1. אוצר האפשרויות
על פי המסתמן, המועמד המוביל לשר האוצר בממשלת נתניהו החדשה הוא משה כחלון. נזכיר שערב הבחירות הוא התחייב לבוחרים שזה התפקיד היחיד שבו הוא מעוניין ואין בלתו. נזכיר גם את הבטחתו להחתים את ראש הממשלה על התחייבות מחודשת לעצמאות מוחלטת בניהול המדיניות הכלכלית.
השאלה היא אם יוכל לשחזר את מלוא הטוב שממנו נהנה בקדנציה הקודמת כשלרשותו 4 מנדטים בלבד, רלוונטית בהחלט. לאחר ששרד חבול ומוכה את שאיבת המנדטים הגדולה של נתניהו, התשובה חיובית. כחלון יוכל בכוחותיו הפוליטיים המדולדלים להמשיך במסעו הכלכלי רק כי ראש הממשלה אינו מסוגל בלעדיו. אצלו כל קול קובע. כוחו כלשון מאזניים אומנם נחלש, אבל בקואליציה השברירית המתגבשת יש לו עדיין מה לומר. לאחר שמשה פייגלין ואורלי לוי־אבקסיס התמוטטו, נותר כחלון כמעוז החברתי האחרון בממשלת נתניהו. אז איך תיראה המדיניות הכלכלית בממשלה החדשה?
כחלון יפיק מסקנות מטעויות שנעשו בקדנציה הקודמת, בעיקר כניסה לאינסוף עימותים עם גופים במגזר העסקי. משיחות עם מקורביו מתברר שמדיניותו הנוכחית, ובראשה תוכנית מחיר למשתכן לא תשתנה, אבל שיפוצים בהחלט יהיו, הכל בהתחשב באילוצי הקואליציה. למשל, אם תתקבל דרישת ש"ס, הכפולה בגודלה מכולנו, כחלון עלול לאבד את מינהל התכנון והבנייה, שיחזור למשרד הפנים.
לקח נוסף מהקדנציה הקודמת הוא ריבוי משימות במקום התמקדות בכמה עיקריות. כחלון חייב לשנן לעצמו כי רפורמת הסלולר האחת והיחידה זיכתה אותו בקדנציה הקודמת ב־10 מנדטים, יותר מכפול מהפעם. תוכנית הדגל מחיר למשתכן תשודרג, ויחל שיתוף פעולה ופיוס עם התאחדות הקבלנים. הבנייה להשכרה תגדל, ופרויקט הנדל"ן הראשון שיעמוד על הפרק יהיה בפי גלילות.
הישארותו של כחלון באוצר מבטיחה את המשך תוכניות הנטו למיניהן, הכוללות בין השאר מכסים מוקטנים על מוצרי צריכה. ובמבט צופה פני העתיד, חייבים להזכיר שבעיצומה של מערכת הבחירות הוא התחייב לשתי תוכניות יומרניות נוספות: הוזלת עלות מעונות היום לגילאים אפס עד 3, כך שתשלום למעון לא יעלה על 1,200 שקל לחודש; ובתחום הבריאות התחייב למעבר לשיטת אשפוז בבית המטופלים כצעד להקטנת הצפיפות בחדרי המיון.
יש גם מהלכים מתבקשים. כיצד למנוע קיצוץ של 1.26% בזכויות הפנסיה לגמלאים החל מיוני הקרוב? כחלון גם יהיה חייב לפתור את בעיית העלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64. מאיפה יבוא הכסף הנדרש כשהקופה מתרוקנת? ובכן, שר האוצר החדש, בניגוד להמלצות בנק ישראל או אגף התקציבים באוצר, לא מתכוון להעלות מסים כמו מע"מ. אין גם כוונה לבטל פטורים ממס כמו המע"מ על פירות וירקות, שמהווים 14% מתקציב 2019 והיקפם מסתכם ב־55 מיליארד שקל.
בעניין זה הוא בראש אחד גם עם בנימין נתניהו. השבוע הוסיף כחלון והתחייב להיות המחסום האחרון מפני ביטול הפטור ממע"מ באילת. אז אם המסים כמו המע"מ לא יעלו, איך מכסים חור תקציבי נוסף של 13 מיליארד שקל?
