אלמנט ההפתעה: את הסיכומים מפגישת נתניהו ופוטין כדאי לקחת בעירבון מוגבל

שלוש נקודות הושגו בביקור הבזק במוסקבה, ואותן הציג נתניהו בתדריך שערך לעיתונאים שהתלוו אליו לנסיעה: מערכת ההגנה האווירית, ה־S300 שהוצבה בסוריה, לא תעבור לידי הצבא הסורי; לישראל יש חופש פעולה להמשיך לפעול בסוריה, בהתאם לקווים אדומים שציינו הרוסים; ויוקם צוות מדיני כדי להוציא מסוריה את הכוחות הזרים שנכנסו אליה לפני מלחמת האזרחים.
 

מבחינת ישראל מטרת הסעיף האחרון היא הוצאת הכוחות האיראניים מסוריה, אך מבחינת הרוסים הניסוח הרבה יותר מסויג ומעורפל. לפי ההיגיון הרוסי, אין מניעה לנהל פגישה ידידותית במוסקבה עם ראש ממשלת ישראל, לשדר עסקים כרגיל ולבנות מנגנונים משותפים לתיאום הוצאת הכוחות הזרים מסוריה במקביל לשיתוף פעולה עם האויבות הגדולות של ישראל, איראן וחיזבאללה. 
 

הרוסים פועלים מול השחקנים המרכזיים באזור מתוך נקודת מבט צרה של האינטרסים שלהם, ולכן צריך להתייחס בעירבון מוגבל לסיכומים שהושגו במוסקבה. בשלב הזה ההערכה במערכת הביטחון אצלנו היא שהרוסים לא יפעילו לחץ להוציא את האיראנים מסוריה, וימשיכו לשחק משחק כפול ומורכב למימוש האינטרסים שלהם בסוריה. 
 

אנשי הקמפיין של נתניהו מדגישים את הקשר הטוב בין פוטין לנתניהו ואת הדלת הפתוחה לכאורה שיש לראש הממשלה במוסקבה. המסר לבוחרים הוא שנתניהו מנהיג בעל מעמד בינלאומי לעומת מועמד חסר ניסיון מדיני כמו בני גנץ. על פי תפיסה זו, הקשרים הטובים שמוצגים כחבריים כמעט בין פוטין לנתניהו הם שמאפשרים את מימוש האינטרסים הישראליים בסוריה. עם הטיעון הזה אפשר להתווכח. לקשרים אישיים ולהערכה הדדית בין מנהגים יש כמובן השפעה, אבל היא מוגבלת. מה שמוביל את פוטין הוא האינטרסים הרוסיים, שלא ישתנו עם או בלי נתניהו.

 

בימים רגילים המעצר של זכריה זביידי, שחשוד בכך ששב לעסוק בטרור נגד ישראל, היה זוכה לכותרות גדולות יותר. השנים שבהן היה מבכירי המבוקשים בגדה, הדו־שיח המורכב שלמד לנהל עם הציבור בישראל בעיקר דרך התקשורת והקשר עם טלי פחימה - הפכו אותו לדמות מוכרת בארץ. בכתבתו של העיתונאי צביקה יחזקאלי, ששודרה לפני כחודש, תיאר זביידי את חייו החדשים כמרצה באוניברסיטה. חיי שגרה לכאורה של מחבל לשעבר שהפך לאזרח פלסטיני מהשורה.
 

על הסיבות שהובילו למעצרו לא ניתן לפרט בשלב הזה. בשב"כ מדגישים כי הוא וטארק ברגות, עו"ד ממזרח ירושלים, מעורבים בפעילות טרור חמורה. מאופי הפעולה, הדחיפות שלה והעובדה שהימ"מ הוא שביצע את שני המעצרים במקביל, אפשר להעריך שמדובר בתכנון פיגוע ולא בפעולה שכבר בוצעה. 

מעבר לעניין סביב דמותו של זביידי, ממעצרו עולות שאלות רחבות יותר. למשל האם הפעולות שלו מעידות על התעוררות של גורמי טרור בפת"ח ועל חידוש המאבק המזוין נגד ישראל, והאם זה קשור במאבקי הירושה לקראת היום שאחרי אבו מאזן. 
 

