קניות באפלה: בבחירות 2015 ניצח נתניהו, בין היתר, בגלל היתרון העצום שהיה לו בדיגיטל. הסיפור הזה כבר סופר: מאות אלפי מסרונים בזמן אמת, לקהל מפולח, עם מסרים חדים, בדרך כלל שקריים: גדודי עז א־דין אל־קסאם תומכים בהרצוג, הערבים נעים בכמויות לקלפיות באוטובוסים של עמותות השמאל וכו'. ארבע שנים חלפו מאז. בעידן הדיגיטלי, מדובר בנצח. לדיגיטל קוראים עכשיו סייבר. הוא מפותח בהרבה ומסוגל לכל. גם המשתמשים, כלומר אנחנו, התקדמנו. אף אחד לא יקנה ב־2019 מה שקנה ב־2015.

המסרונים הפשוטים כבר לא עושים רושם על אף אחד. זה כמו להסתובב עם מכשיר נוקיה דור א' בעידן הסמארטפון. כדי לנייד מצביעים, להשפיע ברגע האמת, לדחוף אנשים לקלפיות, צריך להיות הרבה יותר מתוחכם. צריך להיות מסוגל לשגר סרטונים, לא מסרונים. כאלה שייראו אמיתיים, איכותיים, עמוסים פייק ניוז מדרבן, לידי האנשים הנכונים ברגע הנכון. אפשר להשיג את היכולת הזו ברשת הדארקנט, הצד האפל של האינטרנט, העולם התחתון הדיגיטלי. הרשת הזו אפלה, סמויה, רחוקה מהעין ומרשויות החוק. מקננים בה ברוני סייבר לצד האקרים, הם מאוגדים בפורומים, בקולקטיבים וביחידים ומוכנים למכור הכל, כולל הכל, לכל המרבה במחיר.
 
בחודשים האחרונים רוחשת הסצינה הזו פעילות אל מול הבחירות בישראל. על סדר היום, כלי סייבר התקפיים שפותחו על ידי האקרים, כנראה אוקראינים, ומיועדים לסייע למי שמעוניין להשפיע על תודעת המצביעים במספרים גדולים ולנצח בבחירות. כל מי שרוצה להבין את זה יותר, מוזמן לצפות בסרט הדוקומנטרי על "קיימברידג' אנליטיקה" (נטפליקס). זה לא עולם המחר, זה עכשיו. קמפיינים ברחבי העולם כבר הוכרעו באמצעות השימוש באמצעי ההתקפה האלה. אלה כוחות עצומים שיודעים לעצב תודעה ולהגיע לקהל מטרה מדויק עם המסר (פייק) המושלם. הם לא חוקיים, אבל זה לא עושה רושם על אף אחד. משתמשים בהם במחשכים, בחתימה נמוכה עד אפסית, בלי טביעות אצבע. הכל קורה בדארקנט, התשלום מבוצע בדרך כלל בביטקוין וגם אם לא, מדובר בכסף שחור. קשה מאוד להתחקות על העקבות בסייבר. אם כי לא בלתי אפשרי.

נתניהו. צילום: רויטרס

 
מאז פרסום היכולת ללוש תודעת מצביעים ולהשפיע על בחירות באמצעות הסייבר ננקטו לא מעט אמצעים כדי לבלום את התופעה. הבולט שבהם היה ההחלטה של פייסבוק, שהיא הבעלים של וואטסאפ, להגביל את העברת הסרטונים/מסרונים הקבוצתיים לחמישה נמענים בלבד. בדרך זו נבלמת האפשרות של כל אחד מאיתנו להעביר אוטומטית וואטסאפ שקיבל לכל אנשי הקשר שלו. לכאורה, ההגבלה הזו מונעת אפשרות להציף את הוואטסאפ במיליוני סרטונים, לכל דכפין. גם מספר המנויים בקבוצת וואטסאפ הוגבל. חשב מי שחשב שהפרצה נסתמה. טעה.
 

כלי הסייבר ההתקפיים שפיתחו האקרים מתגברים על ההגבלות האלה, פורצים אותן או מייצרים מעקפים. הם מקנים למי שרוכש אותם יכולת להשתלט על כל קבוצות הוואטסאפ בישראל מרחוק ולשתול בתוכן סרטונים או מסרונים כרצונו. זאת ועוד: החברים באותו צ'ט לא יקבלו את הסרטון ממספר לא מוכר, אלא מאחד החברים האחרים בצ'ט. על פי כל המדידות, כשאתה מקבל סרטון בתוך קבוצת וואטסאפ ורואה שהוא נשלח על ידי אחד מחבריה, רמת האמינות של הסרטון עולה פלאים. אז יש עכשיו יכולת שמאפשרת למי שמוכן לשלם עליה, להציף את הוואטסאפ במיליוני סרטוני פייק שונים ומשונים, במהירות אדירה, בתפוצה פנימית לכאורה. אפשר לרכוש אותה בפורומים שונים בדארקנט. עבודת יד, לפי הזמנה.
 
בשבועות האחרונים התקיימו מגעים לרכישת יכולת כזו עם גורמים פוליטיים בישראל. על פי ההערכה, על היכולת לשגר 15 מיליון סרטונים בוואטסאפ במהירות שיא צריך לשלם כמה מאות אלפי דולרים. לא נורא. על פי מידע שמסתובב במערכת הפוליטית, גורמים ישראליים אכן רכשו את האופציה ל־15 מיליון וואטסאפים בתוך 48 שעות. אם אכן התקיימה רכישה כזו, מדובר באירוע דרמטי בעל פוטנציאל השפעה עצום על תוצאות הבחירות. האפשרות של פייסבוק לחסום יכולת כזו, מוגבלת. היא יכולה לצמצם את ההיקף, או פשוט להדמים את וואטסאפ ליומיים. בדארקנט יש האקרים שמסוגלים למכור יכולת הגנתית נגדית, שתוקפת את הסרטונים הללו עם הופעתם, מייצרת ביקוש מלאכותי של מיליונים ומקריסה אותך בתוך המערכת. יש בארץ מי ששוקלים לרכוש את היכולת ההגנתית, לעת פקודה.
 
הסיפור הזה מסתובב במערכת, מתחת לרדאר. גם בקרב פוליטיקאים בכירים, אבל גם בין מי שאמורים להגן על מערכת הבחירות מהשפעה זרה. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, נמצא בקשר הדוק עם הנהלת פייסבוק בעניין זה. הגבלת האפשרות לשיגור וואטסאפים לא הרגיעה אותו. בכלל, למלצר אין סיבות להיות רגוע בימים אלה. להפך. הוא במצור. הוא יודע שאחרי שסימנו את מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ, יגיע תורו. בעצם, כבר הגיע...

הטור המלא של בן כספית ב"מעריב סופהשבוע"
[email protected]