדי מדינה שלא היו קרובים מהם אליך, אנא הנח לנו עם סיפורי הפולקלור השוליים הללו. זה אפילו לא עלבון לאינטליגנציה.

 

האסטרטגיה של נתניהו אתמול הייתה ברורה: התקפה חזיתית על המשטרה, בכל הכוח, תוך בידולה מהפרקליטות ומהיועמ"ש אביחי מנדלבליט. המשטרה היא אם כל חטאת, הגוף שזמם וקשר קשר להפיל ראש ממשלה מכהן, העליל עלילות שווא, בדה ראיות ושיבש חקירות. הפרקליטות והיועמ"ש? אף מילה. 

אז ככה: כל מי שמכיר ומבין ויודע מה קרה בשנתיים וחצי האחרונות, מבין שמדובר באחיזת עיניים. היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם פרקליט המדינה, יחד עם צמרת הפרקליטות, אישרו כל צעד שהמשטרה עשתה.

הם אישרו לפתוח בבדיקה נגד ראש ממשלה מכהן, אחר כך אישרו לפתוח בחקירה פלילית נגדו. הם אישרו לגייס את ארי הרו כעד מדינה ראשון, את שלמה פילבר כעד מדינה שני, את ניר חפץ כעד מדינה שלישי. הם עקבו אחר כל פעולת חקירה ואישרו אותה מראש. הם קיימו דיון אחרי כל התקדמות. הם החליטו והנחו וניהלו את החקירה הזו ברמה האינטנסיבית וההדוקה ביותר. הם אחראים לא פחות, אולי יותר, מהמשטרה וממי שעמד בראשה.
 

אבל את אביחי מנדלבליט משאיר נתניהו לסיבוב הבא. כרגע, אסור לגעת בו. למנדלבליט אמינות מסוימת בימין. נו, טוב. גם לאלשיך הייתה אמינות מסוימת בימין, בטרם הבקיע כמה שערים עצמיים מיותרים ועבר את המטחנה המוכרת של נתניהו וצוות שמשיו. "היום צריך להגיד את האמת, את כל האמת", פתח אתמול נתניהו את דבריו. בשנה הבאה הוא בן 70. אכן, זמן טוב להתחיל לדבר אמת. אני מציע שבשלב הראשון, יגיד נתניהו את האמת לעצמו. אחר כך נראה.