אז זהו, ששר האוצר חושב שאין כאן בעיה ואינו מוטרד מכך, כי זו תמונת מצב זמנית, שתשתנה עד סוף 2019. פתרונות מעשיים לחריגה מיעד הגירעון אין בשלב זה. ברמת המיקרו והחיים עצמם, נזכיר שאחרי פסח צפוי גל התייקרויות: תנובה תעלה את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, ואחריה ממתינים אסם ויצרני מזון נוספים. כחלון יהיה חייב להפנים הפעם ש"רווח" אינה בהכרח מילה גסה והוא מחויב בשיקום מערכת היחסים עם המגזר העסקי. ארגון העצמאים להב בראשות עו"ד רועי כהן יהיה המוטב הראשון.
באוצר יוקם בקרוב מטה עצמאים, שתכליתו קידום האינטרסים שלהם. אחריו יגיעו התעשיינים, שמערכת היחסים עם נשיאם שרגא ברוש לא הייתה מהמשופרות, בלשון המעטה.
2. מנוי וגמור
אחת המשימות הפרסונליות מיד לאחר הקמת הממשלה תהיה השלמת מינויים במגזר הציבורי שהוקפאו בגלל הבחירות. נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ' הנחה ערב הבחירות לנקוט משנה זהירות במינויים, ומשרות בכירות עדיין לא אוישו.
המינויים הבכירים ביותר שעל הפרק הם של מפכ"ל המשטרה ושל מבקר המדינה. המבקר הנוכחי יוסי שפירא יסיים את תפקידו ב־4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי. ספק אם המבקר החדש יקבל את אותה עצמאות. בבחירות בישר שפירא על כוונתו לפקח מקרוב על התוצאות ולהתמקד בתחום אבטחת המידע והסייבר מחשש להשפעות חיצוניות. בשלב זה לא נמסרו תוצאות.
נתניהו לא ליקק דבש מהמבקר הנוכחי, ובסביבתו מדברים על האפשרות שהמבקר הבא כבר לא יהיה במעמד שופט בדימוס. על הפרק גם סדרת מינויים בחברות ממשלתיות, ואחד המעניינים מתוכם הוא מינוי מנכ"ל הרכבת. הרכבת ומעלליה הפכו לאחד האתגרים בממשלה ולמושא התעללות בליכוד ובישראל כץ בבחירות. המנכ"ל שיחליף את שחר איילון ייאלץ להתמודד עם משימה לא פשוטה של שיקום מערכת היחסים עם הנוסעים ברחבי הארץ בכלל ובקו לירושלים בפרט.
אחרי שהרכבת תגיע ליעדה, ממתינים בחברות ממשלתיות נוספות בקוצר רוח למנכ"לים שבדרך. מדובר, בין השאר, בחברת הדיור הממשלתית עמידר, חברת דירה להשכיר, מכון התקנים ורשות שדות התעופה. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שעומד לסיים שלוש קדנציות, מיהר לקבל למפרע הארכה עתידית במינוי לשנתיים נוספות. לא ברור מדוע אצה לו הדרך, כי הן כחלון והן שר האנרגיה יובל שטייניץ שחתמו על ההארכה, יישארו כנראה בתפקידם.
כעת לזירה מעניינת במיוחד, והיא כיצד תיראה המפה העתידית בצמרת האוצר. המנכ"ל שי באב"ד, המקורב מאוד לכחלון, הודיע בחודשים האחרונים לסביבתו שמיצה את התפקיד ושהוא מעוניין לחזור למגזר הפרטי. אבל אם כחלון יהיה שר האוצר ויבקש ממנו להישאר, קשה להניח שיסרב לבקשתו.
כחלון רענן בקדנציה האחרונה את צמרת האוצר על פי טעמו האישי. אני לא מדבר רק על אביגדור יצחקי שהוצנח לתפקיד יו"ר מפעל הפיס. מדובר במנהל רשות המסים ערן יעקב, בחשב הכללי רוני חזקיהו, בממונה על שוק ההון והביטוח משה ברקת, ביו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, בכלכלנית הראשית שירה גרינברג ובממונה על השכר קובי בן נתן.
מעל עתידו של הממונה על התקציבים שאול מרידור, שהחליף ביולי 2017 את אמיר לוי, מרחף סימן שאלה. מרידור הפגין עד כה מדיניות עצמאית. הוא התריע על החריגה בגירעון ודרש להציג את הנתונים ללא איפור וקוסמטיקה. אם לא די בכך, בשבועות האחרונים שררה אווירת אי־נעימות לאחר שנטען כי אנשי אגף התקציבים נפגשו עם בני גנץ והרעילו אותו בנתונים על החריגה מהגירעון והמצב הקשה.
