כדאי לשכוח מהפנטזיה שהמצרים יביאו לנו רגיעה בעזה. לא מפני שאינם רוצים, הם דווקא מעוניינים בה מאוד. אלא מפני שבחמאס לא רוצים. כלומר, הם רוצים, אבל רק אחרי שיוסר הסגר ברצועה. כל עוד הוא בתוקף, הם ימשיכו להטריד את ישראל וידירו שינה ממנהיגיה ומאזרחיה באמצעות בלוני תבערה, בלוני נפץ, התפרעויות על הגדר, פצצות מאולתרות והסתננויות לשטח ישראל.
כדאי לשכוח מהפנטזיה שהאוכלוסייה בעזה תתמרד ותפיל את חמאס. ההמונים בעזה כבר החלו במרד. ההתפרעויות האלימות על הגדר הן התמרדות של אלפים נגד המצב הקיומי שלהם. הם מתמרדים בעיקר נגד צה"ל, אבל זו גם מחאה נגד חמאס. עד כדי כך, שלפעמים בחמאס נאלצים להפעיל כוח כדי להפחית את מינון האלימות.
בחמאס יודעים את העובדה המדאיגה הזו. הם גם יודעים כמה גבוה שיעור ההתנגדות להם ברצועה, וחשים היטב במחאה ובחוסר הנחת של האזרחים. הם גם חוששים שהתערובת הזו תגלוש מן הסיר. לכן הם מסתכנים במלחמה עם צה"ל כמעט מדי שבוע. הם מעדיפים לעשות יד אחת עם האלפים שרוצים לחם, ולא להתעמת איתם ולהסתכן באובדן הלגיטימציה בציבור.
זו, בקצרה, המציאות שעימה מתמודד חמאס. תוסיפו לה את העובדה שכל העולם כמעט נגד הארגון. מדינות המפרץ נאבקות בזרם האיסלאמיסטי, שמא יום אחד יקום ממשל כזה גם אצלן. טראמפ חונק אותם באמצעות הפסקת התמיכה באונר"א, ישראל מטילה מצור באוויר, בים וביבשה, ומצרים סגרה עד לאחרונה את מעבר רפיח במשך יותר מעשור. אפילו האחים ברמאללה מתים שחמאס יקרוס ויתחנן בפניהם שיקחו את המפתחות.
לא נותר לחמאס הרבה לעשות. ימסרו את הנשק לרשות – ייעלמו. ואיזה שלטון מוסר את המפתחות חינם ליריביו? יפסיקו להתחמש ולחפור מנהרות - ישראל תראה זאת כחולשה ותעשה להם מה שעשתה לאבו מאזן. תתרכך קצת, אבל תמשיך לשלוט. ייצאו למלחמה נגד ישראל - ימוטטו על עצמם את הבית. בחמאס החליטו, בלית ברירה, לפתוח בקמפיין ארוך וסבלני להסרת הסגר. הוא יגבה אומנם מחיר, אבל לא יביא חורבן. אולי גם יניב הצלחות.
מדוע התחדש שיגור הבלונים בשבועות האחרונים? בקמפיין כמו בקמפיין. בחמאס מנסים שוב את מזלם. הם דורשים להכפיל את השטח המותר לדיג ל־20 מיילים (36 ק"מ), לחדש את אספקת התרופות למערכת הבריאות הקורסת ולהקציב לממשלתם 30 מיליון דולר בחודש. את כל זה הם מבקשים מן הרשות, מהאו"ם, ממדינות תורמות.
מפני שלמדו כי איש לא יקשיב לקולם אם ידברו בנימוס, הם בחרו בחימום הגבול. כך נולד הסבב הנוכחי של הבלונים. ישראל יודעת את זה, ומשחקת את המשחק. היא אינה יוצאת למלחמה, אבל פטור בלא כלום אי־אפשר, וכך יוצא חיל האוויר לעתים לגיחות ענישה. בחמאס יודעים שהישראלים עלולים להשתגע יום אחד ולפתוח במלחמה, אבל אין להם ברירה. ממילא בעזה פנימה כל יום עבורם הוא מלחמה חדשה.