אלא אם כן יחול מפנה דרמטי - שלמרבה המבוכה אינו צפוי - אין מנוס מלקבוע כי התנהלות הדרג הצבאי הבכיר ושל ראש הממשלה ושר הביטחון בסבב המחפיר האחרון מול חמאס הינה מבישה, ועוד יותר מכך, מייאשת. אין ספק כי פעולה קרקעית שמטרתה למגר את חמאסטן ולהשיב את השליטה הביטחונית המלאה על עזה הינה כורח המציאות, אולם מנגד היא אינה באה בחשבון שבועיים לפני הבחירות.
פלישה קרקעית רבת היקף לעזה תביא בעקבותיה, מיידית, מסע תעמולה מופקר של כחול לבן, העבודה, מרצ ובעלות בריתן של השלוש, קרי המפלגות הערביות, שכותרתו: "בנימין נתניהו שולח את חיילי צה"ל למות כדי שהוא ימשיך לחיות בבלפור". כדי לגרור את נתניהו למלכודת שטנית זו נשמעות קריאות עידוד כלפיו מכיוונם של שלושת הגנרלים וכתב "במחנה", שלפיהן יש להכות בחוזקה בחמאס. אין מדובר אלא במהלך פוליטי ציני מאין כמותו.
גבי אשכנזי, שהיה רמטכ"ל במבצע עופרת יצוקה, גרר רגליים ועשה ככל יכולתו כדי לבלום את אלוף פיקוד דרום דאז, יואב גלנט, מלמוטט את חמאס. בני־חותא־גנץ היה הרמטכ"ל במבצע עמוד ענן הכושל. עד כדי כך כושל, שהליכוד וישראל ביתנו, שרצו ברשימה אחת בבחירות חודשיים לאחר מכן, הפסידו בגללו למעלה מרבע מהמושבים שהיו להם בכנסת ה־18. כושל ממנו היה צוק איתן, שהקרין כל דבר למעט איתנות צוקית, ושגם עליו פיקד, ברפיסות יוצאת דופן, גנץ. למי שאינו זוכר, הוא הגדיל לעשות והמליץ לסיים את המבצע בלי לפגוע באף מנהרה. מחדל מבעית זה יסודו בנתון שאותו קבע מבקר המדינה בדוח ביקורת מיוחד על המבצע, שלפיו הרמטכ"ל גנץ לא ייחס חשיבות ראויה לאיום המנהרות ולכן גם לא הייתה לו כל תוכנית לחיסולן.
הגנרל השלישי בשלישיית כחול לבן, שר הביטחון בצוק איתן ורמטכ"ל בדימוס גם כן, משה יעלון, גיבה ללא סייג את גנץ בהתנהלותו התבוסתנית לכל אורך המבצע. כתב "במחנה", יאיר לפיד, היה חבר קבינט בצוק איתן, ואת עיקר תפקידו ראה בסיכול כל מחשבה או יוזמה של מבצע קרקעי רב־ היקף למיגור חמאס.
הנה כי כן, רביעייה זו, שכבר הוכיחה את חדלונה הגמור - איש איש כפי היעדר יכולתו בכל הנוגע להתנהלות מול חמאסטן - בעזות מצח נטולת רסן מותחת ביקורת מההיבט הנצי, כלפי התנהלותו של נתניהו, שכזכור היה גם ראש הממשלה בשניים מתוך שלושת המבצעים הכושלים הנ"ל.
באם עסקינן בנתניהו - ובהתנהלותו הכושלת יש לומר - מתבקשת השאלה שספק אם קיימת לגביה תשובה מספקת: לשם מה חזר מארה"ב? האם כדי לסתום סופית את הגולל מעל כל אפשרות לתגובה ראויה מול טילים שחמאס משגר לכל מקום שבו חשקה נפשו? את הפקודה "נצור אש" ניתן לתת בנקל מוושינגטון. לשם מתן הוראה תבוסתנית כזו אין כל צורך לקטוע ארוחת ערב ושיחה מדינית חשובה עם יקירנו, הדייר הפרו־ישראלי ביותר בבית הלבן מאז קום המדינה - ולכן שנוא נפשו של השמאל הקיצוני - הנשיא דונלד טראמפ.
ויודגש, בין פעולה קרקעית רבת־היקף למיגור חמאס לבין התגובה הרופסת והמבישה של צה"ל ונתניהו לירי ללב השרון, כמו גם למטחי הטילים שבאו בעקבותיו על יישובי עוטף עזה, קיים מנעד אינסופי של פעולות צבאיות נמרצות וכואבות, שיהיה בהן כדי לקח לטרור החמאסי, כי התנהלותו הפסדה גדול עשרת מונים משכרה.
אולם דומה כי הדבר המייאש יותר מכל, לנוכח התמונה הקשה של חוסר האונים הגמור של המעצמה השמינית בעולם בעוצמתה הכוללת, אל מול כנופיית טרור ערבו־אסלאמו־ג'יהאדו־"פלשתינו"־פאשיסטית, הינו החלופה המציגה את עצמה ככזו, היינו רביעיית כחול לבן.