למרידור גם לא תעמוד העובדה שאביו דן מרידור התייצב בריש גלי בבחירות לטובת כחול לבן. פורמלית, אי־ההבנות באגף התקציבים הובהרו, אבל הפיל שבחדר נותר. כעת, אם אכן כחלון יחזור ללשכתו, לא ברור כמה זמן תחזיק מעמד מערכת היחסים בין השניים.
3. אשראי אישי
רבים, ואני ביניהם, ביקרו את פעילות האוצר בקדנציה האחרונה בטענה שהיא דלת רפורמות מבניות. אבל בתחום אחד, והוא הפיננסים, נעשו מהלכים פורצי דרך. מכירת חברות כרטיסי האשראי על ידי הבנקים בתקווה לעורר את התחרות הייתה אחד הבולטים שבהם. הנפקת מניות ישראכרט בבורסה הושלמה השבוע, אבל היו מהלכים נוספים.
הפעלת מאגר נתוני האשראי שהקים בנק ישראל, שהחל לפעול אתמול, היא מהלך פורץ דרך. מהלך המאפשר ללקוח חישוב מחדש של המסלול הפיננסי במצב של אוברדראפט. אומנם המאגר יוצא לדרך יומיים לאחר הבחירות, אבל הקמתו החלה לפני שלוש שנים. וכרגיל הכוונות הראשוניות היו טובות. לקוח המעוניין בהלוואה מהבנק או מספק אשראי חיצוני לקניית מכונית או למימון טיול בר מצווה, יתבקש להסכים לחשיפת נתוניו האישיים השמורים במאגר. אלה כוללים מידע שהעבירו הבנקים, ההוצאה לפועל או כל גורם רלוונטי אחר על מסגרות האשראי, הלוואות משכנתה, החזרת צ'קים ועוד. המידע ישמש כבסיס לדירוג איכות האשראי של הלקוח בהתחשב ברמת הסיכון שלו. "לקוח בעייתי" עם צ'קים שחזרו, יזכה לדירוג נמוך מלקוח איכותי.
לקוח שהוצמדה לו כוכבית בדמות הערת אזהרה, יופתע לגלות שיתבקש לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואה. בניגוד למצב עד היום, הוא אפילו עלול שלא לקבל את ההלוואה. מאידך, לקוחות ה"פריים", ששילמו עד היום כמו פראיירים, יפוצו בריבית נמוכה יותר. יש להניח שבעקבות הקמת המאגר, הריבית הממוצעת במשק תעלה, העריך בשבוע שעבר דרור שטרום, מאבות הרפורמה, וזאת אבן הנגף העיקרית במאגר.
ללקוח בקבוצת סיכון נמוכה, אשראי וטוב לו. הוא יחוזר במרץ ועלול להתפתות להלוואות סרק שאינו צריך. מנגד, לקוח בעייתי שבאמת צריך את הכסף לא תמיד יוכל לקבל אותו. זה גם יקרה אם לא יסכים מראש לשחרר את הנתונים על מצבו. עורכי הדין שלומי תורג'מן ואלון כץ, מנכ"לים משותפים בחברת המימון BTB, מזהירים את הלקוחות בדבר רגישות המידע הנאסף לגביהם וממליצים לנקוט משנה זהירות. החברה השיקה לרגל הקמת המאגר טכנולוגיה חדשנית המצמצמת הונאות ברשת.
מנכ"ל חברת מערכות המידע נוגאמי, אורן זמסקי, מרחיק לכת ומזהיר מאובדן השליטה על מאגר נתוני האשראי. לדבריו, הקמת המאגר היא פשיטת רגל מוסרית, שרומסת את פרטיותם של האזרחים והופכת את אורחות החיים שלהם למטבע עובר לסוחר.
חוץ מענייני אבטחת המידע, מה שכאמור מטריד במאגר הוא הדילמה הפיננסית: המאגר הוקם במקור על ידי בנק ישראל להגדלת זמינות אשראי ללקוחות המוחלשים. הכוונה של המפקחת על הבנקים חדוה בר הייתה בראשית הדרך טובה. אלא שהאבסורד כעת הוא שהלקוחות המוחלשים יהפכו לחלשים יותר. מנגד, החזקים יתחזקו יותר, והנה לנו מתכון בטוח להגדלת פערים, ומן הסתם בנק ישראל לא התכוון לכך.
