תשתית הטרור של חיזבאללה, "תיק הגולן", שנחשפה השבוע על ידי צה"ל היא רק חלק קטן מהניסיונות הנמשכים של חיזבאללה לבנות כוח צבאי משמעותי על אדמת סוריה. החשיפה הזו חשובה, אבל איננה הסיפור המרכזי בכל הקשור לאתגרים הצפויים מהמשך ההתבססות הצבאית של הארגון אצל השכנה מצפון.



הפרסום בתקשורת נועד להכשיר את הקרקע ואת הלגיטימיות לפעולה בהמשך, מה עוד שלפי פרסומים זרים אפשר להניח שישראל כבר פעלה צבאית מול תשתית זו. מדובר בהתארגנות טקטית שפועלת בעיקר באזור ספציפי בצפון רמת הגולן, מקוניטרה ועד ח'אדר, ומטרתה להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות ישראליות על הגבול ברמת הגולן, ובכך לספק לצמרת חיזבאללה אמצעי נוסף לתגובה נגד כוחות צה"ל, בלי להסתכן בהסלמה בלבנון. 
 
מעבר לקשרים הברורים ולשיתופי הפעולה בין איראן לחיזבאללה, הארגון בונה לעצמו גם יכולת עצמאית. האינטרסים אומנם משותפים, אבל נסראללה מסתכל גם על האינטרסים הצרים שלו, בעיקר אם יפרוץ עימות צבאי בין ישראל לחיזבאללה על אדמת לבנון. באמצעות מפקדת הדרום של הארגון, שנותרה גם אחרי שמרבית לוחמיו עזבו את לבנון, נסראללה הולך ובונה את הכוח הצבאי שלו, שעליו מופקד חאג' האשם. את הטענה שתפקיד המפקדה הוא לסייע בשיקום הצבא הסורי לאחר סיום מלחמת האזרחים, מקבלים הרוסים גם לאחר שישראל הציגה להם נתונים אחרים. וזו, יש לציין, התרחשות גדולה ומשמעותית יותר מחשיפת תשתית טרור השבוע, שהמשמעות המודיעינית שלה קיבלה ביטוי מוגזם.  
 

כמו האיראנים, גם נסראללה שואף שאת העבודה המלוכלכת יבצעו שכירי חרב ומיליציות זרות, זאת באמצעות רקטות לטווח בינוני וקצר שיפתחו לישראל גזרה נוספת בזמן מלחמה עם לבנון. החיבור הגיאוגרפי בין לבנון לסוריה אמור להבטיח למזכ"ל הארגון שבכל תרחיש של מלחמה עתידית תידרש ישראל למלחמה בחזית צפונית רחבה, ולא רק בלבנון. בתרחיש קיצוני יותר עזה תצטרף למלחמה תוך תיאום עם משמרות המהפכה, ובכך תידרש ישראל למלחמה בשלוש זירות במקביל. לרמטכ"ל אביב כוכבי אין הלוקסוס שלא להיערך גם לאפשרות המסוכנת ביותר, שתדרוש מצה"ל יכולת תמרון בכמה מוקדים במקביל.
 
לצד ההישג המודיעיני עכשיו כבר ברור כי למרות המאמצים הרבים שהשקיעה ישראל במניעת ההתבססות האיראנית וחיזבאללה בסוריה ולצד הישגים שהיו בתחום הצבאי בעיקר אך גם במדיני, יש פער בין ההצהרות של ראש הממשלה וצמרת צה"ל לגבי מידת ההצלחה לעומת המציאות בשטח. האיראנים וחיזבאללה רחוקים מלוותר על חזונם בסוריה, והרוסים לפחות כרגע אינם מסכימים עם הדרישות הישראליות וממשיכים לשחק במשחק כפול, שבשלב זה אינו עוצר את האחיזה של חיזבאללה בסוריה. 
 
בחודש האחרון לא התפרסמו ידיעות על תקיפות ישראל בסוריה, וחופש הפעולה הישראלי בלבנון קטן משמעותית זאת למרות סדרת השיחות בין ישראל לרוסיה, והמפגש במוסקבה בין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אבל הצרת חופש הפעולה אין בה כדי לומר שישראל לא תמשיך לתקוף בסוריה אם חיזבאללה ימשיך לפתח את יכולותיו במדינה ותשתית הטרור ברמת הגולן תמשיך בפעילותה. 
 
לאחר הבחירות בישראל ובהתחשב בכך שבתקופה זו נתניהו נזהר מלקבל החלטות שעלולות לגרור הסלמה ביטחונית, הדילמות הללו שוב יעמדו במרכז קבלת ההחלטות של ראש הממשלה ושר הביטחון העתידיים, שיידרשו להכריע בשאלה אם לפעול נגד התעצמות חיזבאללה בסוריה ולהסתכן בהחרפת המצב הביטחוני כבר בשנה הקרובה.

