זה לא צחוק. בתחילת השבוע שוב "חלו" במחלה מסתורית 18 מנהגי הקטר של רכבת ישראל. ביום ראשון בלילה הודיעו שאינם מגיעים לעבודה למחרת היום. כולם דיברו וכתבו על המחלה המסתורית. אין זו מחלה חדשה. זהו גל נוסף של אותה מגיפה, הגל הקודם היה לפני כשבועיים, ובעטיו בוטלה נסיעתן של עשרות רכבות וחלק התעכבו, לאחר שבערב אחד חלו במחלה זו כ–35 נהגי קטר.

התפרצותה החריפה של אותה מחלה התרחשה לאחר שבית הדין לעבודה אישר את סידור העבודה החדש ברכבת ישראל. בכל תחנות הרדיו ובכל מהדורות החדשות דיברו בגיחוך על המחלה המסתורית. רבים חשבו שמדובר במחלה מדומה. 
 
התנהלות זו היא פגיעה בכל מי שמקבל את השירות, ויש לתת עליה את הדין ולא לעבור על כך לסדר היום משל היה זה תעלול של תלמידי תיכון. בוודאי שאין לפטור זאת בגיחוך. האם התקשורת לא עוזרת, כשבמקום לגנות ולדרוש בירור או להתחשבן עם אותם "חולים", היא מדווחת בחיוך על התפרצות המחלה המסתורית?

אני מצפה לתגובה תקיפה מהמעביד - המדינה. לא ייתכן שאדם יזיק למערכת - והיא תעבור על זה בשתיקה. זה גורם לחוסר אמון הציבור ברכבת ישראל. כבר
עכשיו נוסעים רבים מצביעים ברגליים, או יותר נכון, ברכבם הפרטי. גם ללא מחלות נהגי קטר, יש עיכובים בלוח הזמנים.

לפיכך יש לחוקק חוק, שלפיו עובד בשירות הציבורי צריך להביא אישור מחלה מרופא חדר מיון (שלא מכיר אותו. ודי לחכימא ברמיזא). הייתי שמח לקחת דגימת דם מאותם חולים כאשר הם בעיצומה של המחלה. אולי ייצא לי מזה מאמר מדעי פורץ דרך.