סבב הלחימה האחרון ברצועת עזה התנהל באופן שונה מסבבי ההסלמה שהיו בשנים האחרונות. עוד לפני חיסולו של בהא אבו אל־עטא, בכיר הזרוע הצבאית של הגא"פ (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני), לעצם נקיטת היוזמה על ידי ישראל הייתה חשיבות רבה בהשפעה על התפתחות מערכת הלחימה. לצד יוזמת היציאה לפעולה נזקפים לזכותו של צה"ל בסבב ההסלמה הנוכחי גם הישגים מבצעיים טובים יותר מאשר בסבבים הקודמים נגד עזה. כל זה נכון, ועדיין צריך לזכור כי "חגורה שחורה" היא תוכנית פעולה מבצעית־טקטית שאומנם בוצעה היטב, אך מומלץ שנשמור על מידתיות נכונה בהערכת ההישג.
זה לא יהיה המטח האחרון של רקטות ופצצות שארגוני הטרור יירו אל ישראל, וגם לצהלות שמחת הניצחון על ארגון חלש כמו הג'יהאד האסלאמי אין מקום. צה"ל אומנם מימש באופן מדויק ומושכל את התכלית המבצעית הטקטית שהוצבה לפניו, והג'יהאד האסלאמי ספג הפעם מכה קשה ומפתיעה, אבל התחבולה האמיתית הייתה של חמאס, שהפנה לו גב והשאיר אותו להתמודד לבדו עם צה"ל. לזה, כך התברר, בג'יהאד האיסלאמי לא היו מוכנים.
את היכולות הצבאיות שלו מימש הגא"פ באופן חלקי בלבד. כסף איראני עשוי לקנות טילים ואמצעי לחימה, והארגון הג'יהאדיסטי אכן התעצם מבחינה זו בשנים האחרונות, אבל כמו בפעמים הקודמות במערכות הלחימה בעזה - ארגון הטרור הפגין בשטח יכולת נמוכה במידה משמעותית. נכון, גם בסבב ההסלמה הזה הם הצליחו לירות רקטמות רבות, גם לטווחים ארוכים, אבל כישורי הפיקוד והשליטה, עיתוי הירי ובעיקר יכולת ההישרדות של הארגון כנגד הפעלת האש של צה"ל, לא היו ברמה מקצועית שהתקרבה ליכולות חמאס בסבבי ההסלמה האחרונים.
שיפור האפקטיביות המבצעית של פיקוד הדרום, הפגיעה בחוליות שיצאו לבצע ירי וההלם הראשוני מהחיסול של אבו אל־עטא אינם מספקים את ההסבר המלא לחולשת הגא"פ בסבב הנוכחי. יש גם להביא בחשבון כי המודיעין הישראלי הפריז בהערכת היכולות והעוצמה של הארגון ברצועה. זוהי סוגיה שצריכה להיבדק לעומק, שכן גם הערכה מופרזת של כוחו הצבאי של האויב עלולה לגרום נזק, במיוחד כאשר החלטות הדרג המדיני מתבססות על המידע המודיעיני שמציג לו הדרג הצבאי. בצה"ל טענו בשנים האחרונות כי מבחינת האמל"ח (רקטות וטילי נ"ט) ואיכותם ומקצועיותם של המפעילים בשטח, הגא"פ אינו נופל בהרבה מחמאס. בשטח, כאמור, המצב שהתגלה הפעם שונה לחלוטין, ועל צה"ל לבדוק את הסיבות לפער הזה.
מבחן האמת - עם חמאס
בסבבי הלחימה הקודמים ברצועה התקשה מאוד צה"ל לפגוע בחוליות מחבלים שביצעו ירי רקטות לעבר ישראל. תא התקיפה באוגדה המכונה "חופת אש", שנחשב בעבר ליעיל מאוד, לא סיפק את הסחורה ולא הצליח לגרום לפגיעה משמעותית בחוליות הירי. צה"ל השקיע לאחרונה יותר משאבים ביכולות "חופת האש", לרבות מחקר מודיעיני, זמינות האמצעים, הכשרה והקניית הידע הנדרש לקצינים המשרתים בה. ואכן, בסבב ההסלמה הזה צה"ל הצליח לפגוע בכעשר חוליות לירי רקטות.
לפגיעה בחוליות הירי יש משמעות רבה - מהפגיעה הישירה ועד ההרתעה המקומית שהיא עשויה לספק בכך שמי שמעורב בירי רקטות יודע שהוא מסכן את חייו כאשר הוא יוצא לביצוע המשימה. השיפור ביכולות הפגיעה לא הושג במקרה. בשנה האחרונה הושקעה בכך עבודה רבה, האנשים הנכונים והמתאימים בהכשרתם גויסו ליחידה זו - והתוצאות בהתאם.