כוכבי עם קודמו בתפקיד, גדי איזנקוט. הפיק לקחים מפרשת אלאור אזריה? צילום: פלאש 90

 
הקרב על התקשורת 

השבוע פורסמו מסקנות התחקיר בעקבות האסון בנחל חילזון, שבו מצא את מותו סמל אביתר יוספי ז"ל, לוחם גדוד הסיור של הצנחנים. התחקיר הזה חריג במיוחד, ולא בגלל הדחת מפקד הגדוד וחמישה קצינים נוספים. עולה ממנו תמונה קשה של משבר אמון שנוצר בין המפקדים לחיילים. 
 
שרשרת הפיקוד בגדוד לא הייתה מוכנה לקבל את הדיווחים הרבים של החיילים כי תנאי השטח ומזג האוויר אינם מאפשרים את המשך האימון. באחד הדיווחים לא פחות מעשרה חיילים עלו מול חדר הפיקוד וטענו שצריך להפסיק את הניווט, ללא הועיל. שרשרת המחדלים ומעל 30 פקודות והנחיות שבהן נמצאו חריגות היא בלתי נתפסת. לנוכח מקרים חריגים נוספים שאירעו לאחרונה ביחידות מיוחדות נשאלת השאלה אם הכשל אינו מערכתי וגדול הרבה יותר מאשר בעיה נקודתית בגדוד הסיור של הצנחנים.  
 
הרמטכ"ל כוכבי ניצל את האירוע הזה לקביעת הרף הערכי הנדרש מהמפקדים, ובצדק. בשום דרך לא ניתן להגיד שהתחקיר הסתיים במסקנות שנעצרו בדרג הש"ג. 
 
מלאו חודשיים לתפקידו כרמטכ"ל, וכוכבי נמצא בתקופה שבה מתעצבת תדמיתו הציבורית. זה אינו רק עניין אישי, והוא בוודאי משליך על תדמית הצבא כולו. כוכבי מודע היטב לחשיבות התקשורת, ומתמקד במסרים שאיתם הוא רוצה להוביל את הצבא בתקופת כהונתו. לא במקרה הסדנה של פורום מטכ"ל שעסקה בסוגיית הניצחון מונפה היטב גם מבחינה תקשורתית. נראה שכוכבי ער לביקורת שהייתה על צה"ל בשנים האחרונות בכל הנוגע לחתירה לניצחון ולהכרעה. מהמקום הזה הוא רוצה להשפיע, תוך הדגשת המסר של צבא לוחמני שעוסק בעיקר ייעודו: ניצחון בשדה הקרב.
 
התחקיר הנוקב של אסון נחל חילזון, המסקנות החמורות והענישה הכבדה הם חלק מאותה תפיסה. גם את החריגות הערכיות הבליט כוכבי בדברים שאמר בטקס החלפת מפקדי המכללות. השימוש שעושה כוכבי בתקשורת למינוף המסרים ולעיצוב התדמית הרצויה של הצבא ושלו הוא לגיטימי ואפילו חשוב בבניית האמון הציבורי בצה"ל. זאת עד למבחן האמת במלחמה, שבה התוצאה היא היחידה שחשובה.
 
ובכל זאת, השבוע העביר צה"ל עוד מסר אחד חשוב, אך הוא לא הודגש מספיק מבחינה תקשורתית. הצבא הפיק לקחים מהאירוע של אלאור אזריה והצליח לסגור מהר את המשפט של לוחמי נצח יהודה, שהורשעו בהתעללות בעצורים פלסטינים. נכון שמדובר באירועים שונים ובחומרה שונה ואי אפשר להשוות ביניהם, ועדיין גם בעניין הזה יש חשיבות רבה למסר שמעביר הרמטכ"ל למפקדיו ולחייליו על מה שמצופה מהם ברמה הערכית. אולם משום מה קולו או מסריו של הרמטכ"ל בנושא זה כמעט לא נשמעו בתקשורת. 
 
לצד המסרים החשובים לניצחון, לחתירה למגע, למקצוענות ולצד העיסוק בצדדים הערכיים של המפקד, כפי שבאו לידי ביטוי במחדל בנחל חילזון, גם לנושא של טוהר הנשק יש חשיבות רבה בעולמו ובעיצוב דמותו של הלוחם.
 
אם רק יד המקרה היא זו שהדירה את המסר האחרון מהציבורית הישראלית, זה בוודאי יתוקן באירוע הבא, אם יקרה. אלא שאם מדובר בחשש מביקורת ציבורית, ובהפקת לקחים מהביקורת הציבורית החריפה שספג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בפרשת אזריה - זו כבר בעיה אחרת שעלולה לבוא לידי ביטוי גם בתחומים אחרים.