1. מעבר לכל ויכוח, היום שבו מדינת ישראל מגישה כתבי אישום נגד ראש ממשלתה, הוא יום שחור ועצוב למדינה ולאזרחיה. בל תעלוזו ובל תהא בכם שמחה לאיד!
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, הוא אדם ישר, ממלכתי, יסודי ונאמן לאמת. כך הכרנו אותו במטכ״ל וכך כעת. אני מאמין שלא היה קל לו להגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו, אבל ערך השוויון בפני החוק ועליונות שלטון החוק הם נר לרגליו.
החלטתו מקצועית, נקייה מכל שיקול זר ואיננה מושפעת מהפגנות ומלחצים משמאל ומימין. גם התייצבותו החד־משמעית מול ההתקפות ומסע הדה־לגיטימציה כלפי צוות הפרקליטות ומשטרת ישראל - ראויה להערכה. גם במשטרה וגם בפרקליטות יש מקום להפקת לקחים מחקירה זו, אך אין בכל אלה כדי לרמוס ולהרוס את מוסדות אכיפת החוק שלנו.
2. כששואלים אותי בשבוע האחרון במעליות, ברחוב או בתקשורת "בניהו, מה יהיה?", אני מציע לשואל שאשיב בקצרה: "אינני יודע". אני חושב שהפוליטיקאים שלנו הסתבכו עם עצמם, עם הספינים שלהם ועם רצונם גם לממש את מאווייהם הפוליטיים וגם לא להיות מואשמים במערכת בחירות שלישית. הם לא השכילו להשתמש בסולמות ובחבלים ודחפו פנימה גם שיקולים אישיים ומפלגתיים ולא בהכרח לאומיים.
גם הנשיא רובי ריבלין, שהגה את רעיון הנבצרות ולא פירט, תחם והגדיר, הותיר מרחב פרשנות רחב למהותה, עומקה ותקפותה. כל הצדדים מבינים היטב את המסר של הציבור, שדורש כבר פעמיים ממשלת הסכמות לאומית שבמרכזה כחול לבן והליכוד, ממשלה שתעשה סדר בתחבורה, בבריאות, בסיעוד, בתעשייה, בתשתיות, בהסדרת סוגיית הגיוס ובניהול ענייני הביטחון הבוערים.
הספינולוג הבכיר, המיומן והמנוסה הוא כמובן נתניהו, "שמאוד רוצה" ממשלת אחדות, אבל עם כמה תנאים קטנים: אני ראשון, אני בא עם הגוש כדי שאוכל לפרק את הממשלה כשאחפוץ בכך, גם כשאכנס לנבצרות, אכהן כשר בכיר וכחבר קבינט וגם אמשיך במתווה החסינות מפני העמדתי לדין. למה? ככה! כי נתניהו לפני הכל.
כחול לבן, עם חוסר אמון מוחלט בנתניהו, חוששת להיכנס לממשלה וללכת בדרכו של שאול מופז, שנכנס אליה עם 29 מושבים של קדימה ויצא ממנה לאחר חודשיים עם 2־3 מנדטים. ה"קוקפיט" מבין היטב שנתניהו יעשה הכל כדי להכניס אותם אל תוך "מרחב השמדה", יפעל לפרק אותם ולהמאיס עליהם את היום שבו הצטרפו לחיים הפוליטיים, ומנגד, הם מבינים שאם יצטרפו לאחר שיתגמשו בחלק מהדרישות, נתניהו יהיה חלש יותר. הם ייקחו את משרד המשפטים ויעקבו אחר כתבי האישום, ותחת השותפות הזו יהיה נתניהו חלש ומרוסן יותר מיום ליום. ומעל כולם מרחף אביגדור ליברמן, שהפך לנציב העליון המנהל את המערכת הפוליטית, וצריך להחליט איך הוא גם מונע מערכת בחירות שלישית וגם שומר על מילתו.
שיהיה לכם בהצלחה, אני כבר לא עוקב אחר הספינים. רק תזכרו שמאחורי הווילונות בחלונות המכוניות שלכם יש אנשים מיוסרים שחושבים שמגיעה להם מנהיגות שונה ואחראית, שחושבת עליהם ונכונה לשרת אותם. נסו להבין אותם, עם כל הקושי.
3. התקיפה המאסיבית שביצעה השבוע ישראל נגד מטרות איכות איראניות וסוריות בתגובה לירי לרמת הגולן, יצאה אל הפועל לאחר דיון עמוק בין הדרג הצבאי למדיני, על פי תיאוריית דילמת האסיר. השאלה היא האם נכון להגיב על כל פעולה איראנית או סורית שלא גרמה נזק ולשמור על עקרון "אש תחת אש", או להכיל ולהימנע מתגובה קשה שעלולה להביא להידרדרות וללחימה שאף צד אינו חפץ בה.
