נדב ארגמן שלום,
אתה מאוד עסוק כל ימות השנה, ובוודאי בימים אלה, ולכן אקצר (גם מספר המילים שהעורך הקצה לי מוגבל). אתה כבר כמעט שלוש שנים בתפקיד. אני מניח שכל יום בו קשה ומאתגר יותר מלרוץ קילומטר בפחות מחמש דקות.
כאיש מבצעים במרבית שנותיך, היו לך ועוד יהיו תקופות מורטות עצבים ולילות ללא שינה, שבהם פקודיך פועלים מסביב לשעון (היום אומרים 24/7) במטרה לסכל פיגועי טרור פלסטיניים (וגם של יהודים), לחשוף מרגלים ובוגדים ולהגן על המרחב הקיברנטי. אירועי עזה רודפים את התקריות בהר הבית. כל אחד מהם נושא בחובו פוטנציאל נפיץ למלחמה.
אבל נדמה לי שסוף השבוע האחרון ייזכר כאחד הקשים, אם לא המאתגר ביותר. אני מעריך שמאז שהוחלט על הקדמת הבחירות, אמרת לעצמך: “רק שנעבור אותן בשלום ושהן יהיו כבר מאחור”. אבל כשלושה שבועות לפני הבחירות, מישהו שרבב את ארגונך לקלחת הפוליטית הרותחת ורווית היצרים של מערכת הבחירות, שהיא אולי החשובה בתולדות המדינה.
אתה עומד בראש ארגון המקדש את ערכי הממלכתיות הישראלית והשמירה על המדינה מפני טרור וחתרנות. בסעיף 4 ג’ לחוק השב”כ כתוב: “השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים־פוליטיים”.
פרשת החדירה האיראנית לטלפון הנייד של גנץ והדלפת המידע על כך היא חמורה ומעוררת רגשות עזים בציבור. אין לי ספק שהשירות פעל באופן המקצועי ביותר. בהוראתך, אנשיך יידעו כמתבקש את גנץ, ואני מניח ששיתפת במידע את הגורמים המוסמכים ביותר, שהיו צריכים לדעת על כך. אני גם מבין מדוע השירות מסתפק באמירה הלקונית “לא מתייחסים” ובאישור כי לא דיווחת על כך לנתניהו. אבל במלוא הצניעות, לעניות דעתי נותרו שאלות שדורשות תשובות או הבהרות.
מתי נודע לשירות על הפריצה? האם ראשי אגפים תדרכו את גנץ לפני חודשים או חמישה שבועות? האם הם אמרו לו, כפי שדווח - “תעשה מה שאתה מבין לנכון”, שיכול להתפרש כאילו שהציעו לו לפרוש (לא מאמין שכך אמרו)? האם זו באמת איראן? ואם לא דיווחת לראש הממשלה, מי עוד היו בסוד המידע? האם לא כדאי להקים ועדת בדיקה לחקור את ההדלפה, שעלולה להשפיע על תוצאות הבחירות?
לא רק בגלל זכות הציבור לדעת, אלא גם כדי להפיג את הסערה, אפשר וצריך לספק את התשובות לשאלות אלה מבלי לפגוע בביטחון המדינה או בצנעת הפרט.