חלום הבלהות
השבוע קיבלנו רמז לטיבו של חלום הבלהות הצפוי לנו באם חלילה בני־חותא־גנץ יחזיק בהגה הנהגת המדינה. מתוך חוגו הפנימי ביותר הודלפו דברים בקולו, שלפיהם הוא סבור שנתניהו מייחל להורגו וגם היה עושה זאת לו רק יכול היה. עוד גילינו כי אין לשלול את האפשרות כי נתניהו קשר קשר עם פצחנים רוסים, בין כאלה הפועלים על פי הוראות חוגי השלטון ברוסיה ובין כאלה שלא, כדי לפרוץ לטלפון הנייד שלו. כמי שאפוף בהזיות קשות כגון דא, אין להתפלא אם ההדלפה הבאה מהגיגיו של גנץ תלמד אותנו כי הוא גם סבור שחלק ניכר מהפגישה בין נתניהו לוולדימיר פוטין עסקה בפריצה לנייד שלו.
בתוך כך גם הודיע לנו גנץ כי החודש האחרון היה "הקשה בחייו", הערכת מצב עצמית המלמדת על התרסקות ודאית גמורה אל מול המשברון הראשון שאיתו ייאלץ להתמודד, אם חלילה, לאסוננו, ישב על כס ראשות הממשלה. "התמודדותו" התקשורתית עם הדברים ההזויים הנ"ל שאמר בקולו הייתה מבישה לא פחות מאשר הדברים ההזויים עצמם.
בהערת אגב, המניע להדלפת דבריו "הטרוליים" של גנץ, אינו יכול להיות אלא אחד ואין בלתו. בתוך חוגו הקרוב ביותר של גנץ יש אדם המודאג ביותר - דווקא בגלל היכרותו הקרובה עמו - מהאפשרות שמא חלילה הוא יגשים את תאוות השררה נטולת המעצורים שהשתלטה עליו בחודשים האחרונים. כדי לטרפד אותה מזימה, מדליף לנו אותו אדם יקר, מצפוני וישר, את הגיגיו ההזויים, שבהם גנץ נוהג לשתף אך ורק את חוגו הקרוב והפנימי ביותר. תקוותו המוצדקת והנכונה של המדליף הינה שיהיה בכך כדי לשים קץ לתרחיש האימים של גנץ כמנהיגה של מדינת ישראל. אין גם ספק כי ההדלפה בדבר החדירה לנייד של גנץ לא זו בלבד שלא באה מכיוונו של נתניהו ו/או מי ממקורביו - כפי שאישר מפורשות עמית סגל בעל הסקופ - וגם לא מהשב"כ, אלא מאותו מקור מחוגו הפנימי הקרוב.
בכך עוד לא נאמר דבר באשר להצהרתו השקרית של גנץ בדבר "השיח החדש" והתרבותי שהוא מביא עמו לפוליטיקה הישראלית. אכן, אין ספק שיש משום "שיח חדש" ואף "תרבות" חדשה בכך שמתמודד על ראשות הממשלה מייחס לראש הממשלה המכהן כוונה להורגו. העם היושב בציון ניחן באינטליגנציה הפוליטית הגבוהה בעולם. זה למעלה מ־40 שנה הוא נתון לשטיפת מוח שכל כולה כזב ורמייה, ולפיה, בגין, שמיר, שרון - עד ליוזמת הגירוש שלו - ונתניהו, כולם אנשי זדון ורשע. הם המיטו עלינו, כביכול, צרור אסונות, כל אחד בתורו, המאיים על קיומנו. על פי שטיפת המוח השקרית, מצבה של המדינה בכי רע, הן מדינית, הן כלכלית ובמיוחד חברתית, ועוד מצבור אינסופי של ילקוטי כזבים. חרף זאת, דווקא המילה "שמאל" הפכה למילת גנאי בקרב מרביתו של הציבור, ומשום כך, כמעט ברציפות, זה למעלה מ־40 שנה וחרף שטיפת המוח השקרית, הוא שב ובוחר ב"רשעים".
לפיכך, אותו איש יקר מחוגו הפנימי ביותר של גנץ עושה שירות שלא יסולא בפז, כשהוא חושף בפנינו את דמותו ומחשבותיו ההזויות והאמיתיות, שאותן הוא מעז לחשוף אך ורק בפני אנשי סודו מחוגו הקרוב ביותר. אין ספק כי חשיפה יקרה זו תהיה גורם רב־השפעה על העם היושב בציון, שיביא את רובו למסקנה כי באמצעות פתק הבוחר ניגאל כולנו מהסיוט שלפיו נקום חלילה בבוקרו של יום ה' בניסן (10 באפריל 2019), ונמצא את גנץ בדרך לרחוב בלפור.