בני גנץ יכול היה להשיב לנתניהו על הודעתו ההיסטרית במוצאי שבת (כשפיקוח הנפש של הביבי דחה שבת) בערך באותה לשון, שהרי נאמר כבר כי הפוסל במומיו פוסל: "מישהו מעלה על הדעת דבר כזה, שלא היה בתולדות ישראל? דבר שמפקיר את ביטחון ישראל, דבר שמהווה סיכון קיומי מיידי למדינת ישראל? ולכן אני קורא לגדעון סער, לגלעד ארדן, לישראל כץ, ליואב קיש ולשאר השרים וחברי הכנסת של הליכוד, שנאנקים כבר שנים תחת שלטונו הפנימי של נתניהו, וסבלו קשות מחשדנותו הפרנואידית, מנחת ידו המפלגתית, מהשקרים, המניפולציות, השיסוי, הזגזוג וההסתה, שהם כלי נשקו הקבועים; שנאלצו תמיד להביע את דעתו ולא את דעתם: האם אתם באמת רוצים שנתניהו המתעתע, האיש שמחזיק כבר שנים אתכם ואת כל ישראל בביצים; האיש ששלושה תיקים פליליים על ראשו, שמשתמש בכם ובכל אמצעי, ספין ושקר, כדי לחוֹן את עצמו או לדחות את יום דינו, במקום לעמוד למשפט צדק ולהוכיח קבל עולם את אשמתו; שהאיש שלא היה נאמן לאדם או לדרך בחייו הפוליטיים והתגלה כפייק מדינאי עולמי וכפייק אסטרטג גיאו-פוליטי בכל הקשור להתעצמות איראן, ליחסים עם טראמפ ופוטין, למאבק בחמאס; האיש שהדיר אתכם מהחלטות קריטיות – האם אתם רוצים שהאיש הזה ימשיך לעמוד בראשכם, עם משפחתו המטורללת (לא כולל אבנר), ידבר ויפעל בשמכם, יובילכם כעדר בדרך לבחירות שלישיות, שייתכן מאוד שתצאו מהן בשן ועין, וימשיך לדרדר את ישראל הקרועה, המסוכסכת ומלאת החשד והשנאה עוד חצי קדנציה? תגידו, יצאתם מדעתכם?".
אבל גנץ ממלכתי, סולידי ומכבד מכדי להשתמש בהפוכה במונולוג הפאניקה הגזעני וההיסטרי של נתניהו. חוץ מזה, נשאר לו יום אחד להחזיר את המנדט לנשיא, מבלי שהצליח כנראה לשנות היסטוריה ולהקים ממשלה צרה בתמיכת חלק מחברי הכנסת הערבים וליברמן, או לפרק את ה"גוש" שהלחים נתניהו לעצמו ולתומכיו, כמו הפּוֹרְעַן ההוא מיצהר. ודומה שחלק ניכר ממוּלְחָמי ה"גוש", האזוּקים למפלצת הברזל, היו יכולים להשתחרר ממנה ולהושיט יד לממשלת אחדות עם גנץ, אם מה שהם חושבים על מנהיגם נמצא בקורלציה עם מידת האומץ הנדרשת למימוש מחשבותיהם, ואם היועץ המשפטי יממש (בשבוע הבא?) את כתבי האישום.
אז במהלך 22 הימים שנותרו להתחלת הגלישה לבחירות, השלישיות ב־11 חודשים, כשהממשלה ומוסדותיה המשותקים ממשיכים לסגור את השִׁיבֶּר למקורות החיּוּת של המדינה, כשחצוצרות הניצחון על חיסול המג"ד של הג'יהאד, עם 400 טילים ו"בלי נזקים רבים" (לא כולל נפשיים) מאפילים על כוונותיו של הביבי להריץ אותנו לבחירות כדי להרוויח עוד קצת זמן, נשאלות כמה שאלות מתבקשות לראש הממשלה הזמני, הלא יוצא לשום נבצרות: אם הנתניהו רואה ב־20% אזרחי ישראל הערביים ובמנהיגיהם, שיתמכו בממשלת מיעוט מרכז-שמאל, סכנה קיומית – מדוע שלא יעמידם לדין, ישפוט אותם, יאכוף את גזר הדין, יכלא אותם ו/או יגלה ו/או יוציאם להורג (חוץ מאלה שנתן אשל מצליח לקמבן איתם תמיכה בחנינה לביבי)?
במקרה שתקום ממשלת מיעוט כנ"ל ומשפחת המלוכה תיאלץ לְפַנוֹת במיידי את מעון בלפור הצנוע, הדולף והמדליף (הרי הביבי אמר למפוני המאחזים ביהודה ושומרון שהוא מזדהה עמם, כי גם הוא ומשפחתו גורשו מהמעון, כשאהוד ברק נבחר כראש הממשלה) – האם במקרה כזה אנו צפויים שגם שרה ויאיר יתעקשו להיצמד לבית וילחימו את עצמם למפלצת ברזל, כמו אותו יצהרי?