לגזור ולשמור: הסתבכתם בפליטת פה או חיקוי בזוי? כך כדאי שתתנצלו

ז'אנר ההתנצלויות נע בין התנערות כוללת כמו: "אמרתי דברים שלא היו צריכים להיאמר, לא זו דרכי" (דנה ויס) לבין גלגול האשמה על הקורבן: "אם אמנון חשב שיש פה משהו לא מכובד, סליחה ומחילה" (יוסי וידר). כשירות לציבור, הכנתי פורמט התנצלות, כך שכל אחד יוכל לעשות בו שימוש ולצאת נקי לאחר שפלט את אמירתו האומללה. אין לדלג על שום שלב בהתנצלות, רק כך היא תהיה האפקטיבית ביותר. בהצלחה וסליחה. 
 

מה שעשינו / מה שאמרתי / הדברים שנאמרו היו חלק מקונטקסט רחב יותר. לא העליתי על דעתי שכך אובן / לא חשבתי לרגע שזה יגיע למקום כזה. פתאום נזכרו להזדעזע ממשפט אחד בודד שאמרתי, וזה מצער אותי. (וכעת תאמר בהבעת תמימות את המשפט הבא) הרבה אנשים אומרים הרבה דברים, ולא ראיתי שזה עורר גל של ביקורות. 
 

לכן אני אומר, חברים, יום לאחר הבחירות יש לנו מדינה וכולנו אחים. אז נכון שאמרתי כמה מילים מיותרות כמו: חמור/אוטיסט/חולה נפש/שיישרף באש הגיהינום וכמה שיותר מהר/אני מתפלל שיאשפזו את הילד קקה שלו במחלקה סגורה וככל שימהרו כך ייטב/הוא נראה כמו תחת של פרה ביום רע - אבל אני לא עומד מאחורי הדברים של עצמי, ואני מגנה את עצמי בכל תוקף.
 

כל חיי תרמתי למען המדינה, וחבל ששופטים אותי על אמירה בודדת/מעשה חד־פעמי. לא זה הזמן לדבר על שירותי הצבאי / לא זו העת לספר על המוסדות שאני מתנדב בהם / היריעה קצרה מלפרט על אודות התרומות שלי מדי חודש. (לך על משפחה, פטריוטיות, שואה אם יש, וכמובן מוות) אבי, שעלה מעיראק בעלייה הגדולה של שנות ה־50 ונזרק למעברה, לא חלם שיחגגו כך על הדם של בנו. אמי, שלעולם לא אשכח את פועלה במפעלים בצפון/בתעשייה בדרום/בהתנדבות במזרח/בעזרה לזולת במערב/שטיפלה במסירות בחמישה ילדים/שלא היססה לאמץ ילד מבוליביה/שתרמה את כל כולה למען הארץ/שנקברה באדמה הקדושה הזאת, של ארץ ישראל האהובה עלינו כל כך.
 

אני רוצה להבהיר שהדברים שאמרתי, לרבות הקללות הלא ראויות שהשתמשתי בהן, בפרט אלה הקשורות במחלות קשות של ילדים, היה טוב לו לא באו לעולם, ובכל מקרה לא התכוונתי. ואם מישהו בחר להיפגע, זו זכותו המלאה. חבל לי שהמחנה השני לקח את הדברים ועשה מהם הון פוליטי / צר לי שחורשי רעתי רק מחכים לי בפינה שאפול. מה שעושים לי זה לא יהודי וזה לא מוסרי. 

 

לאורך כל סוף השבוע קיבלתי מאות תגובות נאצה בפייסבוק וברשתות. אשתי והילדים לא ישנים בלילה כבר שבוע, מה זו השפה הזאת? שתמות/שתחלה/שאלוהים ייקח את כל מי שיקר לך. היו קללות שאני לא מכיר אפילו. אני צריך שוב להזכיר לכם מאיפה הגיע אבי? ומה עשתה אמי בצפון, בדרום, במזרח ובמערב? והאמינו לי, אם משפחתי הייתה בשואה, גם את זה הייתי מזכיר. 
 

אבל צריך לשים לב - מישהו הקליט אותי / מישהו פעל נגדי / יש כאן גורמים פוליטיים שעוינים לי / למה הדליפו את זה דווקא עכשיו? היום זה אני, מחר זה אתה. ואני שואל, מי זה? מי עשה לי את זה? תחקרו/תבדקו/תבררו למען השם... אתה שואל אותי אם אני יודע מי עשה את זה? אני לא רוצה סתם לזרוק שמות, אבל זה מתחיל ב־ב'. 
 

ועכשיו יש לי רק שאלה אחת: זה שאני מזרחי מהפריפריה, זה אומר שאין לי מקום במדינה הזאת? צר לי שהזמן נגמר, תודה רבה.