לבסוף הוחלט על תגובה נרחבת שגררה נפגעים איראנים, והמשימה כעת היא למשטר את הפעילות, להעביר מסרים ולמנוע את אותו כדור שלג שעלול להידרדר מהחרמון אל עבר מדינת ישראל כולה. אגב, ככל שבשאר אסד מהדק בחזרה את אחיזתו על סוריה, כך גוברת שביעות הרצון בצה"ל מהעובדה שבדמשק שוב יש כתובת ברורה שניתן יהיה לגבות ממנה מחיר בעת הצורך, בניגוד למתרחש בלבנון.
כבר זמן רב שישראל פועלת בשטחי סוריה ולבנון על מנת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלה. לרוב בוצעה הפעילות בחשאי, תוך השארת מרחב הכחשה לדמשק ולטהרן, אולם לאחרונה השתנתה המדיניות באופן שגורר בהכרח תגובות סוריות ואיראניות. בהיבט הזה חשוב לחזור אל העמימות, אל המערכה החשאית ואל מתן מרחב ההכחשה ששירת אותנו נאמנה במשך שנים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ראוי לשבחים על דרך ניהול המערכה בצפון ביחד עם הדרג הצבאי - אבל חשוב שהזהירות והצניעות שאפיינו את המערכה הזו יחזרו להיות מונחות בבסיסה, תוך זהירות מהתלהבות יתר והפיכת האיראנים והסורים ל"בעלי חוב" כלפינו.
4. בצדק גמור מוביל ומטמיע הרמטכ"ל אביב כוכבי את "הניצחון" כערך מנחה ומוביל של צה"ל. בעודו עושה זאת, החלו סביבת ראש הממשלה וגורמי ימין נוספים להעביר מסרים כי האשמה במצב בדרום תלויה בכלל ברמטכ"ל "העייף והרופס" גדי איזנקוט, והנה, כוכבי הוא ההוכחה הנגדית. אין שטות גדולה מזו.
כוכבי הולך בגדול בדרכו של איזנקוט, תוך התאמות ושינויים מתחייבים ותוך חידוד ערכים, נורמות ודגשים משלו. איזנקוט היה אביה ומולידה של המב"מ (המערכה שבין המערכות), שהתנהלה ברובה בחשאיות מוחלטת. אבל בדרג הפוליטי הבינו שרמטכ"לים הם מוצר שאפשר להתעלל בו, ושאפשר להשליך את איזנקוט לטרף ההמון בכיכר - שעוד ייזכר לבטח שהרמטכ"ל לשעבר יצא נגד התנהלותו של אלאור אזריה.
המערכה המתנהלת בצפון ובדרום איננה תוצאה של לחץ או שיקולים פוליטיים. מובילים אותה בהרמוניה הרמטכ"ל עם מפקד פיקוד הדרום אלוף הרצי הלוי, ומפקד פיקוד הצפון אלוף עמיר ברעם, שמנהלים שיח נכון עם הדרג המדיני - שר הביטחון נפתלי בנט, שנכנס מהר לתפקיד, ונתניהו.
ועוד מילה, אפרופו הערך "ניצחון": לא אחת ניהלתי ויכוח עם בכירים במטכ"ל על ייעודו של הצבא. בעודם טוענים שתפקידו של צה"ל הוא לנצח, סברתי אני שתפקידו האמיתי הוא להיות כל כך חזק, כל כך איכותי ומצויד וכל כך מאומן ומרתיע - עד שירחיק את המלחמה הבאה. שכן, לדעתי, אין במלחמה מנצחים ומפסידים - יש רק מפסידים יותר או פחות. לכן, חבריי בצה"ל, אל תמהרו מדי לנצח, פעלו בשום שכל, בתחבולה, בהשקט ובבטחה, והרחיקו את המלחמה ככל שניתן. ואם זו תיכפה עלינו - נצחו.
5. לתשומת לבם של שר החינוך רפי פרץ, מנכ"ל משרדו שמואל אבוהב ורעיית ראש הממשלה שרה נתניהו: יש לי לא מעט חברים שמחנכים את ילדיהם בחינוך הממלכתי־דתי או בבתי ספר מעורבים (אני עצמי התחנכתי בגן חובה שכזה). והנה, בכיתות ב' מלמדים במקצוע משניות, מתוך החוברת "משניות מחייכות", את משנתו של יוסי בן יוחנן איש ירושלים, שאומר לתלמידיו: "יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האישה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה, גורם לעצמו ובוטל מדרכי תורה - וסופו יורש גיהינום".
כך ממש, לא פחות! בבתי הספר שלנו, בישראל 2019. מי שידבר עם האישה - דינו גיהינום. ואחר כך ישנו דיון בכיתה. ההורים ואני מקווים שגם אתם סבורים שזו ממש לא "משנייה מחייכת", אלא משנייה רעה וחמורה. אני לא יודע מי הייתה אשתו של אותו יוסי בן יוחנן, אבל אסור שחוויותיו האישיות יוטמעו אצל תלמידי בית רבן חילונים ודתיים כאחת. אדוני שר החינוך, אדוני המנכ"ל, גברתי רעיית ראש הממשלה - נקו את ספרי הלימוד. שבת שלום.