זה היה ביום ראשון, ה־1 בספטמבר. שעות ספורות לפני הירי של חיזבאללה לעבר האמבולנס הממוגן באביבים הגיע ללשכת הרמטכ"ל אביב כוכבי מפקד יוניפי"ל, גנרל סטפנו דל קול. בחדר נכחו גם ראש אגף תכנון בצה"ל אלוף אמיר אבולעפיה וראש חטיבת קשרי החוץ של צה"ל תא"ל ארז מייזל. במהלך הפגישה הבהיר כוכבי שישראל לא תקבל את פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה ושהוא מצפה מממשלת לבנון ומיוניפי"ל לפעול להפסקתו.
אלא שעל רקע חידוש המנדט של הכוח הצבאי של האו"ם באזור, ועם כ־10,500 חיילים שמוצבים בדרום לבנון, עולה שוב שאלת האפקטיביות של יוניפי"ל והיכולת שלו לעצור את התהליכים הגדולים שמתרחשים באזור, ולראיה ההפרות הברורות של חיזבאללה את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
ספק אם יש ביכולתו של הגנרל האיטלקי המוערך להשפיע על הדינמיקה האזורית, בעוד משמרות המהפכה וחיזבאללה ממשיכים בדרכם למרות הלחץ הכלכלי שמפעילות עליהם ממדינות המערב והלחץ הצבאי שמפעילה ישראל. בשלב הזה נראה שגם אם ממשלת לבנון אינה מעוניינת שחיזבאללה יגרור אותה לעימות עם ישראל, היא נותרת משותקת נוכח הדומיננטיות הצבאית שלו.
לאחר הפגישה, בדרכו לראש הנקרה, מספר תא"ל מייזל שלמרות מגבלות הכוח של יוניפי"ל, עדיין יש לו חשיבות רבה. הידיעה על ירי טילי הנ"ט לעבר ישראל תפסה את דל קול בדרכו צפונה, ולדברי מייזל האינטרס הישראלי הוא שהגנרל יעבור את הגבול במהירות וייצור קשר עם הלבנונים. "פעולות התיאום מסייעות לא פעם במניעת אי־הבנות והסלמה ביטחונית שאף אחד מהצדדים אינו מעוניין בה, לפחות לעת עתה", הוא אומר.
בעיצומו של המבצע להשמדת מנהרות חיזבאללה שנערך בסוף 2018 דרשה ישראל מיוניפי"ל שחייליו יגיעו עד לפתחי המנהרות בצד הלבנוני, אולם לא נענתה: "אמרתי יותר מפעם אחת שהסיבה שצבא לבנון לא מסוגל לאפשר ליוניפי"ל להגיע לפתחי המנהרות בצד הלבנוני היא שחיזבאללה חזק ודומיננטי באזור ומרתיע אותם מלפעול", מסביר מייזל.
למרות הביקורת, למייזל חשוב להזכיר כי בעת הפעולות לחשיפת המנהרות, בתקופת הכריסטמס ובמזג אוויר קשה עמדו חיילי הכוח הצבאי של האו"ם בכל נקודה שבה עבד צה"ל ומנעו חיכוך והסלמה שעלולים היו להתפתח בשטח.
מייזל סבור שהסיבה שחיילי יוניפי"ל לא הגיעו לפתחי המנהרות היא שהמודיעין של צבא לבנון נמצא בקשר הדוק עם חיזבאללה, ודרכו עברו ההנחיות הללו. בישראל רואים בכך הוכחה ברורה להפרות החמורות שנעשות על הגבול על ידי חיזבאללה ולעצימת עיניים מוחלטת של צבא לבנון.
# # #
את הנקודות הללו מעלה ראש חטיבת קשרי החוץ בפגישות שהוא עורך עם גנרל מצבא לבנון בבסיס יוניפי"ל בנקורה, בהשתתפות דל קול. מייזל מספר שאלה פגישות ענייניות. אין סמול טוק ואף אחד מהצדדים אינו מעלה נושאים אישיים. את הפסקות הקפה בין הדיונים הם אינם עושים ביחד. הם נזהרים מאוד, ואפשר להבין למה.
הגנרל הלבנוני מקפיד שלא ללחוץ את ידו של מקבילו הישראלי. לעתים הוא אפילו אינו פונה אליו ישירות, אלא מפנה את הערותיו למפקד יוניפי"ל. מייזל פונה אליו תמיד בשמו ובדרגתו. "בפגישה כזו אנחנו הצד הכועס", הוא מבהיר. "אני בא לפגישה חד וברור מאוד, ולצד זאת עדיין מכבד את מי שנמצא מולי בחדר".
