אל תתבלבלו, יש שתי לשונות מאזניים, לא אחת. הראשון מוכר לכולנו. אביגדור ליברמן. השני הוא עמיר פרץ. יו"ר העבודה־גשר. נתניהו חופר מנהרה לשדרות ברגעים אלה. אם יהיה צורך, הוא יחפור גם לבית שאן. אם המנדטים של העבודה־גשר יכולים להביא לנתניהו את הגאולה, הוא יסכים לתת לעמיר ואורלי לא את חצי המלכות, אלא את המלכות כולה. כל מה שיבקש בתמורה, זו חסינות. קשה לי להאמין שיהיו קליינטים לסחורה הזו, אבל למדנו שבישראל הכל אפשרי.
המילים האלה נכתבות על בסיס מדגמי הטלוויזיה ויש להתייחס אליהן בעירבון מוגבל. יחד עם זאת, נראה שהסיכוי של נתניהו לגבש קואליציית חסינות בת 61 ידיים בכנסת דחוקים מאוד, עד בלתי קיימים. בנוסף, הסיכויים שנתניהו יצליח להלך אימים על הכנסת ולאלץ את חבריה להתאבד פעם נוספת, אינו קיים. גם האפשרות לחלץ עריק או שניים מאחת המפלגות שבגוש השני, כמעט אינה קיימת.
שלוש המסקנות הללו מצטברות לכלל תובנה שסיכוייו של בנימין נתניהו להיות ראש הממשלה הבא נמוכים, עד נמוכים מאוד. אין לו מה למנף. אין לו על מי ללחוץ. נגמרה לו הבלטה וגם השפנים ברחו. החל מהבוקר, הוא יבוא בטענות לכל העולם ואשתו. הוא צריך לבוא בטענות רק לעצמו (ולאשתו). האיש עמוס הכישורים הזה, התמכר לשררה ונרקב בתוך עצמו. הוא יכול היה לגעת בשמיים, במקום זה הוא ינסה עכשיו למנוע צלילת התרסקות על האדמה.
אתמול, זמן קצר אחרי פרסום מדגמי הטלוויזיה, הסתגרה משפחת נתניהו בחדר העבודה של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. בצדק. קרב המאסף שניהל ראש ממשלת ישראל, שבמהלכו העלה באש כל דבר דליק, יידה שקרים וספינים לכל עבר, הסית והדיח, האשים ופיזר מלח, לא ייכנס לספר הזהב של הפוליטיקה הישראלית.
האיש התראיין אתמול בתחנות רדיו של הימין, אף שידע שזו עבירה. אף שהשופט מלצר התרה בו. הפייסבוק שלו המשיך להפיץ סקרים בניגוד לחוק, ולא ספר אף אחד ממטר. מכונות התעמולה שלו המשיכו להפיץ סרטוני פייק וציטוטי סרק במטרה להפחיד ולהדהיר כמה שיותר שטופי מוח לקלפיות. זה עבד לו מצוין בפעם הקודמת, וגם בזו שלפניה, וגם באלה שלפניה. עושה רושם, שזה לא הספיק הפעם. אפילו הליכודניקים הבינו שזה נגמר.
שום דבר עוד לא נגמר. נתניהו לא ירים ידיים גם אחרי שהכל יהיה אבוד, ושום דבר עוד לא אבוד. הוא יילחם בכל החזיתות ולא ייקח שבויים. תוצאות האמת יכולות להביא אותו לגודל של כחול לבן, אולי אפילו מנדט יותר. זה יאפשר לנשיא ריבלין לתת לו מנדט להרכיב ממשלה, אבל זה לא בטוח. ריבלין ישתמש הפעם בשיקול דעת נרחב. הוא יתחקר את הסיעות לפני, במהלך ואחרי ההתייעצויות. הוא יבקש לדעת לא רק על מי ימליצו, אלא דברים רבים נוספים. הוא יפעיל לחץ. הוא יחתור להקמת ממשלת אחדות. זו תהיה מלחמת חפירות מכוערת ומדממת, כי נתניהו חייב להיות ראש הממשלה הזו, אם ירצה להמשיך להימלט מאימת הדין (תוך השמדת מערכת אכיפת החוק והמשפט). אין מצב בעולם שכחול לבן תאפשר לו את זה.
אם יקבל את המנדט להרכיב ממשלה, צריך בני גנץ לקרוא מיד לנתניהו ולליברמן לממשלת אחדות. ליברמן, כי בינו לבין כחול לבן יש הסכמה שאף אחד לא מצטרף לממשלה עם נתניהו בלי השני. גנץ לא צריך לפסול את נתניהו. הוא צריך להתעלם מרעשי הרקע. יתכבד נתניהו ויכהן בתפקיד בכיר בממשלת גנץ. כשיוגש, אם יוגש נגדו כתב אישום, יתפטר מתפקידו ויהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, עד סיום משפטו. אין סיבה שלא ייהנה מזכויות שמהן נהנו קודמיו. אם נתניהו יסרב להזמנה הזו, נצטרך להתפלל לניתוח השתלת עמוד שדרה מהיר בגבם של בכירי/שפני הליכוד. זו תהיה המתנה ארוכה.
ישנם גם החרדים. בני גנץ ניהל איתם מגעים אינטנסיביים בחודשים האחרונים, כולל פגישות בדרגים הבכירים ביותר. נניח, אריה דרעי וגבי אשכנזי. גנץ עצמו עם בכירים ליטאים וחסידים. יו"ר כחול לבן לא פספס ברית מילה בצמרת החרדית בחצי השנה האחרונה. הוא אמר את הברכה השביעית ב"שבע ברכות" בחתונות חסידים בסביבות 700 פעם.
החרדים הם הראשונים לזהות את כיוון הרוח. כרגע, היא נושבת מולם. אם גנץ יפגין כישורים פוליטיים, יש סיכוי שיצליח לייצר סוג של מצג של אלטרנטיבה הזויה כלשהי לממשלת אחדות. זה, כדי לייצר מנוף לחצים על המערכת. גנץ הקים כבר צוות מו"מ קואליציוני. יעמוד בראשו, כנראה, אדם מפתיע: ד"ר יורם טורבוביץ, שהיה ראש הסגל של אולמרט. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא, האם טורבוביץ יקבל בשבועות הקרובים משימת עבודה, או שהתוכניות ייפלו שוב קורבן למציאות מתעתעת.