ככה זה התחיל. הנה ציטוט ממה שכתבתי ב־13 במאי 2015, עם הקמת ממשלת נתניהו לאחר הבחירות דאז: “ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בדרך מכוערת ומבזה להבעת אי־שביעות רצונו ממינוי איילת שקד לשרת המשפטים, שנכפה עליו בידי נפתלי בנט. הוא התעלם ממנה בתום ההודעה המשותפת של הליכוד והבית היהודי ולא לחץ את ידה שנותרה תלויה באוויר כמו הממשלה החדשה. פוי. קטנוניות מבישה. כנראה חזקה עליו פקודה מבית, והוא רצה לחזור הביתה בשלום”.
 
איפה איילת שקד דאז והיכן זו של היום. אז הייתה המנהלת לשעבר של לשכת נתניהו כשהיה ראש האופוזיציה, לשם הביאה אחריה את נפתלי בנט. היום היא מועמדת (עדיין רק מטעם עצמה) לראשות הממשלה. היא גוררת אחריה את נפתלי בנט לרשימת הימין המאוחד, שם הוא מוצב במקום הרביעי, ודוחקת לאחור מהמקום הראשון ברשימה את הרב רפי פרץ, שהובא זה לא כבר משדה החינוך להנהיג את הבית היהודי על כל מרכיביו.

את בנט, שרק תמול שלשום היה מנהיגה - ראש הבית היהודי וראש רשימת הימין החדש שכשלה בבחירות האחרונות - דוחקת שקד כאמור למקום הרביעי, והכל בהסכמת הנדחקים לאחור, המאמינים כנראה כי הצבת שקד בראש תביא הישג משמעותי בבחירות, והסקרים מגבים אותם. “אפסנתי את האגו שלי”, הצהיר בנט. מה יש לומר, “בארץ אהבתי השקד פורח”, כמאמר השיר של לאה גולדברג. 

איילת שקד ונפתלי בנט. צילום: אבשלום ששוני
איילת שקד ונפתלי בנט. צילום: אבשלום ששוני
 
מצד שני, יש מי שאומר ששקד היא רק פלקט, ובנט הוא המנהיג האמיתי. כך או כך, אין ספק ששקד היא תופעה פוליטית יוצאת דופן. איני זוכר מישהו שנכנס בעבר לחיים הפוליטיים ומיד, בקדנציה הראשונה שלו, הוכר והוכרז כמועמד מעשי, לא פוטנציאלי בלבד, לראשות הממשלה וזכה לפופולריות גואה בסקרים.

כן, גם נפתלי בנט לא הסתיר מעולם שמטרתו היא ראשות הממשלה, אך אף פעם לא הסביר באיזו דרך יגיע אליה. יצרף את סיעת הבית היהודי לליכוד? יעבור לשם לבדו עם קומץ תומכים? אף פעם גם לא זכה בנט לפופולריות כמו בת זוגו הפוליטית. כשפרשו שניהם יחד במפתיע מהבית היהודי והקימו את הימין החדש, היה ברור שהם יצאו לדרכם אל חיק הליכוד. 
 
האם גם יגיעו לשם? האם החיק ייפתח לקראתם? שאלה גדולה. איש אינו מחכה להם שם, בוודאי לא לבנט, אך גם לא לשקד הפופולרית שביקשה לעבור מהרפתקת הימין החדש ישירות לליכוד ולא הלך לה. הכוחות המבקשים לחסום את הצטרפותה לליכוד הם גדולים וחזקים.
 
המחסום הראשון והקשה יותר לדילוג נמצא ברחוב בלפור בירושלים. שקד שנואה בבית ראש הממשלה, בעיקר אצל בעלת הבית, ואיני יודע מדוע. די היה לגברת הממלכה לבלוע בעל כורחה את מינוי ה”ילדה” לשרת המשפטים, את הצלחתה בתפקיד ואת הסקרים המחמיאים, אז היא עוד צריכה אותה בבית?

ובליכוד עצמו יש מחסום נוסף, לא קטן מקודמו, והוא כל אלה הרואים עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, “אחרי נתניהו” כמובן: ישראל כץ, גדעון סער, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, מירי רגב, ניר ברקת, ויסלח לי כל מי ששמו נשמט מהרשימה. מה הם צריכים כוכבת פופולרית שעלולה לנפץ את חלומותיהם? מה להם שקד, הם עצמם מבקשים לפרוח. קשה הדרך לבלפור 3.