שירות למצביע המבולבל: האם ראש הממשלה נתניהו הוא באמת איש ימין?

לאור הפריימריז הקרבים בליכוד ולאחריהם הבחירות לכנסת, הגיע הזמן להגיש שירות למצביעים המבולבלים ולחבר את המבחן שיסייע לאבחן מהו ימין ויאפיין את המתמודדים שמבקשים את קולותינו. 
 

נתחיל בסוגיה האולטימטיבית: המדינה הפלסטינית. האם מי שבעד מדינה פלסטינית - מדינה מינוס, מפורזת, כזו או אחרת - הוא ימין? כדאי לעיין בנאומים שנשא נתניהו במרכז הליכוד בגלגולו הקודם, שבהם תקף נחרצות את עצם הרעיון והצביע על הסכנות החמורות הגלומות בו כדי לקבל תשובה. 
 

ומה לגבי הרשות הפלסטינית. האם מי שמשמר ומתחזק את קיומה של הרשות שחותרת תחת עצם הקיום שלנו הוא ימין? ומה עם מי שמתעלם מרדיפה, כליאה ורצח בני אדם המוכרים קרקעות ליהודים, האם גם הוא ימין? 
 

נעבור הלאה. האם מי שנכנע לחמאס ומעביר להם מזוודות עם מיליוני דולרים הוא ימין? האם ימין הוא גם מי שמונע את הקמת את שכונת גבעת המטוס, אף שכל האישורים להקמתה התקבלו, כאשר ברור שהמניעה נובעת מלחץ פלסטיני־אירופי לחלוקת ירושלים וליצירת מסדרון להר הבית ורמאללה? האם ראש ממשלה שאחראי לעצירת המכרזים הוא ימני?   
 

ומה בנוגע לשטח A1, שמחבר בין ירושלים למעלה אדומים ולבנייה בהתיישבות כולה? האם מי שחונק את ההתיישבות ותוקע מקלות בגלגלי ההסדרה של יישובים שנבנו על קרקע מדינה הוא ימין? והאם מי שמונע יישום החלטות משפטיות לפינוי עבריינות בנייה פלסטינית כדוגמת חאן אל־אחמר הוא ימין אמיתי?

יש עוד מלוא הטנא מבחנים: מהפסקת המנדט של כוח האו"ם בחברון ועד הרפיון לעומת הכוח הבלתי סביר של בג"ץ והפרקליטות בעניינים לאומיים. סעיף אחר סעיף עולה תמונה ברורה, שלפיה הממשלה והמפלגה בראשות נתניהו נושאות את שם הימין לשווא.
 

אומנם בצמרת הליכוד ישנם רבים שיעברו בקלות את מבחן הימניות הזה, כל עוד הם לא נדרשים להתעמת עם ראש המפלגה שלהם, אלא שלא מספיק לדבר כדי לעמוד במבחן, צריך גם להוכיח עשייה. לכן הגיע הזמן להעמיד בפני אנשי הליכוד מבחן פשוט: האם הם מציבים אולטימטום לראש המפלגה שלהם, במבחן הימניות? האם הם יכניסו למצע הליכוד עוד לפני הבחירות את ההתנגדות לכל סוג של מדינה פלסטינית ולעצם קיומה של ממשלת רמאללה?

בינתיים קם אדם אחד בליכוד, גדעון סער שמו, שמדבר באופן חד־משמעי ומחייב נגד רעיון המדינה הפלסטינית של נתניהו. האם יצטרפו אליו ליכודניקים בכירים נוספים, והאם הם יכתיבו לראש הרשימה את החזרת הליכוד לחיק הימין עוד לפני הבחירות? זהו המבחן כולו.  

 

כשבתי הבכורה הבהירה לי שתתקשה להצביע למפלגה שאחד המועמדים בה הוא בצלאל סמוטריץ', בגלל הפנאטיות הדתית שלו, קלטתי סופית עד כמה הבית היהודי והמחנה האידיאולוגי שלו בבעיה. סמוטריץ', חייבים לומר, הוא פרלמנטר מוכשר ואדם רב־זכויות, אבל ההתבטאויות שלו ושל דומיו לגבי הומוסקסואלים וענייני דת ומדינה לא מאפשרות למי שאינו דתי נוקשה להצביע למפלגתו. 
 

התופעה הזו הכניסה מחנה רחב של מצביעים לאומיים למצוקה, מכיוון שמבחינות רבות אביגדור ליברמן יודע רק לדבר ומפלגת הליכוד של נתניהו אינה באמת ימין. ואם קשה להצביע למפלגה דתית חרד"לית, אז מה נשאר חוץ מיאיר לפיד ובני גנץ?
 

אומנם רבים ממצביעי הליכוד אינם נותנים לעובדות לבלבל אותם. מבחינת הביביסטים, שום הוכחה רציונלית לא תשנה את דעתם לגבי המנהיג המופלא שלהם. אבל קיימים רבים במחנה הלאומי, שהיום הוא הרוב במדינה, שנקעה נפשם מנתניהו. הם שבעו מההבטחות שלו בתחום הלאומי, ורבים מהם מסתייגים מדרך ההתנהלות האישית שלו. 
 

בעקבות הידיעה שהיועץ המשפטי לממשלה עומד להודיע עוד לפני הבחירות על כוונה להעמיד את נתניהו לדין, הציבור התועה הזה צפוי לגדול, ורבים יחפשו אלטרנטיבה. מבחינת המחנה הלאומי, טוב שצץ ימין חדש. 
 

אין ספק שלבני הרוויחה את הזכות להיבעט אל מחוץ לכל מפלגה, לנוכח דרכה בפוליטיקה הישראלית. כמי שנבחרה בקולות הליכודניקים ואחר כך השתתפה בשוד הקולות הגדול והעריקה לקדימה; כמי שאחראית במידה רבה לאסון ההתנתקות; כמי שדרכה החברית והפוליטית הייתה נכלולית וצבועה במיוחד; כמי שסיגלה לעצמה סממנים של יהודי מומר והפכה לאחד המטיפים הגדולים בעד ממלכת ערפאת; כמי שמצטיינת בהתנשאות ובצדקנות מזויפת - ברור שסוף־סוף עשה השבוע מנהיג העבודה צעד נכון. 
 

ועוד היבט מוצלח לאותו מהלך הוא חיסול "המחנה הציוני" המדומיין. יום אחרי שהתברר עד כמה שם המפלגה גורם לאנשים כמו מרב מיכאלי ודומיה לצרות מול מצביעים ערבים, בא אבי גבאי וגאל את המפלגה מנשיאה בשם הציונות לשווא.