4. לאומי בהייטק
החבר'ה מלאומי־טק המשיכו לעבוד מסביב לשעון, גם ביום הבחירות. לאומי־טק מתרגמת לשפה עסקית את המותג סטארט־אפ ניישן ועושה על כך הרבה מאוד כסף. לפני חמש שנים זיהו שם את הפוטנציאל בשידוך בין עולם הבנקאות להייטק, גייסו את המנכ"לית יפעת אורון, והשאר היסטוריה.
הנתונים הנחשפים כאן לראשונה מלמדים על גודל ההצלחה: הכנסות לאומי־טק ל־2018 מוערכות ב־95 מיליון דולר. הרווח ברוטו נאמד ב־70 מיליון דולר. 5,000 חברות הזנק שאיתן עובד הבנק קיבלו אשראי מתגלגל של כ־2.5 מיליארד שקל. המתחרים ראו כי טוב והצטרפו לחגיגה. דיסקונט ניו יורק הצטרף באחרונה לסצינה וגייס לשורותיו את נועה קולפ, לשעבר כתבת כלכלית בישראל. בנק הפועלים מתאמץ להיות רלוונטי והעלה גם הוא הילוך.
בלאומי־טק לא מבזבזים זמן ופעילותו חובקת עולם. חוץ מהפעילות בתל אביב ובהרצליה פיתוח, על המפה נמצאים גם פאלו אלטו שבקליפורניה, ניו יורק, לונדון וגם המזרח הרחוק. אורון, המנכ"לית הבלתי נלאית, מוכרת היטב לחבר'ה מהסצינה. היא המקף המחבר בין ההון לשלטון צעירי הענף. היא מפיקה אירועים חברתיים, מדברת ברהיטות את שפת ההייטק ובונה את האקו סיסטם הרלוונטי לקיצור תהליך קבלת ההחלטות בין היזם להשקעה.
"קרנות ההון־סיכון חזרו לייצר בשנתיים־שלוש האחרונות תשואות משמעותיות: ב־2017 נרשמו אקזיטים בהיקף 23 מיליארד דולר, ב־2018 - בהיקף 13 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של 2019 הם זינקו ל־10 מיליארד דולר. התשואות מחזירות את הגופים המוסדיים להשקיע", אומרת לי אורון.
לדבריה, "הגופים המוסדיים נחשפים להייטק דרך השקעה בקרנות הון־סיכון ישראליות ואמריקאיות. יש הרבה סימנים מעודדים. אם עד לפני חמש שנים גייסו הקרנות הישראליות 1.5 מיליארד לשנה, ההיקף גדל היום ל־3 מיליארד דולר לשנה וחלקם של הישראלים גדל".
במילים אחרת, עברנו משלב הסטארט־אפ ניישן לשלב מתקדם יותר?
"זה נכון. חברות בתעשיית ההייטק כבר לא נמכרות בשלב הסטארט־אפ אלא בשלב בוגר יותר במחזור העסקים. כדי לגדל חברות כאלה צריך הרבה כסף. חלקו מגויס בהשקעות של קרנות במניות, אבל חייבים בנוסף קומבינציה במקורות המימון, כמו אשראי בנקאי. גיוס הון ישיר במניות מדלל את היזמים, והם לא מתלהבים מכך. יש גם מקרים שגופי המימון הבנקאיים מקבלים כחלק מחבילת המימון אופציות. אנחנו יושבים עם היזמים, נכנסים להם לראש ומבינים את צורכי ההון. אנחנו תופרים את הפתרון לשאלה איך יוצרים את חליפת המימון האידיאלית".
ואיך יוצרים את הכימיה עם יזמים? כיצד סוללים את הדרך ללבם?
"הכימיה נוצרת במפגשים שלנו איתם בכל הצמתים. אנחנו מארגנים כנסים עם החברות ומספקים מידע על אפשרויות מימון והטרנדים. חמש שנים אחרי הקמת לאומי־טק, כל מי שעובד אצלנו - חי ומבין הייטק ומעודכן לחלוטין. אנחנו מתחברים לראש של יזם, שהוא שונה מראש של מנהל מסורתי. אני מקווה שבעתיד גם הראש של מי שמנהל חברה מסורתית ידמה לראש של יזם בחברת הזנק. עולם העסקים משתנה בקצב סילוני, ומי שלא יתאים את עצמו עלול לאבד את השוק".
