האיום הגדול: ליותר מדי אנשים אכפת יותר מדי מעניינים פרטיים של אחרים

אמירה הידועה של צ'רצ'יל ש"דמוקרטיה היא שיטה גרועה, אך אין טובה ממנה" נתפסת כאמת מוחלטת, ואף אחד כבר לא טורח לבחון שיטות אחרות. קשה להבין מדוע ממשיכים לבקש מהעם לקבוע את עתידנו, כשאנחנו יודעים שזה אותו עם שאנחנו פוגשים ברחוב, בפארק ימית, בבית הפנקייק וברשתות החברתיות. כמו שאמר פעם יהונתן גפן - מצאו את מי לשאול. 
 

רק השבוע העם קבע באופן חד־משמעי שהוא מתנגד לחתונה הקרבה של מוש בן ארי עם בחירת לבו, ג'ני זבישה. ולא, מוש לא עומד להתחתן עם משחה נגד פטרת אלא עם בחורה צעירה. כשהשניים הכריזו לאחרונה על אירוסיהם, רק חלק קטן מהמגיבים על הידיעה חשבו שמדובר באהבה אמיתית וכתבו ש"כל מה שצריך זו אהבה", "לאהבה אין חוקים" וכהנה קלישאות ידועות מהז'אנר. רוב התגובות היו שליליות לחלוטין. 
 

חלק מהמגיבים ניסו לגונן על הארוסה וכתבו לה "תעשי מה שאת רוצה ומה שטוב לך" ו"אל תתייחסי לאנשים", אבל אם הייתם שואלים את טוקבקיסטים 1 עד 500, מבחינתם אין ליחסים אלה שום עתיד, ומדובר בניצול התמימות של מוש את ג'ני, או בניצול הפרסום של ג'ני את מוש. 
 

לפני שנצלול לעומק הקשר בין בני הזוג ונחליט באופן תבוני ודמוקרטי אם עליהם להמשיך אל שלב החתונה או לעצור כבר עכשיו את מערכת היחסים השנויה במחלוקת, אגיד שבאופן אישי אין לי עניין בזוגיות של אחרים. אבל המקרה הזה עורר אמוציות עממיות קשות ולווה בשובל אדיר של המוני אדם שכאילו צועקים יחדיו "לא". 
 

צעקת "לא" דומה ליוותה מערכות יחסים אחרות שבהן מעורב/ת - לא עלינו - ערבי/ה. קהל המגיבים מבדיל כמובן בין ערבי נוצרי (יוסף סוויד) שאז זה ממש רע, לבין ערבייה מוסלמית (לוסי אהריש), שביחסיה עם היהודי התמים צחי הלוי היא מנסה להשמיד את כולנו וניאלץ לחזור לגולה הדוויה. 
 

אבל במקרה של מוש את ג'ני, שני הנאהבים הם יהודים כשרים, ולכאורה לעם הסגולה, הפתוח והמתקדם, לא צריכה להיות בעיה איתם. אבל רק לכאורה. גילו של מוש בן ארי (האדם היחיד שהוא גם חוף) הוא 48, בעוד שג'ני זבישה (יינתן פרס למי שיצליח להגיד את שמה שלוש פעמים ברצף) היא בת 24 בלבד. כך שמדובר בפער גילים, כביכול, בלתי סביר של 24 שנה. כלומר, בין שניהם אפשר לדחוף עוד ג'ני זבישה אחת לפחות. 

את התגובות ברשתות החברתיות למערכת היחסים הזאת אפשר לחלק לשלושה חלקים. טענות מנומקות נגד ג'ני (צעירה מדי, טיפשה רומנטית, איפה ההורים שלך, מסכנה היא לא מבינה מה היא עושה, מחפשת דמות אב, נראה לי שאני מכיר אותה משכונת חליסה בחיפה); תלונות יוקדות כלפי מוש (גבר ג'יפה, הוא לא מתרחץ, זקן, כשהיא תתבגר הוא יזרוק אותה ויחליף בדגם חדש, לא סובל את השירים שלו); ותהיות כלליות–פילוסופיות על יחסים ואהבה (כל הטיפשות היפות מתחתנות עם מבוגרים סלבים, הכל בגלל הכסף, שניהם ממש לא מציאה, זה מתכון לצרות, בא לי להקיא). 
 

וכעת להכרעה. אחרי חשיבה לכאן ולכאן, שקלא וטריא, פלוסים ומינוסים, ובהתחשב ביצירתו של האומן ובמחירים המוגזמים בחופו האילתי מצד אחד, ושקלול רצונה האמיתי של הבחורה הצעירה להינשא לו מצד שני, אני רוצה לקבוע חד־משמעית שממש לא אכפת לי. שיתאהבו, שייפרדו, שיתחתנו או שסתם יישבו על החוף של מוש עם בני אנוש ויבזבזו את חשבון העו"ש. איך זה משפיע על חיי אם הוא יתחתן עם בת 24 או עם בן 59? אולם לפי כמות הטוקבקים - לעם מאוד אכפת, ואני מיעוט בטל. 
 

האיום הגדול על מדינת ישראל הוא לא הגירעון בתקציב וגם לא הגרעין האיראני, אלא זה: ליותר מדי אנשים אכפת יותר מדי מעניינים פרטיים של אחרים. ולכן אני קורא לעם: גלו קצת אפתיות!