שווי מניית טבע פשוט קרס השבוע, על רקע הגשת תביעה משפטית נגדה על ידי 44 מדינות בארה"ב. עוד קודם לכן המניה הייתה בשפל שיא של השנים האחרונות, על רקע איבוד תהילתה, שכולה הייתה קשורה בעבר לניהול המבריק של מייסדה אלי הורוביץ והתרופה המקורית שבה החזיקה למלחמה בטרשת נפוצה, קופקסון. אלא שקופקסון הפכה תרופה גנרית. פירוש הדבר הוא שלטבע איבדה את הזכויות הבלעדיות עליה לאחר שפקעה תקופת הפטנט.
יצוין שטבע היא רק אחת מ־20 חברות פרמצבטיקה המואשמות על ידי התובע הכללי, שהגיש במדינת קונטיקט בשם אותן 44 מדינות בארה"ב כתב תביעה החובק 500 עמודים. בתביעה נטען כי החברות תיאמו ביניהן מחירים והביאו לעתים להעלאת מחירי תרופות גנריות בשיעור של עד 1,000%.
טבע למעשה אינה חברה ישראלית כבר הרבה שנים. אומנם בסיסה בפתח תקווה, אבל מדובר בחברה בינלאומית שלה מפעלים רבים בעולם, שחלקם נמכרים כדי לממן את חובותיה. החברה גם מחזיקה ברישיונות לייצור ולהפצה של תרופות בכל רחבי העולם.
במרוצת השנים לקו מנהלי החברה במחלה שאין לה תרופה או מזור, היבריס, מחלה קשה של גאוותנות והסתמכות על תרופה אדירה אחת, קופקסון, שאושרה לשיווק בשנת 1996 לאחר שפותחה במכון ויצמן החל משנת 1967 על ידי הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון.
בשנים הטובות נהנתה טבע ממונופול עולמי, והתרופה שלה לטיפול בטרשת נפוצה הכניסה לקופתה מיליארדי דולר. בטחון מנהליה גבר והם החלו במסע רכישות אדיר, ללא חשבון, עם מינוף מטורף. הם טרפו חברות פרמצבטיקה בעולם כדי להכין עצמם ליום שאחרי שהפטנט על ה"קופקסון" יפוג. עד להתפוצצות בועת טבע.
ערכה של החברה בשוק ירד השבוע לפחות מ־14 מיליארד דולר. ועדיין היא מייצרת תזרים מזומנים חופשי של 1.9 מיליארד דולר בשנה עם מכפיל רווח צפוי נמוך ואטרקטיבי של 4.7 שנים (מכפיל הרווח צופה כמה שנים לוקח לקבל בחזרה את ההשקעה במניה. כלומר, ההשקעה מחזירה את עצמה בתוך 4.7 שנים במקרה זה).
אלא שכמובן מדובר בתחזית בלבד, והשלכת המניה מצביעה לבטח על כך ששוררת פאניקה בקרב המשקיעים, שכבר נשברו מכל ההבטחות שהכזיבו. בכל פעם נוחתת עליהם צרה נוספת ונפילה במחיר המניה, שנסחרה בתחילת יולי 2015 במחיר של 69 דולר ומאז התרסקה בכ־82% (!). בהחלט לא נעים לספוג צלילה כה חזקה בערך המניה. מאז מונה המנכ"ל הדני קאר שולץ בספטמבר 2017 כדי לייצב את טבע ולהפחית את מינופה ואת פעילותה - גם באמצעות פיטורים המוניים של יותר מ־10,000 עובדים ברחבי העולם - המניה ירדה ב־40%.
כאמור, לא רק נגד טבע הוגשה תביעה. נתבעת נוספת היא נוברטיס (סימן הבורסה שלה NVS), עם שווי שוק של 188.4 מיליארד דולר ומכפיל רווח צפוי של 14.6. המניה ירדה קלות בלבד לאחר פרסום התביעה. תביעה הוגשה גם נגד מילן (סימנה בבורסה MYL), שטבע ניסתה להשתלט עליה לפני כמה שנים, ללא הצלחה. לחברה שווי שוק של 10.4 מיליארד דולר ומכפיל רווח צפוי של 4.4. שווי המניה צלל ביותר מ־70% מאז תחילת מאי 2015.
התביעה הוגשה גם נגד אחת מחברות התרופות האדירות בעולם, פייזר (סימנה בבורסה PFE), עם שווי שוק של 225 מיליארד דולר, ומכפיל צפוי של 13.5. ערכה ירד ב־12% מאז נובמבר.
