ישראל חייבת להתכונן לאפשרות שגבול לבנון ישוב להיות אזור עימות

בשבוע חול המועד סוכות, עם כותרות שנעו ממכת ברק קטלנית ועד לסלט טונה, נעדר נושא אחד שליווה אותנו בהתמדה בשנה וחצי האחרונות: עזה. מהשבוע שלפני הבחירות ועד לרגע כתיבת שורות אלה - עזה שומרת על שקט שלא היה כמותו כבר יותר מ־18 חודשים (בתקווה שיימשך). איש במערכת הביטחון אינו מצליח להציע הסבר מניח את הדעת לדממה המוחלטת שירדה על עזה.
 

היינו אמורים להיות היום במקום אחר, עם קצת פחות ישראלים חיים בינינו ובסופה של עוד מערכה בעזה שמסתיימת בטעם חמוץ ובתחושה של היעדר הכרעה. טיל אחד שהפריע לנאומו של ראש הממשלה באשדוד עשה את מה ש־1,800 טילים שמיררו את חיי תושבי עוטף עזה לא עשו. הוא גרם לנתניהו לנטוש את מדיניות ההכלה שהוא מאמץ כבר שנתיים ולהורות לצה"ל ולשב"כ להנחית מכה קשה על עזה, שהייתה גוררת אותנו לעוד מערכה עקרה. קצת מזל והרבה תעוזה של כמה קצינים, שהזכירו שיציאה למלחמה מחייבת הליך קבלת החלטות מסודר, אפשרו לנו להעביר את החג בסוכות שלום ולא בסוכות אבלים. 
 

אולי בחמאס ובג'יהאד האסלאמי הבינו מה עמד ליפול עליהם ונרתעו. אולי כניסת ציוד לבניית בית חולים חדש וההבטחה להקים מתקן התפלה גדול גרמו להם להתאפק. אולי המסרים השקטים, אך המאיימים, שהעבירה ישראל דרך המצרים נפלו הפעם על אוזניים קשובות. ואולי עזה, כמו ישראל כולה, ממתינה לראות איך יוצאים מהקיפאון הפוליטי ואם יהיה עם מי לדבר על הסדרה. 
 

# # #
 

אבל כמו בכל שבת צה"לית לכל החגים יש "אחרי החגים", והם תכף מגיעים. מי שלא שקט אל שמריו בחגים האלה הם האיראנים, שהעמיקו את ההתבססות שלהם בעוד אתרים בסוריה. בזמן שחגגנו, הפנקס הישראלי היה פתוח והיד רושמת. כשיסתיימו החגים, תהיה לישראל לא מעט עבודה בטיפול בהתבססות האיראנית בסוריה. סביר שהנושא הזה עמד גם במרכז שיחתם של הרמטכ"ל וח"כ בני גנץ. 
 

בישראל מתחילים להפנים שהסתיימה תקופה והחלה תקופה שבה יחולו כללים חדשים: לא עוד מתקפות אינסופיות של חיל האוויר על כוחות איראן בסוריה, שעוברות ללא תגובה, אלא ציר שיעי מחוזק ונחוש יותר בדעתו להגיב. גם אסד של אחרי הנסיגה האמריקאית עלול להפגין נחישות חדשה ולהפסיק להבליג על מתקפות ישראליות.
 

התגובה עלולה לבוא מסוריה, מעיראק וגם מלבנון. אחרי 13 שנות שקט מבורך בגבול הצפון, ובתקווה שהוא יימשך, יש להניח שהגבול הזה יחזור להיות גבול של עימות. אלפי אנשי חיזבאללה שחזרו מהקרבות בסוריה, וכבר הספיקו לנוח ולהתרענן, פרוסים עכשיו בדרום לבנון ומתחילים להסתכל מנקודת מבט חדשה באויב הישן.

השבוע יושלם ויוצג התחקיר של אירוע "בין המצרים" - ירי טילי נ"ט של חיזבאללה בתגובה על תקיפה המיוחסת לישראל בביירות. כבר עכשיו עולים ממנו כמה לקחים חשובים לישראל: חיזבאללה אינו מגביל עוד את פעולתו לאזור הר דב ("חוות שבעא") אלא מרשה לעצמו לפעול לכל אורך הקו הכחול; הוא כמעט אינו מוגבל מבחינת סדר הכוחות שיש לו בדרום לבנון להוציא אל הפועל מתקפה; והוא יודע להוציא אותה בלוח זמנים קצר מאוד - במקרה הזה שבוע. 

