שעת חירום: אי אפשר לדעת בשלב זה אם הבחירות יתקיימו או יתבטלו. שתי האפשרויות ייתכנו בהחלט, אבל כל עוד אוחזים ראשי כחול לבן, ועכשיו גם ברק, המתמחה בנביחות קצרות וחדות, בעמדה של "רק בלי נתניהו" - למרות שכהונת נתניהו היא לגמרי במסגרת החוק והצדק הטבעי – אין סיכוי שתקום ממשלת אחדות. כמעט קשה להאמין שכחול לבן ידחו הצעה ממשית לרוטציה ציונית עכשיו, תוך ביטול הבחירות, ויעדיפו ברית עתידית עם הרשימה הערבית המשותפת, אבל אנשים נלכדים בהצהרות ההבל שלהם, וכך יכולים להפיל את עצמם ואותנו.
אם יהיו בחירות ב־17 בספטמבר, הן עלולות בהחלט לסכן לא רק את שלטון הליכוד, אלא את השלטון הציוני בכלל, וזאת בגלל הגידול הוודאי בכוחה של הרשימה הערבית המשותפת בבחירות הבאות, שתחבור הפעם על פי כל הסימנים לכחול לבן, למרצ ולעבודה (עם תבלין אהוד ברק כזה או אחר) ותעשה ככל יכולתה לשתק את המפעל הציוני, מווטו על פעולות הכרחיות מול חמאס בעזה ועד לניסיון לייבש את ההתנחלויות בכל דרך.
עד עכשיו לא חישבנו את הערבים כחלק מהשמאל והמרכז ממש, אבל הפעם זה עלול לקרות בהחלט. תאוות השלטון של גנץ־לפיד־ברק לא תיעצר במחסום הפסיכולוגי של איימן עודה ואחמד טיבי. וברק הרי יוסיף מצדו את להט הנסיגות חסר המעצורים שלו שהתגלה, מהנכונות למסור לחאפז אל־אסד את כל רמת הגולן עד לשפת הכנרת, דרך ההצעה ליאסר ערפאת לקבל כמעט הכל, ועד לנכונות בלתי משתמעת לפנות את עיקר ההתנחלויות, אולי אפילו את כולן, "למען השלום", גם במהלך של נסיגה חד־צדדית כדי "להיפרד מהפלסטינים" כביכול, כאילו שזה אפשרי בכלל.
החבירה העתידית לרשימה הערבית המשותפת כבר נרמזה בהפגת המחאה המשותפת, בבישולו של עפר שלח, ברחבת מוזיאון תל אביב עם איימן עודה כנואם שסיפר בראיון לאתר "אל־מוניטור" על פגישתו עם גנץ: "הייתה לנו פגישה רצינית. דיברנו על שיתוף פעולה". מה יותר ברור מזה? אחרי הבחירות הבאות אין כמעט ספק שהרשימה הערבית המאוחדת, על 12 המנדטים המשוערים שלה, תמליץ בפני נשיא המדינה על מועמד השמאל־מרכז, בניגוד למה שעשו הפעם כשנמנעו. זה, ולא ברק האפיזודי, הוא השינוי האסטרטגי בתמונת הבחירות הבאות. כלומר, כמטחווי קשת פחות או יותר בין המרכז־שמאל לבין הרכבת הממשלה הבאה בחסות איימן עודה, כפי שאכן ניבא סקר קמיל פוקס בערוץ 13. וכל זה הוא סכנה גדולה ומיידית לישראל הציונית, איום שנתניהו קלט רק עכשיו, ולכן מנסה לחזור בו מרעיון הבחירות.
במצב דברים זה מתחייבת ממשלת אחדות ציונית ובלתי חרדית בין הליכוד לבין כחול לבן אחרי הבחירות הבאות, אך זו תוכל לקום רק בתנאי ששני הצדדים לא יוכלו להקים קואליציה צרה ורעה כל אחד מהצד שלו.
ובינתיים חייב נתניהו להתגבר על כל טינותיו האישיות ולצרף לליכוד מיד, ובכבוד עמוק, את שני ראשי הימין החדש, נפתלי בנט ואיילת שקד, כהצלה לשלטונו וגם להם. כי רק איתם תהפוך הליכוד למפלגה הגדולה ביותר, ורק איתם נדע כולנו שארץ ישראל בידיים נאמנות. בלי עודה ובלי טיבי ובלי עפר שלח.