אבל גם במקרה הזה רצוי לשמור על המידתיות הנכונה. מבחן האמת של "חופת אש" יהיה בעימות צבאי עם חמאס שלצדו ארגוני הטרור הנוספים ברצועה. יכולות תאי התקיפה באוגדת עזה ובפיקוד דרום יימדדו לא רק בחיסול של משגרי הרקטות אלא גם בניתוח מודיעיני המאתר באופן מדויק את המשגרים הארוכים שמכוונים אל ישראל, את מחסני הרקטות ואת מערך השינוע שלהן. במקרה של עימות נרחב יידרש צה"ל לשבש במידה רבה את ירי הרקטות לעבר ישראל, ולא להסתמך רק על יכולות ההגנה של מערכת כיפת ברזל. בצה"ל משוכנעים שאפשר להגיע להישגים ולתפוקות גבוהות הרבה יותר בתחום הזה, גם נגד חמאס.
לקחים מסבבים קודמים
בהא אבו אל־עטא, כוכב הטרור התורן ברצועת עזה סומן במשך תקופה ארוכה כפצצה מתקתקת וכגורם שמעכב את ההתקדמות להסכם הסדרה עם חמאס. למרות ההתרעות בקשר לאיראן, בצה"ל טוענים היום כי זיהו חלון הזדמנויות שנפתח לכמה ימים ומתבטא בירידה מסוימת ברמת האיומים וההתרעות מצד כוח קודס האיראני. אבו אל־עטא סומן במערכת הביטחון כאיש טרור חשוב דיו לחיסול, גם לנוכח האיומים מצפון. בצה"ל סברו שניתן לחסל אותו בלי להיגרר לעימות ארוך ברצועת עזה, וצדקו. ההכנות המקדימות בתחום נוהל הקרב הביאו לתוצאות טובות בשטח - ממבצע החיסול המדויק, שהתבסס על מודיעין איכותי שסיפק השב"כ, ועד הלחימה שהתפתחה לאחריו. יש לציין את הפגיעה בחוליות הרקטות, את ההגנה החזקה באזור הגדר וביישובי עוטף עזה ואת מערך ההגנה האווירית ולוחמיו, שהפגינו שיפור נוסף בסבב ההסלמה הנוכחי והציגו אחוזי הצלחה נאים ביירוטי הרקטות.
נראה שצה"ל הפיק לקחים חשובים מסבבי ההסלמה האחרונים, ואיתם באו ההישגים: אפס הרוגים בצד הישראלי וכ־25 מחבלים הרוגים מנגד מסייעים הפעם לצה"ל גם בנושא התודעה לקראת סבבי הלחימה הבאים, לעומת הביקורת הציבורית שהוטחה בו בסבבים הקודמים. אבל סבב ההסלמה האחרון יימדד לא רק במישור הטקטי. במשך השנים הלכה ושחקה ישראל את כוח ההרתעה שלה ביחס לרצועת עזה, ולא מכבר אפילו רק פגיעה בפעיל חמאס זוטר ליד גדר הגבול הציתה סבב הסלמה. גם עכשיו, ולמרות ההסלמה, ישראל מצהירה באופן ברור שכלפי חמאס היא בוחרת כרגע בנתיב של הסדרה. אבו אל־עטא סומן כגורם המאיים על ההיתכנות להגיע לאותה הסדרה, בשל החשש שהיה גורר את ישראל וחמאס לעימות שלכאורה אף אחד משני הצדדים אינו מעוניין בו.
על פי תפיסה זו, הסבב האחרון אמור להיות, מבחינתה של ישראל, לכל הפחות צומת דרכים בבחירת הנתיב לשיפור המצב הביטחוני בדרום. כרגע הבחירה הראשונה של ישראל היא בנתיב ההסדרה עם חמאס, אבל לא תהיה לכך חשיבות רבה אם אותה הסדרה לא תקודם במהלכים משמעותיים מאחורי הקלעים עם המצרים ועם המתווכים הנוספים. בכל מקרה, האתגר הזה יעבור ככל הנראה בירושה לממשלה הבאה. בין מהלך הסדרה מחד ובין קביעת קווים אדומים ברורים בנוגע לארגוני הטרור ברצועת עזה מאידך, אם לא יהיה שינוי בפועל, אז ימי הלחימה האחרונים יירשמו בהיסטוריה כעוד סבב לחימה, אומנם מוצלח יותר, אבל בתור כזה שלא באמת משנה את התמונה הכללית.
.
צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90