כאשר זה מגיע ל”רעייתי ואני”, נגמרת האחריות והאגו חוזר לשלוט במציאות

הנה זה מגיע - “רעייתי ואני” הולכים שוב לבחירות. “רעייתי ואני” החליטו על העיתוי הנוח לו ולה. טובת הציבור כלל לא הייתה שיקול, אפילו לא כרעיון – רק הוא והיא ואולי גם הילד. ואולי לא. רק לפני כמה ימים הוא הודיע לנתיניו, כלומר לציבור: “מניסיוני, אני אומר לכם שאנחנו נמצאים באחת התקופות הביטחוניות המורכבות ביותר, ובתקופה כזאת לא מפילים ממשלה. בתקופה כזאת לא הולכים לבחירות. זה חוסר אחריות. יש לנו עוד שנה עד הבחירות, אנחנו בעיצומה של המערכה, ובאמצע המערכה לא משחקים בפוליטיקה”.
 

ואכן ראש הממשלה בנימין נתניהו צודק. מאז הפתשגן שכתב לעם הודיעה ארה"ב על נסיגה מסוריה; עוד לא סיימנו את סיפור המנהרות בצפון; חמאס משתולל בעזה; בקופה אין כסף ומומחים חוזים מיתון. אז באביגדור ליברמן, נפתלי בנט ואיילת שקד הוא יכול לסנוט באמצעות הצהרות ריקות מתוכן על אחריות לאומית, אבל כאשר זה מגיע ל”רעייתי ואני”, על שלל כתבי האישום הצפויים (“רעייתי” כבר מתמודדת עם כתב אישום), נגמרת האחריות והאגו חוזר לשלוט במציאות.

הציבור כמובן ישלם מוקדם את עלויות מערכת הבחירות (הנאמדות ב־2 מיליארד שקל, ויש עוד מאות מיליונים באתנן פוליטי, שמוגדר אצלנו ככסף קואליציוני). חלקו יחלום על שינוי בהנהגה ובמנהיגות, אבל כלום לא יקרה. 

 

בנימין נתניהו הוא אשף פוליטי, ברמות ששותפיו הקואליציוניים אינם יכולים להגיע אליהן. המו”מ הקואליציוני כבר החל בעל פה וגם יעלה על הכתב, לפני 9 באפריל. כל המפלגות - ימין, ימין קיצוני, ימין מתון וימין בשאיפה, שמאל (שאין פה כזה), שמאל־מרכז, רמטכ”ל לשעבר שלקה באלם, שרים שעשקו אותנו ארבע שנים, ורוצים להמשיך לעשוק - כולם ירמו אותנו האזרחים ברמות שהשטן לא ידע כדוגמתן.

אנשים יעמדו בפני ציבור וישקרו ללא חשש. אילו לציבור היה כוח משמעותי, הוא היה דורש פוליגרף תעסוקתי לא רק בכוחות הביטחון, אלא עוד יותר מאלה שמתיימרים להיות מנהיגיו. אבל חייבים להודות באמת, בדיקות כאלה היו גורמות להתמוטטות תשתית החשמל בישראל.
 

ומעל הכל מרחף צלו של היועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט. הוא לא יודיע על כוונתו בסוגיית תיקי רה”מ עד לאחר הבחירות. ואז נוכל להחליף את ההמנון מ”התקווה” ל”בלדה לנאיבית”. כי הסעיף המרכזי בהסכם הקואליציוני יהיה הצעת חוק שלפיה אסור בתכלית האיסור להעמיד לדין רה”מ מכהן. ושיהיה ברור לכולנו, “רעייתי ואני” ישלטו בנו גם אחרי ה־9 באפריל.

ויהיו שם גם שר הרווחה ושר הפנים, שבעניינם כבר יש החלטה של הפרקליטות לכתב אישום, בכפוף לשימוע, שייערך באביב של 2020. כי מה שחשוב באמת הוא רק “רעייתי ואני”, גם בכנסת ה־21. ואגב, חוק גיוס החרדים יובא להצבעה אם ירצה השם בסתיו 2022, אחרי שבג”ץ ייתן את הארכה ה־16 בקיץ 2021.