אני מניח שהמסר היומי מקמפיין הליכוד יהיה משהו בנוסח "איוב קרא הוא שמאלן שמשתף פעולה עם אויבי ישראל, הקרן החדשה, מועצת הכבלים והלוויין וג'ורג' סורוס, במטרה להביא להדחת ראש ממשלה מכהן, הקמת מדינת חמאס שבירתה במשרדי ערוץ 13 בגבעתיים ומינויו של עזמי בשארה לשר הביטחון".
כן, זה אותו איוב קרא שתיפקד בשנים האחרונות כשילוב בין שטיחון להדום למרגלות ראש הממשלה ומקורביו. איוב קרא, שאין ימינה ממנו, איוב קרא ששום משימה לשירותו של השליט העליון ו/או רעייתו הנשגבת לא הייתה קטנה על מידותיו. כן, מתברר שאיוב שלנו עסק, כל הזמן הזה, בתכנון הפיכת חצר נגד מי שנבחר לכל ימי חייו. מי היה מאמין.
ההקלטות שהביא אתמול ספי עובדיה בערוץ 13 הן מסמך מטלטל. לא ברור אם יש בהן אלמנט פלילי. החשיפה הציבורית, הערכית, ההתנהגותית והפסיכוטית חשובות לפחות כמו הפן הפלילי. זוהי הרמת מסך נדירה על המתרחש בחדרי החדרים של הטירלול האובססיבי של נתניהו ובני משפחתו בכל מה שקשור לתקשורת.
זו הגרסה הגברית של ה"פסי־כו־לו־גית" הזועמת ההיא. שם וגם כאן, הסיבה להתפרצות הגעשית היא זוטי דברים. אצלה, פורסם משהו שלא החמיא לה מספיק. אצלו, הוא ממשיך מאבק איתנים שהכריז על התקשורת באשר היא, גם כשהוא כבר חולש על מחציתה ומושל כראש ממשלה קדנציה אחרי קדנציה.
תזכורת: נתניהו הפסיק להיות שר תקשורת לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט, באיחור אופנתי כבד, הטיל עליו הגבלות בתחום. הוא רצה למנות שר תקשורת מטעמו, אבל בכירי הליכוד נמלטו מהמשימה הזו בבהלה. הם ידעו בדיוק במה דברים אמורים. איוב קרא האומלל, כנראה לא ידע.
ההקלטות חושפות שקרא היה פחות מבובת סמרטוטים. נתניהו המשיך לנהל הכל מרחוק ומקרוב. אגב, ספי עובדיה פירסם את הידיעה של אתמול גם ב־5 במרץ השנה, זמן קצר לפני הבחירות הקודמות. הדבר היחיד שלא היה לו, היו ההקלטות.
מה הייתה תגובת הליכוד לידיעה, לפיה נתניהו ממשיך לבחוש במשרד התקשורת, לוחץ להציל את ערוץ 20 ולסגור את מועצת הכבלים והלוויין? הנה היא, במלוא תפארתה: "קשקוש. זהו עוד נסיון לייצר כותרת שווא על כלום, במטרה להסתיר את השאלה המרכזית בבחירות האלה...". לשכת שר התקשורת מסרה כי "איננו מכירים אירוע כזה".
עוד לא דיברנו על העובדה שיש לנו ראש ממשלה ששריו מקליטים אותו. על התפרצות הזעם שלו, כשגילה שבהצלת ערוץ 20 קיבלה קרדיט גם איילת שקד המשוקצת. על שנאתו היוקדת לעיתונות ולתקשורת החופשית והג'יהאד שהכריז עליהן. זו הפעם הראשונה בה אי אפשר להאשים "עד מדינה שמנסה להציל את עורו" או מקורב כלשהו שמאוכזב כי הורחק, או את ה"דיפ סטייט" המיתולוגי. זה איוב קרא, איוב שלנו, בשר מבשרנו, מנוחתו עדן.
ההקלטות חושפות את בנימין נתניהו האמיתי, היצרי, הזועף והנושף, נתניהו שגם אחרי שכבר נחקר בפרשת 2000 לא למד לקח והמשיך בבחישה הרעילה שלו בשוק התקשורת וגם אחרי שהורחק ממשרד התקשורת - לא נרתע והמשיך לנהל אותו מרחוק.