משמרות המהפכה של איראן מקיימים את השלב האחרון בתרגיל הצבאי הגדול מספר 12 בסדרת "הנביא הגדול", במהלכו דווח כי ספינות של איראן ירו רקטות בקרבת נושאת המטוסים האמריקאית ג'ון סטינס וכוח המשימה המלווה אותה. אפשר שהירי היה ניסיון ראשון לבחון את נחישות ארה"ב אחרי שהנשיא דונלד טראמפ, בציוץ דרמטי, הודיע בשבוע שעבר שהוא משיג את חייליו (יותר מ-2,000) מסוריה.
מאידך, יש גם חשיבות לעובדה שהכוח הימי האמריקני נכנס בעיתוי הזה למפרץ הפרסי דרך מיצרי הורמוז. זו הפעם הראשונה מאז ה-11 בספטמבר 2001 שנושאת מטוסים אמריקאית משייטת באזור. המטרה היא לא רק לעקוב אחר התמרון הצבאי של איראן, אלא גם כדי להעביר מסר שלמרות החלטת הנסיגה מסוריה, טהרן עדיין על הכוונת של וושינגטון.
מאידך, יש גם חשיבות לעובדה שהכוח הימי האמריקני נכנס בעיתוי הזה למפרץ הפרסי דרך מיצרי הורמוז. זו הפעם הראשונה מאז ה-11 בספטמבר 2001 שנושאת מטוסים אמריקאית משייטת באזור. המטרה היא לא רק לעקוב אחר התמרון הצבאי של איראן, אלא גם כדי להעביר מסר שלמרות החלטת הנסיגה מסוריה, טהרן עדיין על הכוונת של וושינגטון.
חשוב גם להדגיש שהפעם "החיכוך" הקל במפרץ לא הסתיים כמו בפעם האחרונה. בתקופת אובמה הרשו לעצמן האיראנים לתפוס ספינה קטנה של הצי האמריקאי שלטענתם חדרה למי החופים שלהם, לשבות את מלחיה ולהשפילם מול המצלמות. הפעם הם לא העזו לחשוב על כך כי חששו שטראמפ הבלתי צפוי עלול להגיב בעוצמה, שלא כמו קודמו שעבר על התקרית לסדר היום.
החלטת הנשיא לסגת מסוריה מתפרשת בעיני מרבית הפרשנים בעולם כניצחון לאיראן ורוסיה ומפלה לבני הברית של ארה"ב במזרח התיכון: הכורדים, ערב הסעודית, ירדן, מצרים, האמירויות וישראל. כך זה גם מתפרש כמובן גם באיראן. מפקד זרוע היבשה במשמרות המהפכה, גנרל מוחמד פקפור, אמר במסיבת עיתונאים בטהרן כי "ארה"ב הבינה כי אינה מסוגלת להפגין את כוחה לא בסוריה ולא בעיראק". הערתו של גנרל פקפור על עיראק היא יותר ממעניינת.
טראמפ הודיע על הסגת הכוחות מסוריה וצמצום החיילים האמריקניים באפגניסטן. אך לא הזכיר (עדיין?) את עיראק. שם פרוסים כ-5,200 חיילים במשימות של אימון וייעוץ לצבא עיראק. נוכחות הכוח האמריקני בעיראק חשובה לידידותיה של ארה"ב לא פחות מסוריה. הם מהווים את המעטפת הראשונה של ההגנה והבלימה מפני ההתפשטות האיראנית, שחותרת להשיג מסדרון יבשתי ללבנון ולהיאחז בחופי הים התיכון.
טראמפ הודיע על הסגת הכוחות מסוריה וצמצום החיילים האמריקניים באפגניסטן. אך לא הזכיר (עדיין?) את עיראק. שם פרוסים כ-5,200 חיילים במשימות של אימון וייעוץ לצבא עיראק. נוכחות הכוח האמריקני בעיראק חשובה לידידותיה של ארה"ב לא פחות מסוריה. הם מהווים את המעטפת הראשונה של ההגנה והבלימה מפני ההתפשטות האיראנית, שחותרת להשיג מסדרון יבשתי ללבנון ולהיאחז בחופי הים התיכון.
בניגוד לסוריה, הנוכחות הצבאית של ארה"ב היא על פי הזמנת ממשלת עיראק. אם טראמפ יודיע גם על הוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק, או אז באמת רע מאוד לעולם המערבי, לבנות הברית שלו ברחבי העולם ולישראל. זה גם יסביר ביתר שאת את התפטרותו שר ההגנה ג'יימס מאטיס ואת הזעם בקרב לא מעט חברי קונגרס רפובליקנים שדוגלים במדיניות חוץ ניצית ותקיפה. ביחסים בינלאומיים, כמו בטבע, אין ואקום. אל כל חלל שארה"ב, המתפרקת ממעמדה כמעצמת על עם אחיזה גלובלית, נוטשת, ייכנסו במלוא העוצמה הכלכלית והצבאית שלהן סין ורוסיה ומדינות אחרות שיש להן שאיפות להגמוניה אזורית כמו איראן.