כל פעם לוקחים לנו משהו אחר: לא בריא לאכול קרואסון, כי הוא מכיל שומן רווי; לא בריא לאכול נקניקיות והמבורגרים, כי הם מתועשים; לא בריא לאכול חטיפים, כי הם עתירי מלח, סוכר, שומן טרנס וחומרי טעם וצבע; עכשיו רוצים לקחת לנו גם את הצ'יפס. עד כאן!
אמר מי שאמר שבחיים שלנו, כל מה שטוב וטעים, הוא לא מוסרי, לא בריא או משמין. מה לא נאמר על קפה, יין, סוכר? ועכשיו גם על צ'יפס.
לאחרונה פורסם מחקר במגזין אמריקאי לתזונה קלינית שלפיו "צ'יפס הוא נשק של הרס מבחינה תזונתית". גם אם הפרטים במחקר נכונים, נראה לי שהמסקנות מוגזמות. למשל, נאמר כי מי שצרכו צ'יפס פעמיים-שלוש בשבוע, היו בסיכון גבוה לתמותה ביחס למי שצרכו תפוחי אדמה לא מטוגנים. האם ייתכן שמי שאוהב צ'יפס ומרבה לאכול צ'יפס, הוא פחות מודע למזון בריא בכלל? האם בהולנד, שם הצ'יפס הוא מאכל פופולרי, מתים יותר? האם בקרב האמריקאים שאוכלים בממוצע 35 קילו צ'יפס בשנה, אומת אחוז התמותה הנובעת מאכילת הצ'יפס?
נכון, בתפוחי אדמה מטוגנים יש כמות גדולה של פחמימות זמינות, הם פחות בריאים, והם משמינים, בעיקר אם מוסיפים להם מיונז או קטשופ, מלח ולעתים גם גבינה. ובעיקר אם הם שחומים־שחומים, שהרי מזון עמילני שחום ושרוף מכיל כימיקל הנקרא אקרילאמיד הידוע כמסרטן.
אז מה לעשות? לאכול צ'יפס או להסתפק בפנטזיות עליו? אני אוכל צ'יפס. לא יותר מפעם משבוע, וגם לא כל שבוע. מצד אחד, לא להגזים. מצד שני, להזכירכם, חיים רק פעם אחת. אז שיהיה בתיאבון, והעיקר - אל תיקחו לנו את הצ'יפס.