איראן אותתה השבוע על רצונה לסיים את משבר המכליות - אבל המשבר הרחב יותר מול ארצות הברית עוד רחוק מפתרון. הוא יוכל להסתיים באחת משתי דרכים: או שאיראן תסכים ללכת להסכם גרעין חדש עם המערב, שאין לדעת מה יהיה טיבו, או שתשבור את הכלים ותתחיל בריצה לקראת פצצה. כך או כך, מבחינת ישראל "חלון ההזדמנויות", שהכריז עליו הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב־2015, נסגר. ישראל חייבת לחזור ולהשקיע באופציה הצבאית מול איראן, ולהתכונן גם לעימות ישיר איתה.
הנסיגה המבורכת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהסכם הגרעין המחפיר שחתם קודמו ריסקה את הכלכלה האיראנית. שכבות שלמות הידרדרו לעוני קשה. סמים וזנות פשו בחברה האיראנית, וגם האיראני העובד מתקשה לכלכל את משפחתו עם המשכורת השחוקה. עם אפס השקעות זרות ויתרות מטבע מתדלדלות, הכלכלה האיראנית משותקת. בהיעדר מזומן, איראן החלה להשתמש במכליות נפט כבמטבע - ועכשיו גם הנתיב הזה נחסם.
ועם כל זה, ארבע שנים אחרי הסכם הגרעין של ברק אובמה, איראן היא עדיין מעצמה אזורית משמעותית ששולטת ביעילות בפוליטיקה העיראקית ומפעילה כוחות צבאיים בעיראק, בסוריה, בתימן ובלבנון. היא מנסה בעיקשות לתקוע יתד גם בעזה, וביקור משלחת חמאס השבוע בטהרן מסמן שהיא עשויה גם להצליח. רוסיה רואה בה כוח שיש להתחשב בו, והיא מצליחה לשמר יחסים טובים עם טורקיה, סין, הודו ויפן. מנגד, איראן רואה מולה את ארה"ב שנרתעת מעימותים צבאיים, את בריטניה עם ממשלה טרייה, שטרודה בצרותיה, ואת אירופה שמתפוררת.
מכאן התעוזה שאיראן מפגינה במשבר הנוכחי. תעוזה מחושבת ומדודה. כל המהלכים האיראניים - מהפיגועים במכליות, דרך המתקפות על האזור הדיפלומטי בבגדד, הפלת המל"ט האמריקאי ותפיסת המכלית הבריטית - נועדו להבהיר לעולם שהיא לא תובל כצאן למשא ומתן חדש, וזאת תוך זהירות שלא להביא על עצמה תגובה צבאית אמריקאית. האיראנים מודעים היטב לחולשה המוחלטת שלהם מול העליונות של הכוחות האמריקאיים.
המחיר של מימוש האופציה
טראמפ נוהג גם הוא בזהירות מולם כדי לא להיגרר לעימות צבאי שהוא לא חפץ בו. הוא אפשר לשר החוץ מוחמד זריף להגיע לניו יורק, וגם התיר לסנאטור ראנד פול להידבר איתו. יש סימנים רבים שטראמפ גם מקיים מול האיראנים ערוץ הדברות חשאי דרך עומאן. הנשיא האמריקאי לא מסתיר את שאיפתו להביא אותם למשא ומתן שיסתיים בחתימת הסכם גרעין חדש.
איראן מבינה שטראמפ עומד להיכנס לשנת בחירות כשבאמתחתו אין עדיין שום הצלחה בינלאומית מהדהדת. הוא הצליח להעביר הסכמים חדשים עם השכנות קנדה ומקסיקו, אבל מול האויבים - קוריאה הצפונית וסין - כל מאמציו לא הובילו ליותר מצילומים מחויכים. עם רקורד ההצלחות הדל הזה, מאמינים האיראנים, אפשר יהיה להוביל את טראמפ להסכם גרעין מרוכך, דומה לקודמו.
נכון לעכשיו ישראל מתואמת לחלוטין עם ארה"ב על העקרונות שצריכים להיות בהסכם הגרעין החדש: הפסקת התמיכה בטרור, נסיגה מסוריה, פירוק המיליציות השיעיות והגבלת תוכנית הטילים. אבל ישראל צריכה להיערך לאפשרות שבייאושו להשיג הצלחה, טראמפ יתפשר מול האיראנים וינסה להגיע להסכם רך יותר, שאותו ישווק כהצלחה גדולה.
עד כה, מקפידים האיראנים לשמר את המסגרת של הסכם הגרעין ולנקוט רק צעדים הפיכים. הם החלו בהעשרת אורניום לרמה מעט גבוהה יותר מהמותר בהסכם וצוברים גם כמות חומר מועשר שחורגת ממגבלות ההסכם. את שני הצעדים האלה אפשר להחזיר לאחור ברגע. אם תתחיל איראן בהעשרה לרמה גבוהה יותר, עם צנטריפוגות מתקדמות יותר, אם תמגן עוד את מתקן ההעשרה בנתנז או תניע מחדש פעילות בכור הגרעיני באראק - יהיו אלה סימנים שאיראן החליטה ללכת לפצצה.
באירוע כזה ישראל עשויה למצוא את עצמה לבד מול איראן. טראמפ יציע חיבוקים ומילים חמות, אבל ניכר שהוא נרתע מהפעלת כוח צבאי. הוא אולי ירעיף עלינו נשק וציוד, אבל אי אפשר לבנות עליו שיהיה שותף למהלך צבאי לבלימת האיראנים. לכן יש לחדש ולשפר את האופציה הצבאית הישראלית, כך שתשיג עיכוב משמעותי במימוש השאיפות הגרעיניות של האיראנים.
לא סוד הוא שהאופציה הצבאית של ישראל מול איראן מוגבלת. חיל האוויר יודע להשמיד את מתקני הגרעין של איראן, אבל אין לו יכולת לקחת מהם את הידע שצברו או את המוטיבציה להשיג פצצה. גם המחיר של מימוש האופציה הוא כבד: לבד מחיזבאללה, שהוא כשלעצמו איום צבאי משמעותי, לאיראן יש היום ארסנל טילים מפותח, שפרוס גם בעיראק ובסוריה. ישראל חייבת לפתח גם יכולת למערכה ממושכת מול איראן, והיכולת הזאת לא יכולה להיות רק בחיל האוויר.
מימוש האופציה הצבאית מול איראן הוא הגרוע מבין האפשרויות שעומדות בפני ישראל. כפי שטבע מאיר דגן המנוח: מפעילים אותה רק כשהסכין כבר על הצוואר ומתחילה לחתוך בבשר. ועדיין, כל מי שיעמוד בראש ממשלת ישראל ויבין שרק הוא הדבר שמפריד בין איראן ובין הפצצה - יקבל את ההחלטה ויקפוץ ראש אל היורה הרותחת.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13