אף שמדובר ברשימה מכובדת של חברות ותיקות ובעלות מוניטין, מעניין כי טבע מובילה את הרשימה. התובע, וויליאם טונג, מציין בראש כתב התביעה, בכותרת, את טבע, על הפרת חוקי ההגבלים העסקיים למניעת קרטלים או תיאומי מחירים האסורים בחוק. רק לאחר מכן הוא מציין בפירוט את 19 החברות האחרות, בהן Sandoz, Actavis Holdco, Actavis Pharma US, Apotex, Glenmark Pharmaceuticals Inc, Lannett Company, Par Pharmaceutical Companies ו־Zydus Pharmaceuticals (USA).
הדיונים בתביעה יימשכו להערכתי כמה שנים, כאשר ברקע ההד הציבורי של הפרשה והעובדה שפוליטיקאים טוענים כבר שנים ארוכות כי חברות התרופות מנצלות את מעמדן כדי לעשוק את הציבור שידו אינה משגת לשלם עבור תרופות חיוניות, בכך שהן מנפחות מחירים של תרופות גנריות.
קרטל אדיר
המתקפה נגד חברות התרופות צפויה להיות נושא חשוב במערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר 2020. אחת המועמדות מטעם הדמוקרטים, הסנאטורית אליזבט וורן, כרכה את המאבק נגד חברות התרופות במסגרת מלחמתה בשחיתות. גם הנשיא דונלד טראמפ צפוי לעשות שימוש בתביעה במסגרת המערכה שלו נגד ניפוח תקציבי הבריאות, הנוגסים לא רק בהכנסה הפנויה של משקי הבית, אלא גם בתקציבי המדינות והממשל המרכזי.
להערכת וורן, הקרטל שנבדק עתה בעקבות הגשת התביעה הוא אולי האדיר ביותר בתולדות ארה"ב. עד כדי כך הסנאטורית כועסת, שהיא מכינה הצעת חוק שתאפשר לחברות ציבוריות לייצר תרופות גנריות כדי להפוך אותן לנגישות לציבור.
עוד היא טוענת כי חברות התרופות עשו שימוש בשוק החופשי כמגן עבורן במאמציהם למנוע ירידה במחירי התרופות למשפחות. החברות מנעו תחרות, היא מאשימה, מנעו שוק חופשי. לא זו בלבד, היא גם זועמת על כך כי בחסות הממשלה חברות פרמצבטיקה עושות שימוש ארוך שנים בפטנטים ארוכי טווח להגנה על תוצרתן מפני תחרות.
ניסיון נוסף להפחית את מחירי התרופות, ללא קשר לתביעה האמורה, נעשה עתה על ידי ממשל טראמפ. הממשל יבטל את ההרשאה שהייתה קיימת לתאגידים ציבוריים, הפועלים עבור תכניות בריאות ממלכתיות, Medicare ו־Medicaid, שמטרתן המקורית הייתה להפחית את עלות התרופות למשלם המסים. תאגידים אלה, הנקראים "מנהלי תמורה פרמצבטית", או בקיצור PBMs, הצליחו בתחילה להפחית את עלות התרופות בשל כוח הקנייה המרוכז שלהן. אולם בהמשך, חברות התרופות יצרו מנגנון שמבטיח כי ככל שחברות ציבוריות קנייניות אלה יקנו יותר, כך הן תהיינה זכאיות להחזר כספי מסוים - מה שהביא דווקא לעלייה במחירי התרופות והכביד על התקציב. עם השנים, חברות ציבוריות אלה לקניית תרופות כבר היוו 85% מהקניות מהשוק, וככל שנמכרו תרופות יקרות יותר, גם החברות הציבוריות זכו להחזר נאה יותר. עכשיו החליט ממשל טראמפ לעצור את החגיגה.
מעגל הקסמים
התובע טונג הרחיב לאחר החקירה את כתב התביעה נגד 15 אנשים, מהם שלושה מטבע. התובע הציג בתביעה, לאחר חקירה, רשימה של 114 תרופות שהחברות והאנשים החשודים גרמו לקביעה לא חוקית של מחירן, תוך שהן מחלקות ביניהן בניגוד לחוק את נתח השוק כולו.
ההאשמה היא כי החברות קשרו קשר משותף לניפוח מלאכותי של המחירים, וכי לשם כך ערכו מניפולציות במחירי התרופות, בעודן מפחיתות את התחרות ביניהן ומגבילות את עצמן במסחר.
האנשים שנגדם נפתחה החקירה המסעירה את ארה"ב, היו אחראים על שיווק, מכירה וקביעת המחירים. המכירות הסתכמו במיליארדי דולר, נאמר בתביעה, ולפיכך החברות פגעו קשות בכיסו של משלם המסים האמריקאי, המממן את תוכניות ביטוח הבריאות בארה"ב, כגון Medicare ו־Medicaid. עוד נטען כי תרופות מסוגים שונים נכללות בתיאום המחירים - אנטיביוטיקה, כדורים נוגדי דיכאון, תרופות נגד דלקות ללא סטרואידים, סטטינים, תרופה נגד לחץ דם, תרופות נגד אפילפסיה ונגד טרשת נפוצה, תרופות נגד HIV, וכן תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
נחזור לסנאטורית וורן: המחוקקת הבולטת הזו טוענת כי כיום 40% מהתרופות הגנריות מיוצרות על ידי חברה אחת, וכי מרבית התרופות הגנריות מיוצרות על ידי לכל היותר שתי חברות, סיטואציה מונופוליסטית שעלולה להביא לדחיפת המחירים מעלה.
