על פי גורם המקורב מאוד ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט מעריך שבנימין נתניהו יתבצר מאחורי חסינותו ויחמוק מהעמדה לדין. הוא מתכוון להגיש כתבי אישום נגד נתניהו. הוא מכיר את התיקים לפני ולפנים, על כל בדל ראיה וקצה עדות. הוא הלך על הכי בטוח. הוא יגיע (אם יגיע) לשימוע בנפש חפצה, אבל הוא יודע שהסיכוי שמשהו דרמטי ישתנה אינו גבוה. 

לכן, אומר הגורם, היועץ מעריך שנתניהו לא ייקח את הסיכון ויחתור לא להגיע לבית המשפט, מקום שאליו אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא יודע איך ואם תצא. לכן יניח נתניהו לסמוטריצ'ים לממש את היוזמה ולהחזיר את החסינות הפרלמנטרית לקדמותה, כלומר למצב שהיה עד שנת 2005, שבו החסינות אוטומטית ויש להסירה ברוב קולות אם מוגש כתב אישום. רוב כזה, מן הסתם, לא יימצא. 
 
את זהותו של יו"ר ועדת הכנסת הבא יקבע נתניהו, והיא תקבע את גורלו. מדובר באירוע חסר תקדים. ראש ממשלה מכהן המתבצר מאחורי חסינות פרלמנטרית כדי לחמוק מאימת הדין. מה יעשה מנדלבליט במצב כזה? גם הוא לא יודע. האם זה יגיע לבג"ץ? כן. מה יעשה בג"ץ? במתכונתו המקורית, בג"ץ אמור ליטול מראש ממשלה, כל ראש ממשלה, כל נבחר ציבור, את הזכות לחמוק מאימת הדין במקרה כזה. הבעיה היא שהמתכונת המקורית של בג"ץ, וגם של המדינה, נמצאת תחת מתקפה.
 
יש גם הערכה הפוכה: על פי גורם בכיר במשרד המשפטים, המקורב אף הוא למנדלבליט, היועץ דווקא מאמין שנתניהו ינהל משפט כראש ממשלה. הוא יגיע להסדר מול הפרקליטות שבמסגרתו המשפט יתנהל יומיים בשבוע. ביבי יעבוד בשיטת 4-2. יומיים יהיה נאשם, ארבעה ימים ראש ממשלה. בשבת ינוח בחיק המשפחה בבלפור. אם תהיה לו קואליציה שתאפשר את זה (החוק מאפשר), כך יהיה. החיסרון: אם יורשע, ילך לבית הסוהר. 

שופטי בית המשפט העליון. צילום: מרק ישראל סלם
שופטי בית המשפט העליון. צילום: מרק ישראל סלם


מצד שני, בכל נקודה במעלה הדרך יוכל נתניהו לפטור את המערכת מעונשו ולחתור לעסקת טיעון ללא מאסר בפועל, תוך כדי משפט. יהיו לו מספיק פתחי יציאה, הוא מאמין. בינתיים יתחלף פרקליט המדינה (שי ניצן עוזב בדצמבר), יתחלף גם יועץ משפטי לממשלה, היורשים ירצו לנקות שולחן בלי להסתבך. ביבי מקווה לסדר לעצמו יורשים כלבבו (בעזרת שר המשפטים הבא). הם יהיו פלסטלינה והוא ילוש אותם.
 

בעיקרון, מדובר במלחמת התשה. חומרי החקירה בתיקי נתניהו מצהיבים בשקט בפרקליטות. פרקליטיו לא טורחים למשוך אותם משם. לא רק מחשש שיודלפו. הם לא קיבלו עדיין את שכרם. הסיכוי שיקבלו אותו בטרם יגיע המשיח תלוי בוועדת ההיתרים. אם זה אמור לצאת מהכיס של משפחת נתניהו, אני מאחל בהצלחה לכולם. מבחינת ביבי, זה יתרון כפול: הוא גם מושך זמן וגם לא משלם. מה רע לו? מקסימום הפרקליטים יתפטרו (שוב), והוא יחפש לעצמו חדשים, מה שיצריך דחייה נוספת של השימוע. 
 
בינתיים הוא בונה לעצמו את קואליציית השוחד שתשמש כיפת ברזל, תרתי משמע, נגד אימת הדין. החרדים, על כל 16 המנדטים שלהם, זורמים איתו. זה לא רק ההתמכרות לעטיני השלטון. יש כאן עוד אינטרסים. דרעי וליצמן מסובכים בחשדות פליליים בעצמם. אם נתניהו יתבצר מאחורי חסינותו, למה שהם לא? האם דמו של ראש הממשלה סמוק יותר מדמם? בדיוק על פי ההיגיון שאם תיק 1000 ייסגר, או ייגנז (בגלל החסינות), תהיה זו הודעה רשמית לכל עובדי הציבור, משרתי הציבור ופקידי הממשלה להתחיל לקבל מתנות. הסכר ייפרץ. 
 
המכשול האחרון שנותר מול נתניהו הוא בית המשפט העליון. אם יתבצר מאחורי החסינות, קרוב לוודאי שתוגש עתירה. גם פסקת ההתגברות לא תמנע עתירה כזו, מנהלית בעיקרה. גם אם ינהל משפט כנאשם בשוחד תוך ניהול המדינה, תוגש עתירה. המקרה השני מורכב יותר. יש חוק מפורש המאפשר לנתניהו להמשיך לכהן תחת כתב אישום. מולו, יש נראות ציבורית, ערכים, אינטרס ציבורי, היגיון, סבירות. האם בג"ץ יעז להמשיך למתוח את החבל ולהדיח ראש ממשלה הנאשם בשוחד? נחיה ונראה. אם כי, לא ממש בטוח שנחיה מספיק זמן כדי לראות.
 
הטור המלא במעריב סופהשבוע