זה קרה באולפן חדשות 12, במהלך אותו "ראיון בהפתעה" של קרן מרציאנו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, זמן קצר לפני הבחירות. נתניהו הבליח באולפן, כמעט ללא אזהרה מוקדמת, כדי לענות על הפרסום (שלא ייאמן) על מניות הפלדה שהחזיק בחשאי, יחד עם בן דודו ומממנו נתן מיליקובסקי. הסיפור עשה גלים וגרר הדים נרחבים ונתניהו שאף להשתלט מחדש על סדר היום ולאותת לבייס שלו שהכל בסדר. הרי אין שום דבר פסול בכך שראש ממשלה עושה עסקים חשאיים עם בן דוד א', גורף מיליונים וגוזר קופונים בתאגיד פלדה הקשור בתאגיד שמייצר את הצוללות, שבן דוד ב' דוחף לחיל הים כמעט בכוח, וכו' וכו'. בשלב מסוים שאלה אותו מרציאנו את השאלה הזאת: "אדוני, אם תיבחר, האם תיזום מהלך כלשהו שיבלום את העמדתך לדין?".
נתניהו הוכה בתדהמה, משל קיבל הרגע הודעה שרעייתו שילמה מאחורי גבו מראש את שכרם של עורכי דינו. עיניו כמעט יצאו מחוריהן. הוא הביט במרציאנו כלא מאמין למשמע אוזניו. "מה??!!", שאל־זעק, עושה עצמו נעלב מעצם העלאת הסוגיה, כאילו שמע על האפשרות הזאת בפעם הראשונה. "מה פתאום!!", הזדעק כהלום רעם. שפת הגוף שלו הביעה סלידה וגועל מעצם העלאת השאלה. באמת, איך היא מעזה להעלות דבר כזה בדעתה? אין גבול? מרציאנו המשיכה ללחוץ והכחשתו של נתניהו הלכה ורפתה, משל הייתה כחלון המגן על שלטון החוק. בסוף זה נגמר ב"איני עוסק בזה" המסורתי.
במהלך הימים שאחרי המשיך נתניהו להכחיש, בקולו ובאמצעות מהדהדיו הרשמיים, את האפשרות הזאת מכל וכל. לא היה, לא נברא, הכל עלילות דם מרושעות של הסמולנים חסרי הבושה בשיתוף פעולה עם התשקורת. לא יהיה צורך בשום חוק כי האישומים יקרסו קודם, נאם נתניהו. אחר כך היו בחירות. השבוע, ביום רביעי בערב, באותן חדשות 12, העבירה אותה קרן מרציאנו ממש את השידור לדפנה ליאל ובפיה בשורה דרמטית: ובכן, "הפור נפל", הודיעה ליאל, "נתניהו החליט לחוקק חוק שימנע את העמדתו לדין"! תיראו מופתעים.
צר לי, חברים בחדשות 12, שום פור לא נפל. זה אנחנו שנפלנו. ההחלטה של נתניהו לפרק את שלטון החוק כדי למלט את עצמו מאימת הדין נפלה מזמן. אתם לא באמת מאמינים שהוא ישב ביום שלישי עד אשמורת שלישית, מוקף ביועציו הנאמנים (כלומר הבן, הרעיה, הצלם וברדוגו), והתלבט אם להסגיר את עצמו בתחנת המשטרה הקרובה או לשרוף את המועדון, נכון? הכותרת הזאת הייתה מרוחה על הקיר מהרגע שבו פורסמה החלטת היועמ"ש להעמיד את ראש הממשלה לדין, ועוד הרבה קודם. עכשיו, אחרי הבחירות, פשוט ארזו לנו אותה יפה בנייר צלופן מרשרש. זה הכל. סדרת ההכחשות המשכנעות ששיגר נתניהו בקולו ערב הבחירות הייתה פשוט סדרה של שקרים בוטים, גסים, מכוונים, שנאמרו בכישרון משחק נדיר, תוך שימוש בשפת גוף משכנעת. אין לי ספק שלו היה נתניהו מחובר לפוליגרף במהלך אמירת השקרים הללו, הוא היה יוצא דובר אמת. האיש עשה עלינו, וגם על בוחריו, סיבוב אופייני.
כן, הוא קיבל 35 מנדטים למרות החקירות וכתב החשדות. לא, העם לא ידע שהוא מתכוון לסדר לעצמו חסינות אישית על חשבון המדינה. להפך: הוא הכחיש בתוקף שיעשה את זה. לא יעלה על הדעת, הוא אמר. מסקנות: 1. מדובר בתרמית מתוחכמת שנועדה להטעות את המצביעים. 2. הדרישה לחסינות אישית מהווה למעשה הודאה באשמה. מי שעד לפני רגע היה בטוח בחפותו, מנסה עכשיו להימלט מאימת הדין.
הטור המלא יפורסם במעריב סופהשבוע