הייתי מעוניין לכתוב על המתרחש בסוריה, אך איני יכול שלא להגיב על דברים לא נכונים בעליל. בגיליון יום הכיפורים של "מעריב" פורסמה רשימה הנושאת את השם: "שקרים שסיפרנו לעצמנו" מאת ד"ר יגאל קיפניס. אני בדעה כי דברים שנאמרים ברשימה ביחס לסוכן אשרף מרואן אינם בגדר אמת, וחובה לשים דברים על דיוקם, כמו דברים אחרים לא נכונים ביחס למודיעין. אתמקד במרואן. הידע שלי בנושא שלו מבוסס בעיקרו על שני מקורות: יצא לי לקרוא, בדרך פלא, במשך כמה חודשים את כל הדיווחים שנשלחו על ידי מרואן מאז גיוסו ועד לאחר המלחמה; שנית, הזדמן לי לקרוא את הניירת והעדויות הסודיות שטרם נחשפו, שהיו בוועדת אגרנט, בעניינו של מרואן.
אתחיל במה שזועק לשמיים לא רק כטעות, אלא כשיא האבסורדים. כך נכתב: "ב־29 בספטמבר כבר ידע מרואן שהמלחמה קרובה ביותר, אבל לא ניצל את אמצעי הקשר שעמדו לרשותו כדי לדווח על כך. ב־3 באוקטובר שמע את סאדאת אומר: 'זה עניין של שעות', וכחלק מההכנות לכך נשלח ללוב לטפל בהעברת ציי הים והאוויר של מצרים למקום מבטחים בלוב".
ועכשיו, עזבו את העובדה שלמרואן לא היו אמצעי קשר (כי הוא לא היה בכלל בגדר "סוכן מתריע". היו כמה סוכנים מתריעים שהיו מצוידים במכשירים). עזבו את התמיהה מהיכן יודע הכותב כי מרואן שמע מסאדאת על עניין השעות. תתמקדו במשפט האחרון. אין כאן טעות בשם או טעות בתאריך. יש כאן אלוף האבסורדים: מצרים מוכנה לזינוק למלחמה כמו לביאה. חיל הים שלה בכוננות הכי גבוהה, וצי הצוללות שלה קיבל כבר פקודות מבצע; חיל האוויר שלה מסיים להעמיס את הפצצות לקראת תקיפת היעדים האסטרטגיים שלנו בסיני, וצבא היבשה בחזית התעלה מצוי במצב חירום שטרם נראה כמותו.
והנה, מרואן (שבאותו זמן יש לו שני תפקידים: קצין קישור למודיעין הסעודי וקצין קישור למודיעין הלובי) צריך להעביר את הצי המצרי ואת חיל האוויר המצרי למקומות מקלט בלוב?! לא ייאמן כי יסופר. אפילו באגדות אלף לילה ולילה אין סיפורים כאלו. למה באמת נסע מרואן ללוב ב־3 באוקטובר (באותו יום נסע שר המלחמה המצרי לסוריה על מנת לסגור את שעת השי"ן שנקבעה לשעה 13:50 במקום 17:00), ומשם לפריז ומשם ללונדון? בגלל דבר אחר לחלוטין, שיפורסם בבוא הזמן.
ועכשיו, עזבו את העובדה שלמרואן לא היו אמצעי קשר (כי הוא לא היה בכלל בגדר "סוכן מתריע". היו כמה סוכנים מתריעים שהיו מצוידים במכשירים). עזבו את התמיהה מהיכן יודע הכותב כי מרואן שמע מסאדאת על עניין השעות. תתמקדו במשפט האחרון. אין כאן טעות בשם או טעות בתאריך. יש כאן אלוף האבסורדים: מצרים מוכנה לזינוק למלחמה כמו לביאה. חיל הים שלה בכוננות הכי גבוהה, וצי הצוללות שלה קיבל כבר פקודות מבצע; חיל האוויר שלה מסיים להעמיס את הפצצות לקראת תקיפת היעדים האסטרטגיים שלנו בסיני, וצבא היבשה בחזית התעלה מצוי במצב חירום שטרם נראה כמותו.
והנה, מרואן (שבאותו זמן יש לו שני תפקידים: קצין קישור למודיעין הסעודי וקצין קישור למודיעין הלובי) צריך להעביר את הצי המצרי ואת חיל האוויר המצרי למקומות מקלט בלוב?! לא ייאמן כי יסופר. אפילו באגדות אלף לילה ולילה אין סיפורים כאלו. למה באמת נסע מרואן ללוב ב־3 באוקטובר (באותו יום נסע שר המלחמה המצרי לסוריה על מנת לסגור את שעת השי"ן שנקבעה לשעה 13:50 במקום 17:00), ומשם לפריז ומשם ללונדון? בגלל דבר אחר לחלוטין, שיפורסם בבוא הזמן.
ונמשיך. ברשימה נכתב כי בחודשיים שקדמו למלחמה העביר מרואן חמש פעמים התרעות ממוקדות על כך שמצרים תפתח במלחמה, והתרעות אלו, שלא התממשו, הטריחו את מקבלי ההחלטות והצבא; ובו בזמן בספטמבר העביר מרואן מסר מרגיע שלפיו לא תהיה מלחמה בשנה הקרובה. ובכן, לא דובים ולא יער. הוא לא העביר חמש התרעות ממוקדות, הוא לא הטריד את הצבא, והוא לא העביר מסר כי לא תהיה מלחמה בשנה הקרובה.
אז מה היה לנו באמת? ב־12 ביוני דיווח מרואן כי סאדאת מסר לאסד (שביקש לדחות את מועד המלחמה מהאביב לסתיו) שהמלחמה תהיה בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר; ב־4 בספטמבר הוא מסר כי סאדאת מדבר על חידוש הלחימה לקראת סוף השנה, אך שומר עכשיו על סודיות רבה. זהו.
זה לא הכל, אך דומני שזה מספיק.