הדבר היחיד שיחלץ אותנו מהפלונטר שנקלענו אליו הוא ויתור של נתניהו

געגועים לווינרוט: מי שיכול היה לחלץ את המדינה ממערבולת הטירוף שאליה נקלעה, הוא עורך הדין יעקב וינרוט. הוא היה פרקליטם של בני הזוג נתניהו, אבל גם הפסיכולוג הצמוד שלהם. בניגוד לרבים מעמיתיו, שהציצו לבועת הטרלול הבלפורית, נפגעו ונמלטו, וינרוט הכיר את תוכנת ההפעלה של בני הזוג. הוא לא נבהל מהם ולא חשש להגיד להם את האמת. הוא אמר להם אותה מזמן. לו היה בחיים, היה נכנס אתמול בבוקר לבנימין נתניהו ואומר לו, פחות או יותר, את הדברים האלה.
 

"ביבי, הבחירות מאחורינו. הפסדת. אין לך רוב לממשלת חסינות. לא תוכל לכופף את המערכת. הציבור אמר את דברו. לאנשים קצת נמאס ממה שהלך כאן בשנה האחרונה. ניסית, נלחמת, עשית כמיטב יכולתך. בוא, נעזוב את זה עכשיו למשפט ההיסטוריה. עכשיו הגיע הזמן שתחשוב על המשפט שלך. הגיע הזמן שתסתכל למציאות בעיניים. שתבין את המצב לאשורו. הוא לא טוב, ביבי, האמן לי. אתה יודע שאני לא נגדך. אני לא חלק משום מזימה. לא דיברתי עם גדעון סער בשנתיים האחרונות, וגם רובי ריבלין לא נמצא על החיוג המהיר שלי. אני דואג רק לך, ביבי, ואני יודע על מה שאני מדבר".
 

"אני מציע לך לעשות אקזיט עכשיו. זו הדקה ה־90. שעון החול שלך כמעט אזל. אלה הרגעים האחרונים שבהם אפשר לחטוף ממנדלבליט עסקה סבירה. אם אתה לא עושה את זה עכשיו, אתה מהמר הימור כבד. זכור את אולמרט. גם הוא חשב שזה לא יקרה לו, אבל הגיע למעשיהו. אתה רוצה להגיע למעשיהו, ביבי? נכון, יהיה לך שם קצת שקט, סוף־סוף. אני מבין. אבל נדמה לי שלא תאהב את ריח הליזול ותורנויות המטבח. אין שם סושי, והפסטה לא משהו. אני לא מאמין שאפילו מתניהו אנגלמן, המבקר החדש שלך, יצליח להתיר לספנסר פרטריץ' או נתן מיליקובסקי לרכוש את בית הסוהר במסגרת הפרטה מהירה. אתה לא רוצה להגיע לשם ביבי, אבל אתה עושה הכל כדי שזה יקרה. חבל".

 

עד כאן הניחוש שלי, על השיחה שלא תתקיים בין הפרקליט הוותיק ללקוחו המחופר. הוא נשאב משיחה שקיימתי עם וינרוט בעצמי, ומדברים נוספים שאמר בחודשים האחרונים לחייו. כידוע, וינרוט ניסה לחתור לעסקת טיעון מהירה עם מנדלבליט בשלב הראשון של החקירות, כשהחלו להיחשף חומרי החקירה בתיקי 1000 ו־2000. קל וחומר עכשיו, כשאנחנו אחרי הגשת שלושה כתבי הטענות, פלוס שוחד בתיק 4000.
 

וינרוט היה מוסיף ואומר לנתניהו שהפרקליטות תורה בסופו של דבר על חקירת מערכת היחסים הכלכלית בינו לבין בן דודו, נתן מיליקובסקי. זו חקירה עם פוטנציאל נפיץ ביותר. נתניהו לא ממש רוצה שהמדינה תתחיל לחטט בהיסטוריה הכלכלית שלו. וינרוט ניסה גם לחלץ את "הגברת" מתיקיה, דרך רמיזה על כשירותה לעמוד לדין, אבל נזרק מכל המדרגות. אותה אי אפשר לשבור. השאלה היא מה אפשר לעשות עם בעלה.
 

לפני מספר חודשים נשאל היועמ"ש מנדלבליט, בדיון סגור, מה יעשה אם יקבל פנייה למו"מ לעסקת טיעון עם נתניהו. הוא לא זרק את השואל מכל המדרגות. להפך. תפדל, אמר למי שאמר. מנדלבליט יודע מה יעשה משפט נתניהו למה שנשאר מהחברה הישראלית. גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשאל בשנה האחרונה מה יעשה אם תגיע לפתחו בקשה כלשהי שתכלול חנינה לנתניהו בסגנון קו 300 (כולל הודאה באשמה ופרישה לצמיתות מהחיים הפוליטיים). גם הנשיא נתן לבני שיחו להבין שיש על מה לדבר. אם מנדלבליט יאשר, אין סיבה שריבלין ישלול.
 

אנחנו עוד לא שם, וגם לא בדרך לשם. נתניהו עוד לא הבשיל מבחינה נפשית, ספק אם זה יקרה. וינרוט היה יכול לקדם את ההבשלה הזו, אבל הוא איננו. אתמול נמצא לו תחליף מעניין בדמות עו"ד רם כספי. אגב, כספי היה מי שבישל את החנינה ההיא לעברייני קו 300. הדבר שכספי הכי שונא, זה להגיע עם הקליינט שלו לבית המשפט. הוא אשף המגעים, עסקאות, בחישות ובריתות מאחורי הקלעים.
 

אם אני מכיר את כספי, הוא יסביר לנתניהו מה שווינרוט אמור היה להסביר לו, אבל עם יד אחת קשורה מאחורי הגב - וינרוט ידע "להסתדר" עם הגברת. כספי עוד לא עבר את המטחנה הזאת. כך או אחרת, הדבר היחיד שיכול לחלץ אותנו מהפלונטר הפוליטי־משפטי שנקלענו אליו, הוא הבנה של נתניהו שהגיע הזמן לוותר. שזה נגמר. נכון לעכשיו, הוא לא שם. הוא חותר להגיע לסיבוב שלישי ולגרור את ישראל לעוד קמפיין בחירות בתחילת 2020. כפי שכבר נאמר - המדינה, זה אני.