התוצאה היא שמשפחות רבות מגיעות לקריסה בגלל מחירי התרופות הלא הוגנים. מיליוני אמריקאים מוותרים על התרופות בשל מחירן. ככל שהתחרות פוחתת, חברות התרופות מתעשרות יותר. הדבר יוצר גם מעגל קסמים מסוכן, שכן סכומי העתק שהחברות צוברות משמשים ללובינג, שתדלנות, כדי לשנות חוקים לטובתן. כך הן מבטיחות שהתחרותיות תישאר נמוכה, ולמעשה שומרות טווח ביטחון מפגיעתה של הביקורת הציבורית.
התובע הכללי טונג טוען כי מנהלים של החברות שנגדן הוגש כתב תביעה נפגשו איש עם רעהו גם במסגרת ארוחות ערב, ארוחות צהריים, מסיבות קוקטייל, אירועים חברתיים ומשחקי גולף. בין לבין המנהלים ערכו שיחות טלפון, התכתבו במיילים ושלחו מסרונים, שהצביעו בבירור על ההסכמות הבלתי חוקיות ביניהם, קובע טונג. ככל הנראה התובע שם ידיו על חומרים (שהוא מציין בכתב התביעה), שבהם מופיעות מילות קוד כ"נתח הוגן", "לשחק היטב בארגז החול" ו"מתחרה אחראי".
התובע דורש פיצוי בגין נזקים, וכן מבקש להטיל קנסות ולבצע פעולות מניעה כדי להשיב את התחרות לשוק התרופות. יש הוכחות להונאה של הציבור במיליארדי דולר, נטען בכתב התביעה, והכל מתועד בחומרים שנתפסו, כולל רשומות של שיחות, מיילים וגם עדים - אנשים שעבדו בתפקידי מפתח בחברות ושהסכימו למסור עדויות.
לפי שעה, תהליך החקירה בעיצומו. "לא נפסיק עד שחברות אלה ומנהליהן, שניצחו על התוכניות, ישלמו את המחיר על התנהגותם", אומר טונג.
נזכיר כי החקירה והתביעה הראשונה החלו כבר בשנת 2016. שני מנהלים חשודים שהגיעו להסדרי טיעון, משתפים כעת פעולה עם התובע. אשר לטבע, היא טוענת כי היא בוחנת באופן פנימי את הטענות, ולדבריה היא לא התנהלה באופן העלול להוביל לאחריות אזרחית או פלילית. גם ענקית התרופות פייזר טוענת שלא עברה על החוק.
בחמש השנים האחרונות עלו שערי מניות הפרמצבטיקה בארה"ב ב־28%, סקטור הטיפול הרפואי עלה ב־50%, וסקטור הציוד הרפואי ואספקתו זינק ביותר מ־ 100%. לשם השוואה, מדד ה־500 עלה בקרוב ל־50%. ההאשמות נגד סקטור התרופות וההגבלות על התעשייה, יקשו על תעשיית התרופות, לפחות עד לאחר הבחירות בארה"ב בשנה הבאה.
התביעה נגד טבע ונגד 19 החברות תימשך שנים, והיא יכולה להסתיים בקנסות, בתשלום פיצויים וגם בתביעות פליליות נגד מנהלים. מה שברור הוא שלחברות יהיו הוצאות רבות כדי לממן את המאבק המשפטי.
האמריקאים טובים מאוד בהטלת קנסות, כפי שעשו לתעשיית הבנקאות אחרי המשבר הפיננסי בשנת 2008 בעקבות קריסת הסאב־פריים. בנקים מהעולם, כולל בנקים ישראליים, שילמו מיליארדי דולר כדי לסגור תיקים. מי שהתחכם ולא הסכים להגיע להסדר, שילם הרבה יותר.
אם כך, גם בתביעה שלפנינו, מי שיסכים להגיע להסדר, אם הדבר יתאפשר, ויודה בעוולה שביצע - יוכל אולי להינצל; מי שיעדיף את המסלול המשפטי הארוך יצטרך לשלם הון לסוללות עורכי דין, ובסופו של התהליך, בעוד כמה שנים, אולי גם ייבלע על ידי חברות תרופות אחרות. כך, הטורף של אתמול יהיה לטרף של המחר.