שינוי כיוון: גנץ והבלוק שלו משחקים באלטרנטיבה

חשבונות פוליטיים, ביטחוניים, חברתיים ומשפטיים הפכו את מלחמת הבחירות למלחמה על הזהות הלאומית והאישית. בלהט הקרב נשכח טעם נוסף, לא ממש פוליטיקלי קורקט. טיפוסים מתורבתים, בעיקר הצבועים שביניהם, מעקמים חוטם אנין כשהמרכיב הנוסף מתלווה לעצרת, אבל יש בו ניחוח של תבלין מענג: נקמת מחנה השלום על רצח מתועב ששירת מטרות פוליטיות מתועבות בעיניי.

המלאכה עדיין לא הושלמה, לך תדע אם ממשלת האופל לא תצוף פתאום איכשהו, היכנשהו, ותחזיר לאחור את הגלגל שנדמה כי מתגלגל בדרך הנכונה. בייחוד כאשר הכל מדברים על “אחדות” ושאר שטויות של פוליטיקאים מכל המפלגות.

המטרה העיקרית של הבחירות הייתה ונשארה שינוי כיוון בכל הגזרות ו”העם” אמר את דברו. בנימין נתניהו, החרדים, ש”ס, ליכוד והמתנחלים עדיין כאן כדי להישאר ולהזיק. בינתיים, כאשר בני גנץ והבלוק שלו משחקים באלטרנטיבה, אפשר להתענג על נקמות קטנות. הגדולה מכולן היא נקמת רבין.

בסוף השבוע תיערך עצרת לציון 24 שנים להירצחו של ראש הממשלה. הנואם המרכזי יהיה גנץ. בין השאר ידבר שם גם במאי הסרט שעוסק באופן שבו התגלגל יגאל עמיר מאקטיביסט ימני לרוצח ראש ממשלה. העצרת תתקיים בכיכר רבין. היא אמורה להתכתב עם העצרת שבה נורה ראש הממשלה והקטעים שיוקרנו אמורים להתכתב עם הטפות הרבנים ואירועי ההסתה שהפעילו את עמיר.

השאלה הראשונה שעולה כאשר משטרה מנסה לפענח מקרה רצח היא מי הרוויח. נתניהו היה ראש הממשלה שניצח את הבחירות אחרי הרצח. ודאי שהוא איננו נושא באחריות אישית ישירה לרצח, זו רק שותפותו במפגני הסתה פרועים כמו ההפגנה בה נישא ארון קבורה. בעוד בני בגין ודן מרידור מסתלקים מכיכר ציון ודוד לוי מגורש משם בקריאות בוז, נשאר נתניהו, מועמד הליכוד, על המרפסת, נישא על גבי הסערה שחוללו למטה נאמני ארץ ישראל כל הדרך אל הקלפי.

"יש פה קהל מוסת שמזיק לארץ ישראל יותר מגדולי השמאלנים", אמר לוי בזעם לאחר שגורש. נתניהו, אגב, גינה אז את ההשתלחויות, אבל פעל בדיוק כמו שהוא פועל כיום. נוער הגבעות פוגע בפלסטינים ומסייע במימוש מדיניות הלחץ של נתניהו והמתנחלים. נתניהו, כמו אז, מגנה בחוץ ומגבה בפנים. כך בבחירות האחרונות הוא יישר קו עם איתמר בן גביר, זה מתלישת סמל מכוניתו של רבין. "אם הגענו לסמל", אמר אז בן גביר בן ה־19, "נגיע גם אל ראש הממשלה". אחר כך שינה גרסה ואמר שמצא את הסמל בדרכו להפגנה.

בן גביר, אז כהיום, הוא עסקן קולני זניח, בעוד מי שמפעילה את המכונה כולה זו הנהגת הימין, הבלוק כפי שאומרים היום. לפני שנה אמרה רינה מצליח כי "הימין רצח את רבין". אמירה זו היא סיכום עיתונאי פשטני אבל מקצועי ונכון עובדתית של המצב דאז, בדיוק כמו היום.