במערכת הביטחון סבורים בשלב זה שמדובר באירוע נקודתי שאין לו השלכות או משמעות רחבה שמעידה על חידוש העימות המזוין ופיגועי הטרור מול ישראל, אבל התמונה המלאה צפויה לעלות רק בחקירה המתנהלת בשב"כ ושתימשך גם בימים הקרובים.
 

את המעצר של זביידי, כמו גם מעצר המחבלים שביצעו את הפיגועים הקשים בצומת גבעת אסף ובטרמפיאדה בכניסה לעפרה, ביצעו כאמור לוחמי הימ"מ. היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור הפכה בשנה האחרונה לחוד החנית בפעילות לסיכול טרור ביהודה ושומרון ולכתובת הראשונה שאליה פונים כשיש צורך בביצוע פעולות מורכבות בשטח.
 

אומנם יחידת העילית פעלה תמיד במשימות מיוחדות ביו"ש ובעבר גם בעזה, אבל נראה שההבדל הוא בכמות הפעולות המבוצעות על ידי לוחמי היחידה, שחותרת לבצע משימות מבצעיות שבעבר לא דרשו את הפעלתה. 
 

יכול להיות שברמה הנקודתית ההעדפה שניתנת לימ"מ פוגעת מעט ביחידות מובחרות אחרות, כמו למשל דובדבן, שמוכשרת גם היא לבצע מעצרים באופי דומה (מה עוד שמפקד פיקוד המרכז, אלוף נדב פדן, היה בעברו מפקד דובדבן). אבל ההעדפה של הימ"מ מעידה על התבגרות המערכת הצבאית, שמתאימה את היחידה המבצעת לסוג המשימה הנדרשת ולא עוסקת בקרבות אגו מיותרים. 
 

 

צה"ל ביצע השבוע תרגיל פתע. גדוד 12, שסיים תעסוקה מבצעית בצפון, קיבל ללא התרעה פקודת מבצע לתרגיל גדודי בשילוב פלוגת טנקים וכוחות הנדסה. התרחיש דימה מצב של הסלמה בעזה, וצוות הקרב הגדודי המשולב נדרש בזמן קצר לשנע לדרום את כל היחידה, על ציודה וכלי הרכב המשוריינים שלה.
 

תרגילים מסוג זה חשובים ביותר בשל העובדה שהם מדמים מצב אמת שכולל אלמנט הפתעה ומעבר חד שנדרש ברמה המנטלית. רמת הארגון של היחידות נבחנת בין השאר ביכולת שלהן לעבור במהירות ממצב של שגרה למצב של מלחמה. בעימותים הצבאיים האחרונים של צה"ל ברצועת עזה בלטו לא פעם חולשות שקשורות ליכולת להתארגנות מהירה ליציאה למלחמה, ולכן חשוב לתרגל את הסיטואציה.
 

אבל עם כל הכבוד, תרגיל גדודי מורחב אינו תרגיל רב־זרועי מטכ"לי, כפי שהוא הוצג השבוע בעודף יחסי ציבור ומינוף תקשורתי מצד צה"ל. מדובר בפעולה מורכבת וקשה לגדוד וליחידות המבצעות את התרגיל, אבל ברמה הצבאית הכללית זהו אינו אימון רחב היקף. 
 

הכשירות והמוכנות ביבשה הינן בעלות חשיבות להצלחת המבצע הבא בעזה, שיכול להתפתח גם מתוך הסלמה ברצועה בחודשים הקרובים. על מנת להתכונן ככל הניתן לעימות כזה, בצה"ל קבעו תאריכי יעד למוכנות לביצוע אימונים ולבחינת התוכניות המבצעיות שאושרו. האתגר הגדול של אוגדת עזה ופיקוד הדרום בחודשים הקרובים הוא באיכות האימון של היחידות והתאמתו ככל האפשר למציאות בעזה.