“סוס! מלכותי תמורת סוס!”, אמר בזמנו ריצ’רד השלישי, בעווית האחרונה של פרפורי שלטונו. בנימין נתניהו היה מוכן להתפשר גם על חמור. ככל שהתקדם הערב, כך הלך הסחרור והואץ. הצעה מטורפת למפלגת העבודה, משהו כמו שמונה תיקים לשישה ח”כים, אחר כך הצעה נפרדת לאבי גבאי וטל רוסו, ביטחון ואוצר או משפטים וחינוך, או גם וגם, רק תגידו “כן” ותושיעו.
פתאום הוא מוכן לוותר על פסקת ההתגברות ועל החסינות, ופתאום הוא מוכן ששלי יחימוביץ', מכל האנשים בעולם, תהיה שרת המשפטים, ופתאום הוא לא מעוניין בחוק בוררות חובה, ואם היו לוחצים עליו עוד קצת, הוא היה מציע לעמר בר־לב להיות נשיא ארה"ב. טראמפ היה זורם. אולי גם בר־לב. ההיסטוריה תשפוט את בנימין נתניהו בהמשך. יהיו בגזר דינה לא מעט נקודות חיוביות, אבל לא יחסרו בו גם נקודות שליליות. הבולטת שבהן היא ההשחתה. מספיק להציץ ברשימת הבר־מיננים שכיהנו לידו לאורך השנים, האמינו לו, הצטרפו אליו, כיהנו איתו או תחתיו, כרתו איתו הסכמים ויצרו איתו בריתות. את כולם נשאה הרוח. רק הוא נשאר שם, ממשיך לרקוד על כל החתונות, ללהטט בכל המגרשים, לג’נגל את כל הכדורים בו זמנית, להבטיח הכל לכולם - אבל להקפיד לא לקיים.
רק בשתי היממות האחרונות הוא הפך שני פוליטיקאים מוערכים לשעבר לסמרטוטי רצפה. הראשון היה משה כחלון, שהשמיד את עצמו בשידור חי. השני היה הצ’ילבה המיתולוגי של כחלון, אבי גבאי. הוא העז לשקול את ההצעה המופקרת שקיבל מנתניהו, במקום לדחות אותה על הסף, כפי שראוי להצעה מגונה מהסוג הזה. בכך כתב גבאי את ההספד של עצמו, באותיות קידוש לבנה.
חבל שלא התקשר קודם להתייעץ עם שאול מופז, שעשה את השגיאה הזו בדיוק לפני שש שנים, בהצטרפות לילית מטופשת להחריד לממשלת נתניהו המפרפרת. מופז קבר אז את עצמו בכוחות עצמו. כשהבין שאין לנתניהו שום כוונה להפר את בריתו עם החרדים, זה היה כבר מאוחר מדי. בבחירות שלאחר מכן סיים מופז עם שני מנדטים, והתפוגג. חבל שהחברים לא לומדים זה מקבורתו של זה. דווקא כחול לבן, מפלגת טלאים שהייתה אמורה להתפרק בתנועה בואכה השבעת הממשלה, הפכה להיות יצוקה בבטון אל מול פרפוריו של נתניהו. במקום לפרק, הוא הפך לדבק המחזיק את רכיבי המפלגה הזו ביחד.
אביגדור ליברמן, שמעולם לא נהנה כפי שהוא נהנה בימים האחרונים, עבר בשעות הערב המאוחרות לשלב ההתעללות. כשהופצה הצעה נואשת ומורכבת חדשה מלשכת נתניהו, הסתפק ליברמן בתגובה לקונית: “ההצעה שלנו ידועה והיא עדיין בתוקף”. כשהליכוד פרסם שיקים ממשלת 60 מנדטים, מיהר כחלון להודיע שלא יצטרף לממשלה כזו. כשהליכוד פרסם שחתם על הסכמים קואליציוניים, הזדרזה כולנו להודיע שלא חתמה על הסכם כזה. הלילה הלך ושקע על ממשלת נתניהו החמישית שלא קמה. הלילה הלך ושקע על נתניהו.
הטור המלא מחר ב"מעריב־סופהשבוע״