לדמוקרטים בארה"ב יש בעיה. לא מוגזם להגדירה כצרה. הנחמה היחידה היא שזו צרה של עשירים. בבחירות אמצע הקדנציה שהתקיימו בנובמבר בשנה שעברה המפלגה הדמוקרטית זכתה ברוב מרשים בבית הנבחרים: 235 דמוקרטים מול 197 רפובליקנים. סוף כל סוף, אחרי שנתיים של תחושת חוסר אונים ותסכול מול נשיא רפובליקני מתגרה, מתריס ומעליב, הדמוקרטים הגיעו למעמד שבו הם יכולים על פי החוק להתעמת עם היושב בבית הלבן, לשבש ואפילו לבלום את תוכניותיו ולהפריע לו בקידום יוזמות.
מדובר במצב נורמטיבי בפוליטיקה הפנימית בארה"ב, שבו נשיא מכהן נאלץ לתפקד מול רוב ממפלגה יריבה בקונגרס. אבל לא בשביל נשיא מגלומן ונרקיסי כמו טראמפ. העובדה שליו"ר הקונגרס יש סמכות חוקתית לסכל את רצונותיו היא חלום בלהות שהתממש. בדיוק בגין עובדה זאת הדמוקרטים תכננו למצות את הרוב שלהם בקונגרס החדש במטרה להוכיח לבית הלבן את כוחם וללמד את הנשיא לקח.
אלא שאז עלתה הדילמה הגדולה: איך מנצלים את הרוב? יש שנתיים עד לבחירות לנשיאות, והנאום על מצב האומה שנשא טראמפ התקבל כנאום על מצב הנשיא וכפתיחת הקמפיין לבחירות 2020. מה עושים? המפלגה יכלה לנצל את הרוב בבית הנבחרים במטרה לרדת לחייו של הנשיא, לחשוף את חולשותיו, להגחיך את התנהלותו אבל במקביל להסתכן ביצירת תדמית של מפלגה אחוזת תזזית ואובססיבית לנשיא, שמזניחה את העיסוק בבעיות שמעיקות על מגזרים גדולים באוכלוסייה.
הם יכולים להתמקד ביוזמות חוקתיות במטרה לשפר את איכות חייהם של מיליוני אזרחים החשים נפגעים מיחסו של טראמפ לחלשים, אבל להסתכן בכך שביום הבחירות המיליונים לא יזכרו לטובה את הרוב הדמוקרטי בקונגרס ולא יצביעו בעד מועמד דמוקרט לנשיאות.
# # #
רעיון אחד הוסר כנראה מסדר היום, על אף הפיתוי הגדול: לא יהיו הליכי הדחה נגד טראמפ. יו"ר הקונגרס ננסי פלוסי הבהירה לעמיתיה המחוקקים כי מהלך כזה כרוך במאמץ חוקתי ארוך, שיגזול אנרגיות וזמן וישעבד את הרוב הדמוקרטי להשגת יעד אחד בזמן שיתעלם מיעדים אזרחיים חשובים.
אבל על יתרון אחד שרוב בבית הנבחרים מעניק, הדמוקרטים לא היו מוכנים לוותר: לעמוד בראש ועדות הקונגרס המרכזיות. יתרון זה מאפשר פתיחת חקירות נגד טראמפ, שעד כה יושבי הראש הרפובליקנים של הוועדות עיכבו או בלמו. לפי השבועון "טיים" מדובר בלא פחות משש חקירות שוועדות בראשות מחוקקים דמוקרטים מתכוננים לקיים.
שימוע ראשון, על מה שנחשב כהעלמת הכנסות בהיקף מאות מיליוני דולרים, כבר התחיל. ועדת "דרכים ואמצעים" בראשות חבר הקונגרס הדמוקרט ג'ק לואיס ביקשה באופן רשמי מסמכים שטראמפ הגיש למס ההכנסה ושפטרו אותו מתשלום המס.
אבל הצרה הגדולה שנחתה על המפלגה הדמוקרטית באה מכיוון בלתי צפוי והיא תוצאה של הישג אלקטורלי שהתבטא במספר משמעותי של נשים וגברים ששייכים לאוכלוסיית המיעוטים בארה"ב ונבחרו לראשונה כמועמדים דמוקרטים באזורי בחירה שונים. התברר שאליה וקוץ בה: אומנם ההישג הוא חיובי, אלא שחלק מהמועמדים השמיעו גילויי גזענות נגד מדינת ישראל, הנחשבת מושא להערכה במפלגה הדמוקרטית.
שתי חברות קונגרס דמוקרטיות חדשות, אילהן עומאר, מהגרת מוסלמית מסומליה שנבחרה במינסוטה, ורשידה טליב, ממוצא פלסטיני שנבחרה במישיגן, פתחו את כהונתן בקונגרס בהצהרות אנטי־ישראליות. עומאר אף הרחיקה לכת ופרסמה בטוויטר התבטאות אנטישמית בוטה. היא טענה שתמיכת הקונגרס בישראל "נקנית בכסף". ההתבטאות עוררה מיד גל תגובות זועמות בקונגרס. פלוסי פרסמה הודעה שגינתה באופן חריף את עומאר והבהירה ש"השימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים הוא פוגעני ולא ראוי". אף שעומאר התנצלה, עדיין נותרה העובדה שהרוב הדמוקרטי הביא לקונגרס גורמים עוינים לישראל לקונגרס, תופעה שאינה זכורה בתולדות המפלגה הדמוקרטית.
התופעה לא מוגבלת רק לקונגרס. גם לסנאט נבחרו סנאטוריות חדשות שאינן מסתירות את תחושת העוינות כלפי ישראל. בהצבעה שהתקיימה בסנאט, מחצית מהסנאטורים הדמוקרטים התנגדו לחוק היוצא נגד תנועת ה־BDS בנימוק שהחוק פוגע בחופש הביטוי.
יהודים בכירים אינם מודאגים באופן מיוחד מגילויי העוינות לישראל בקונגרס ובסנאט. אריק יופה, לשעבר נשיא התנועה הרפורמית, אמר שהתמיכה בישראל במפלגה הדמוקרטית איתנה והוא לא חושש שתיפגע באופן משמעותי. עם זאת הוא טוען שיש להמתין לתחילת מסע הבחירות לנשיאות כדי לראות כיצד יתנהלו הסנאטוריות המתמודדות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות וכיצד יתייחסו לנושאים מזרח תיכוניים.
בסקרי דעת קהל שהתפרסמו באחרונה שיעורי האהדה לישראל היו גבוהים מאי־ פעם. בשאלת הסכסוך הישראלי־פלסטיני נרשם רוב גדול שתומך בעמדת ישראל. ובאחד הסקרים רוב גדול של אמריקאים טען שישראל היא נכס לארה"ב. אבל נראה שדרושה היערכות של הקהילה היהודית לקראת הבחירות לנשיאות. צמרת המפלגה הדמוקרטית צריכה להבין שהבטחת הרוב של קולות יהודיים המצביעים באופן מסורתי למועמד דמוקרט דורשת מאמץ מיוחד מצדם לא רק להגביל את פעילותם של הגורמים העוינים בקונגרס אלא לדחוק אותם לשוליים של הקונגרס.