התוצאה של האירוע הייתה בסך הכל טובה: ישראל תקפה, חיזבאללה החטיא והצפון לא נגרר להסלמה. אבל רק מזל הפריד בינינו לבין סיבוב מהלומות בלבנון, מזל ויכולת לא טובה של הכוונים של חיזבאללה. לא תמיד הם יהיו לצדנו. 
 

ב־13 השנים האחרונות הניחו בישראל שתהיה לנו תמיד התרעה מספקת על כוונה של חיזבאללה לפעול בגבול הצפון. עכשיו צריך להביא בחשבון  שהזמן בין מתן התרעה לבין התרחשות אירוע התקצר מאוד, ואולי גם לא תהיה התרעה כלל. גבול הצפון מוכרח  להיערך להסלמה, בתקווה שלא תבוא.

ההיערכות פירושה לארגן את הגבול מחדש. צה"ל השלים בניית מכשול סביב אצבע הגליל הרגישה וברכס הסולם בגליל המערבי. בקרוב יחלו עבודות בעוד נקודות תורפה לאורך הגבול. בסופו של הפרויקט השאפתני הזה תוקם גדר או חומה לאורך כל גבול הצפון, בעלות של 1.7 מיליארד שקל. אבל השינוי בקו צריך להיות רחב יותר.
 

הרמטכ"ל הורה השבוע לקציניו לקרוא את הספר "השתנות תחת אש" (על המהפכה באופי הלחימה של הצבא האמריקאי), וגבול הצפון הוא בדיוק המקום שדורש השתנות. קו העימות שם נבנה בשנות ה־70 ועבר עדכון אחרי הנסיגה מלבנון, בתקופה שהאויב והיכולות שלו היו אחרים לגמרי. צה"ל לא יוכל להמשיך ולתפקד כהלכה לאורך זמן כשרוב המפקדות שלו מוצגות כמו מטרה מפתה ממש בפני חיזבאללה. מתישהו חיזבאללה לא יעמוד בפיתוי.
 

# # #

תשע"ט הייתה בסך הכל טובה אלינו, במישור הביטחוני. אומנם היה חיכוך גבוה בעזה, אבל נהנינו מחופש פעולה ישראלי בכל המזרח התיכון ומשקט כמעט מוחלט בזירות האחרות. עכשיו כשכלו תשע"ט וברכותיה - תש"ף הצעירה כבר מביאה איתה כמה קללות, ובראשן הנטישה האמריקאית.
 

נוכח כתף קרה מוושינגטון וצינה גוברת ממוסקבה יהיה לישראל קשה הרבה יותר לשמר את חופש הפעולה שלה. את השוטר האזורי האמריקאי החליף נשיא רוסיה פוטין, והוא כבר לא כל כך חביב. יום אחד הוא עלול להחליט שנמאס גם לו מהפעולות הישראליות נגד איראן בסוריה, ולהציב בפני חיל האוויר שלנו אתגרים שלא זומנו לנו  כבר הרבה זמן. 
 

בינתיים הוא מפורר את הקואליציה הסונית ומנסה להביא אותה להסכמות עם איראן. הוא מתווך בין אסד לטורקים ומקבע את מעמדו של אסד בתור השליט הלגיטימי היחיד על כל חלקי סוריה. זו רק שאלה של זמן עד שאסד ופוטין יתחילו לדבר גם על הגולן.
 

במצב כזה ישראל חייבת להעמיד הנהגה יציבה, רחבה ועניינית, שתתמקד בעתידנו הקולקטיבי ולא בעתידה האישי. אתגרי תש"ף מחייבים ראש ממשלה שיהיה פנוי לתפקד במשרה מלאה, וגם שר ביטחון שיחדש את הדיאלוג החיוני בערוצי הביטחון עם האמריקאים. בסופם של חגי תשרי האלה יש לקוות שתקום הנהגה כזאת, ושתיכון עוד לפני חנוכה.

[email protected]