העובדה שחמאס לא הגיב על מות פעיליו נתנה גמישות בהעברת הכסף הקטארי

1.
השבוע החולף, שמסתיים לכאורה בשקט יחסי, לפחות עד האירועים הצפויים ביום שישי על הגדר בגבול עזה, ממחיש היטב את פסיפס המתיחויות שצפוי ללוות אותנו במהלך תקופת הבחירות. גם בצפון וגם בדרום התפתחו אירועים שעלולים היו להתרחב להסלמה משמעותית יותר.

המרכיב הנוסף שהצטרף בשבועות האחרונים, ועלול להשפיע גם על החלטות מקצועיות, קשור כמובן למערכת הבחירות. עד לתקופה האחרונה, ואת זה צריך לזקוף לזכותו של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, נשמרה ההפרדה בין שיקולים פוליטיים לבין קבלת החלטות בנושא הביטחוני. אולם בשבועות האחרונים הקווים מתחילים להיטשטש, בעיקר בכל הקשור למדיניות העמימות בצפון.

ברמה הטקטית צה"ל הכין את עצמו בצורה טובה לתרחיש כמו ירי הטיל האיראני. הערכת המצב בפיקוד הצפון הייתה כי האיראנים ישאפו לצמצם את מרחב הפעולה הישראלי בסוריה. יירוט הטיל נתפס בישראל כהצלחה גדולה, ובחלק מכלי התקשורת זכה הרמטכ"ל הטרי אביב כוכבי לברכות ושבחים, כאילו מדובר בניצחון רב־משמעות. בניפוח ההישג המבצעי טמון גם חלק מהבעיה - בשנים האחרונות ישראל ציינה את הישגיה במערכה מול איראן בשקט, בצנעה, במשרדים ובחדרי הדיונים. אולם סיום תפקידו של הרמטכ"ל איזנקוט, הראיונות שניתנו והמינוף של ההישגים מול איראן לצרכים פוליטיים מצד נתניהו, סיבכו את המצב.

בשורה התחתונה, ישראל ניצחה השבוע בעוד פרק קטן ברמה הטקטית אבל ספגה מכה אסטרטגית קשה מהרוסים, שהציבו בפניה תמרור אזהרה מפני תקיפות נוספות. למרות המתיחות וההנחה שצפויים ימי קרב נוספים, המרחק מעימות כולל בין ישראל ואיראן רחוק מאוד. האיראנים מבינים היטב את מגבלות הכוח שלהם בניהול עימות משמעותי מול ישראל מאדמת סוריה. שיגור טיל לעבר ישראל, או שליחת מל"ט, היא יותר דרך להעברת מסרים מאשר פעולה צבאית אפקטיבית. האיראנים נכשלו לחלוטין מבחינה טקטית, ומערכת כיפת ברזל יירטה את הטיל, אבל הירי הוביל להתפתחות מדינית שאינה רצויה לישראל.

למרות דרישת רוסיה שישראל תחדל לחלוטין מתקיפותיה, אפשר להניח שישראל תמשיך לפעול גם בתקופה הקרובה בהתאם לקווים האדומים שהציבה מול איראן וחיזבאללה. סביר להניח שהרוסים מבינים זאת, ושמעבר להצהרות, ממשיך להתנהל שיח בדרג המדיני ובדרג הצבאי. לא מן הנמנע שמעבר לרצון הרוסי לייצב את המצב בסוריה, הדרישה התקיפה מישראל קשורה גם לניסיון לזרז את יציאת הכוחות האמריקאיים מהאזור. 

ולמרות כל הנסיבות והשיקולים המקילים, בצמרת הישראלית חייבים להתבונן פנימה ולבחון מדוע דווקא השבוע הוצב אולטימטום רוסי, מה שלא קרה אפילו לאחר הפלת מטוס הביון על ידי הסורים. יש להניח כי השחצנות, היהירות והחגיגות המוגזמות לא סייעו בעניין הזה. בהנחה שחיל האוויר ימשיך לתקוף בסוריה, בחירת המטרות צריכה להיות מושכלת, ההתנהלות צריכה להיות עניינית, ובעיקר תידרש תבונה גם בזירה התקשורתית.

תפקידו של הרמטכ"ל כוכבי הוא לא רק לתכנן, להגן ולתקוף במידת הצורך - בחודשים הקרובים הוא יידרש להוכיח כי יש לו עמוד השדרה הנדרש. הוא יצטרך לעמוד על כך שפעולות מבצעיות לא ישמשו ככלי במערכת הבחירות, ושהצבא יישאר מחוץ למגרש הפוליטי. 

2.
ברצועת עזה, השבוע האחרון עמד בסימן הניסיון של הג'יהאד האסלאמי לגרור את העימותים מתוך בתי הכלא הביטחוניים בישראל להסלמה, אך כרגע חמאס בולם את המגמה הזו. כמו ישראל, גם הוא אינו מעוניין בעימות בשלב זה. 

ברמת הגולן, כל אירוע ביטחוני או הפרת ריבונות זוכה לתגובה צבאית משמעותית של צה"ל, וכך קרה גם השבוע. בדרום, לעומת זאת, ישראל מגמגמת כבר שנים רבות, וארגוני הטרור מנצלים זאת. השבוע חלה תזוזה קטנה בנושא: לאחר תקרית הירי הראשונה, טנק צה"לי ירה לעבר עמדה ריקה של חמאס, פעולה שהאפקטיביות שלה שנויה במחלוקת. גם בתוך הצבא יש לא מעט קולות שסבורים כי בהחלטה לאותת לחמאס באמצעות תקיפת עמדה ריקה יש הרבה יותר חסרונות מאשר יתרונות. בתקרית הירי השנייה, שבה נפצע קל מ"פ בצנחנים, צה"ל כבר חיפש עמדה מאוישת והרג שני פעילי חמאס. בלילה תקף גם חיל האוויר. חמאס שילם מחיר בחיי אנשיו, אף על פי שלא עמד מאחורי הפיגועים. 

מוקדם לדבר על שינוי במדיניות התגובה של צה"ל ברצועה, אבל בכל זאת, הפעם נלקחו מעט יותר סיכונים מאשר בפעמים הקודמות. במבחן התוצאה המיידית חמאס לא נגרר להסלמה - הכסף הקטארי הרבה יותר חשוב לו כרגע. במידה רבה, הפעולות שביצע חמאס בשטח מנעו מהג'יהאד האסלאמי להסלים את המצב. גם העובדה שחמאס לא הגיב על מות פעיליו העניקה לנתניהו גמישות בהעברת הכסף לרצועה, למרות הביקורת הפוליטית. 

בשבועיים האחרונים שמענו על גישושים בנושא השבויים והנעדרים, אך ברור לכל שבחודשים הקרובים לא תהיה התקדמות מדינית. נתניהו מעוניין לשמר את המצב הקיים וכך גם מערכת הביטחון, הדוגלת בפעולה של מקלות וגזרים ותמכה בהכנסת הכסף הקטארי: היתרונות, סבורים במערכת הביטחון, רבים מהחסרונות, ואת ההרתעה צריך להשיג בדרכים אחרות.

ובכל מקרה, תמיד אפשר לעצור את הכסף אם רוצים. נתניהו קיבל את העמדה הזו למרות הביקורת שהיא מעוררת כלפיו במערכת הפוליטית. ייאמר לזכותו שבנושא זה הוא מונע משיקולים ענייניים, אף על פי שבמציאות הפוליטית של היום, זו אינה החלטה פשוטה מבחינתו.