"חשוב שיהיו מפגשים", הוא מוסיף. "אני רוצה לשמוע מה יש לו להגיד ואיך הוא מסביר את הנוכחות של חיזבאללה באזור". חלק גדול מהשאלות שעולות בפגישות נותרות ללא מענה, אבל עצם קיום המפגשים והעברת המסרים ההדדיים לתיאום הפעולות על הגבול חשובים לכל הצדדים. "הרצון שלנו הוא לכוון לפרואקטיביות ולשמירה על היציבות בגבול, ומכאן חשיבות השיחות".
לאחר ירי טילי חיזבאללה לעבר ישראל בתחילת החודש שעבר נערכה עוד פגישה משולשת. "מפקד יוניפי"ל פתח את השיחה ואמר שלאור האירועים האחרונים היינו יכולים להיות במצב אחר של הסלמה ביטחונית חמורה", אומר מייזל תוך שהוא שוקל מילים. "במקרה הזה אין שאלה: חיזבאללה ירה טילים לעבר גבול ישראל בשטח שבו הוא לא אמור להיות. הארגון הכריז כי לא יגביל את פעולותיו רק לנקודות המחלוקת עם ישראל". לדברי ראש חטיבת קשרי החוץ, גם בשיחה זו הקצין הלבנוני לא סיפק תשובות ברורות, ועדיין מייזל סבור שמדובר בפגישה חשובה.
# # #
את רוב הקריירה הצבאית שלו עשה מייזל במודיעין. בתפקיד ראש חטיבת קשרי החוץ הוא מכהן זה כשלוש שנים. הקשר שלו עם דל קול כבר מבוסס על הכרות ארוכת שנים ואמון הדדי. גם במהלך הראיון שלנו ממשיכים הקצין הישראלי הבכיר ומפקד יוניפי"ל לשוחח בנושאים שונים לתיאום עמדות. "אין לנו ציפייה שיוניפי"ל ישמור על הביטחון שלנו בגבול, את זה אנחנו עושים בעצמנו. אבל התפקיד שלהם חשוב ערב חידוש המנדט של הכוח הבינלאומי".
תפקידו של מייזל אינו מסתכם רק בקשר עם יוניפי"ל, חשוב ככל שיהיה. מערך קשרי החוץ של צה"ל הוא למעשה אחד האמצעים ליישום מדיניות החוץ הישראלית. לדיפלומטיה הצבאית חשיבות רבה עבור המדינה, שצריכה לקדם אינטרסים ישראליים מובהקים תוך שהיא נזהרת בבחירת השותפים שלה לדרך, כדוגמת מדינות שיש חשש כי הן פוגעות בזכויות אדם או באינטרסים של מדינות שותפות אחרות.
אחת השותפות המרכזיות של ישראל היא רוסיה. עם המהפכות וחוסר היציבות בעולם הערבי בשנים האחרונות הפכו הרוסים לשחקן משמעותי באזור. הם נמצאים כאן כדי להישאר והשקעתם בתשתיות שונות בסוריה לא מותירה מקום לסימני שאלה בקשר לכוונתם.
אלא שבדיוק לפני שנה נקלעה ישראל למשבר גדול עם הרוסים. בעקבות תקיפה שיוחסה לישראל בלטקיה הפיל צבא סוריה בטעות מטוס מודיעין רוסי. הרוסים סימנו את חיל האוויר הישראלי כאחראי להפלת המטוס על 15 אנשי צוותו. "רצינו להסביר מה התרחש שם", מספר תא"ל מייזל. "זו הייתה פגישה מורכבת ולא פשוטה שבה כל אחד הציג את הצד שלו בסיפור".
בחלוף שנה סבור מייזל שהמשבר ההוא מאחורינו. "אני חושב שאנחנו נמצאים במקום הנכון מול הרוסים", הוא אומר. "המנגנון עובד וזה אינטרס הדדי של שני הצדדים. הסביבה משתנה כל הזמן, אבל המנגנון מספיק גמיש בשביל לשנות. בסופו של דבר ההישג הנדרש הוא התיאום בין הצדדים ומה שחשוב הוא חופש הפעולה".
ביטוי לחזרה לשגרה אפשר למצוא בפעולה הרוסית להשבת גופתו של חלל צה"ל זכריה באומל ז"ל מסוריה לקבר בישראל. "נושא השבויים והנעדרים מבטא רובד עמוק ביחסים בין הצבאות. יש הערכה הדדית והבנה משותפת שהטיפול בגופות הוא ערכי לכל הצדדים", אומר מייזל. "אני יכול לציין שבעניין הזה העבודה לא נפגעה בשום שלב".