מבצע יואב: עוד פעם אנחנו קונים את בלוף "המועמדים הצבאיים"

הבעיה היא שהציבור שאליו מכוון הקמפיין רוצה גיבור, וכידוע, מה שהעם רוצה - העם מקבל. עם האלמנט בפנים, כמו שהבהירו הגששים. ואכן, התפארות הגנון הזו עובדת על הציבור, והיא מרכיב בחירות קבוע אצל כל מועמד שיכול לגרד איזו גבורה מזדמנת או פציעה ייצוגית. בנימין נתניהו, בני גנץ, נפתלי בנט וגלנט לא המציאו את הז'אנר הזה. יצחק רבין, אהוד ברק, איציק מרדכי ואמנון ליפקין־שחק, למעשה כל מתמודד זניח שרץ לבחירות כלשהן, ממנף את הקרקפות שבחגורתו.
 

"כאשר אני שכבתי בתעלות הבוץ עם חייליי בלילות חורף קפואים", תקף גנץ את נתניהו, "אתה, ביבי, עזבת את ישראל כדי ללמוד אנגלית ולתרגל אותה במסיבות קוקטייל מפוארות. בימים שבהם פיקדתי על יחידת שלדג במבצעים מסכני חיים במדינות אויב, אתה, ביבי, פילסת את דרכך באומץ ונחישות בין עמדות האיפור באולפני הטלוויזיה. בשעה שאני הכשרתי דורות של מפקדים ולוחמים, אתה לקחת שיעורי משחק בסטודיו בניו יורק". כולם מחאו כפיים. 

נתניהו הגיב ב"נפצעתי בקרב עם מחבלים. כמעט איבדתי את חיי בקרב אש בתעלת סואץ, למען ביטחון המדינה שאתה רוצה לסכן בנסיגות חד־צדדיות ובתמיכה בהסכם הגרעין המסוכן עם איראן".

אז בשביל הסדר הטוב: נתניהו אכן נשרט מכדור במבצע "סבנה". במבצע לילי ימי הוא נשמט באורח שלומיאלי למים, ואמציה מיד מרדכי שלה אותו. איזו טעות (לא הצלתו, מנוולים, אלא עצם שיבוצו במבצע). 

אבל הניצול נתניהו ממשיך ותוקף את גנץ: "אזרחי ישראל יבחרו בין ממשלת ימין חזקה בראשותי לבין ממשלה שמאל חלשה בראשותך". כאן התכתב ראש הממשלה עם סיסמת הבחירות שלו, "שמאל חלש".

והוא לא לבד. יש לו סיוע משפחתי. "תתבייש לך", צייץ הבן יאיר נתניהו. "אב'שלי מקבל אות הצטיינות מהנשיא לאחר שנורה וכמעט נהרג במבצע שחרור מטוס סבנה". לא אות הצטיינות ולא נעליים, אלא ספר. 

והבן ממשיך: "אבא שלי הוא קצין ולוחם בסיירת מטכ"ל שכמעט נהרג במהלך שירותו מספר פעמים. תתבייש לך, איך אתה מדבר על אח שכול".

ואפרופו גיבורנו גלנט, מי לידינו יתקע שהאיש לא מגזים? רק עכשיו הוא נתפס בשקר מביך, כשטען שהיה הסכם עודפים בין מפלגת העבודה לבין הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות. לא היה ולא נברא, ולא התנצל.