מה ההשפעה של עסקת אינבידיה, שרכשה את מלאנוקס ב־6.9 מיליארד דולר, או קניית מקדונלד'ס את דיינמיק יילד?
"שתי העסקאות מלמדות שהחברות הישראליות מתאפקות ולא מוכרות את העסק בשלב מוקדם מדי, אלא כשהוא מגיע למצב בשלות. לכן גם שווי העסקות גדל. יש גם שינוי בהקצאת הכסף שזורם לשלבי הצמיחה ולא רק לשלב הראשוני. סיבובי ההשקעות גדלים ל־30־100 מיליון דולר לחברה. הביקוש למיזמי הייטק מגיע הן מצד חברות טכנולוגיות והן מצד תעשיות מסורתיות שחייבות לאמץ טכנולוגיות חדשות. מקדונלד'ס רכשה חברה ישראלית שתאפשר להשתמש בבינה מלאכותית לשיפור השירות ולהזמנות מהשולחן".
התחומים החמים היום הם רחפנים, מכשירים חכמים לרכב וכמובן סייבר. מה הדבר הבא בענף?
"הבינה המלאכותית היא הדבר הכי חם גם ברמה הלאומית. המדינה משקיעה הרבה מאמצים לפיתוח היכולות ולהפוך למוקד ידע עולמי. זה ניכר במעבר לטכנולוגיות שירותי הענן. התעשיות בעולם כבר מבינות שהן ידרכו במקום אם לא יאמצו טכנולוגיות חדשות, וזה בכל תחום. טכנולוגיות חדישות רלוונטיות אפילו לענף הבנייה. זה נוגע לקביעת תמחור הדירה לפי המיקום הגיאוגרפי, ניצול רחפנים לבנייה בבניינים גבוהים, שימוש בעולמות של מציאות רבודה לייעול עבודת הספקים והבנקים. חברות סטארט־אפ וחברות בנייה גדולות מתחילות לשתף פעולה. בלאומי מנסים לחבר בין תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן והקמעונאות עם לקוחות הייטק לא רק בפתרונות אשראי. זאת הבנקאות של מחר, ואנחנו כאן לייצר מצב של WIN-WIN".
האם חברות מסורתיות כבר מטמיעות לתועלתן את טכנולוגיות המחר?
"תעשיות המזון המסורתיות משתמשות מזמן בטכנולוגיות פוד־טק. מיזמי פינטק הגיעו לחברות הביטוח המסורתיות ובוודאי שרואים את הפינטק בבנקאות. כל חברה מסורתית מכל תחום תנסה בעתיד לתפקד כחברת הייטק. בדירקטוריונים מתחילים להכניס פונקציות חדשות המתכתבות עם טכנולוגיה".
מה הם האתגרים הבאים של ענף ההייטק לאחר שבעיית המחסור במקורות מימון נפתרה?
"אנחנו אכן נמצאים היום בעדנה מבחינת זמינות הכסף, אבל יש לנו בעיות אחרות, כמו היעדר כוח אדם שמתאים להייטק. קצב צמיחת הטאלנטים מוגבל מאוד, וזה עלול להשפיע לרעה על אפשרויות הצמיחה. היכולת לייצר מסות של מהנדסים מוגבלת. 9% מהמועסקים הם נשים, החרדים רק מתחילים לטפטף לתעשייה, ואין מספיק בני מיעוטים. אנחנו בדרך לתקרת זכוכית שתגביל את יכולתה של התעשייה לצמוח. אם לא יהיה מספיק כוח אדם, ניאלץ לגייס עובדים ממקומות כמו אוקראינה, כפי שכבר מתחיל לקרות היום".
מהם האתגרים הבאים שלכם מול המתחרים לאחר חמש שנות פעילות?
"אנחנו ממשיכים לעבוד מסביב לשעון ומתרחבים ללא גידול משמעותי בכוח האדם. בגלל הגלובליזציה אני נמצאת בחו"ל לפחות פעם בחודש ולפעמים אפילו יותר. אחרי שצמחנו בישראל, אנחנו מגיעים ללוע הארי וזאת ניו יורק. מדובר בקפיצת המדרגה הבאה בפעילות ישירה עם חברות הייטק אמריקאיות שאינן קשורות לישראל. האמריקאים מאמינים בנו ומבינים שדרכנו יקבלו דריסת רגל לסצינה הישראלית. הפעילות תתבצע דרך אנשי לאומי־טק הפועלים בחברת הבת של הבנק בניו יורק".