בנימין נתניהו נאשם בשוחד. את הבלוק זה לא יעניין. המטרה שלהם היא ממשלת מיעוט ימנית, חרדית וצינית. סא"ל במיל' מאיר אינדור ישב השבוע בתוכניתם של קלמן וסג"ל וטען שממשלת מיעוט נתמכת על ידי ערבים היא סיבה לסרב פקודת שירות בצה"ל. מג"דים במילואים שלחו מכתב ברוח זו להנהגת כחול לבן. זה היה עוד תרגיל לחץ שנועד למנוע הקמת ממשלת מיעוט. מדובר באותו עניין לא פתור של עליונות הכיפה על החוק ובאינטרס של חובשי הכיפות להציל את נתניהו, הגוי של שבת שלהם.
אני לא יודע להיכנס למערכת השיקולים, השכלתניים והרגשיים, של חובשי כיפות שנצרכים לבחור בין חוק מדינה ופקודת צה"ל לחוק תורה ומצוות רבנן. אני מבין מדוע, באינסטינקט כן של מאמין, חובש כיפה שם בצד את החוק המדינתי כאשר על הכף מוטלת זהותה של מדינת ישראל. אלה הזהות, האופי והניהול של המדינה כפי שרבניו ואלוהיו רואים אותה, מחנכים ומלמדים אותה.
טיפוס כמו אביחי מנדלבליט, חילוני לשעבר וחובב כדורגל (לא כולם מושלמים) אמור להחליט בינו לבינו אם הוא תומך במדינת חוק שעקרונותיו מערביים וחילוניים, או בסיכוי להקים כאן מדינת הלכה שאמורה להיות הסיבה שבגינה חבש כיפה. אתמול - עם הגשת כתבי האישום נגד נתניהו - מנדלבליט החליט שהוא בעד מדינת חוק. אצלו זו הכרעה אישית ולא היסחפות בזרם כמו מי שנולד עם כיפה. רוב חובשי הכיפות גדלו ובגרו להיות חיילים בצבא השם. אני מניח שאם הייתי חובש כיפה מבטן, כך הייתי מתנהל. אחרים, כמו מנדלבליט, בוגרים וחילונים, תעו בסבך השאלות הבלתי פתורות של להיות בן אדם ומצאו את הדרך לאמונה - וטוב שכך. עבורם.
חלק חווייתי משמעותי בחוויה הדתית הוא הדבק החברתי. לא סתם נאמר שם "או חברותא או מיתותא". לא מוות פיזי ח"ו אלא מוות חברתי, וזה בדיוק מה שמאיימים הרבנים לגזור על מנדלבליט אם יעז לפגוע בגוי של שבתות וחגים שעושה עבורם את העבודה השחורה ומפלס עבור עם ישראל את דרכי השם. "הם" זו חבורת הרבנים שחתמה ופרסמה מכתב אתרעה למנדלבליט: "אנו רואים בכאב גדול את ההדלפות לעיתונות ואת התקלות באופן ההתנהלות של גופים אלו שאתם אחראים עליהם, ומודאגים מאוד מאובדן אמון הציבור במערכת המשפט והאכיפה, שהולך וצובר תאוצה".
על החתום, בין שאר "אנשי חינוך", הרבנים שמואל אליהו חיים דרוקמן, הרב אלי סדן, כולם יקירי ומנהיגי הציונות הדתית־חרד"לית־משיחית־אמונית. כולם מעצבי מדינת ההלכה בדרך, וכולם "מודאגים מאוד" בגלל "חקירת ראש הממשלה אשר כל זמן שלא הורשע בבית המשפט, הוא נחשב לאדם נקי כפיים".
ברוח ההלכה כולם מתלוננים על "התיאום הלא ראוי בין חוקרים ובין עיתונות, שיוצרים בציבור הדתי (להבדיל מהציבור החילוני שחשוד באמון בשלטונות החוק - ר"א) תחושה קשה שאין כאן בירור הצדק לשמו, כי אם רדיפה בעלת צביון פוליטי". וכולם אגב מזהירים במובלע שאם יבולע לראש הממשלה הם "לא יוכלו עוד לחנך את תלמידיהם לגישה ממלכתית, ישרה ומכבדת ביחס למוסדות המדינה". מדוע? "משום שהחוויות של אותם תלמידים בתקופה זו עלולות למוטט את כל החינוך בנושא זה".
המכתב הוא חלק מקמפיין "הוא זכאי", כמו תרגיל הלחץ שהופעל על שלמה פילבר. בסך הכל מדובר כאן בסחיטה באיומים: ציבור חובשי הכיפות, צאן מרעיתם, יתחשבן עם מנדלבליט ברוח תורת ישראל. השאלה מבחינת החוק היא אם הטרדת פילבר, שהוא סטטיסט חד־פעמי של השתמש־וזרוק, נחשבת כאקט פלילי, איך תיחשב הטרדת הרבנים את היועץ המשפטי לממשלה? לא סתם סובב עצמו נתניהו בחובשי כיפות והציב אותם בצומתי קבלת החלטות. גם הוא הבין שהכיפה אלוקית במהותה וגוברת על החוק - שהוא אנושי במהותו. זה אולי נשמע כמו קומבינה מילולית בהתחשב בכך שלכאורה אין קשר בין תפילת שחרית וציות לרמזור אדום. למעשה, לשיטתם של הדרוקמנים, חוק מדינתי בא והולך בהתאם להתפתחות החברתית לעומת חוקי התורה שבאים היישר מפי הגבורה - אז מי כאן הקומבינטור? שלא לדבר על מלך הקומבינות.
ברגע שבו חבר נתניהו לגוש הדתי, הוא הפך לפיטם שבאתרוג. בייחוד כאשר הוא צועד לעבר הציווי הרבני־אלוקי לקראת הפיכת ישראל למדינת הלכה, בעוד שלטונות החוק מנסים לחסום אותו ואותם. בסיום מכתבם, שנשלח גם לשר המשפטים אמיר אוחנה, האחראי על פרקליטות המדינה, ולשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, המופקד על עבודת המשטרה, כתבו הרבנים: "אנו פונים אליכם בבקשה דחופה ביותר לא להמתין אפילו יום אחד, כי אם לפעול באופן נמרץ לתקן את מה שצריך, כדי שכבודה של המדינה, כבודו של ראש ממשלה והאמון במערכות האחראיות על החוק יושבו למקומם".
ואם חשבתם שאלוהים הוא הג'וקר שהיה צריך להעלים את תיקי נתניהו, עדיין לא ראיתם בפעולה את ישו. וזה בדיוק מה ששלף ראובן עזר, אחד מחצרני בלפור וסגן ראש המל"ל (חובש כיפה), בכנס עיתונות נוצרית בחסות אוונגליסטית לפני כשבוע בירושלים: "חזרת היהודים ליהודה ושומרון זו לא קללה אלא ברכה לכל תושבי האזור, והקריאה הבלתי מוצדקת לפינויים זו קריאה להרס וכאוס".
עזר בחר להציג בפני שומעיו מצג שנוגע היישר ללבם האוונגליסטי: "תחיית העם היהודי בארץ ישראל זה מימוש הבטחה אלוהית". בהמשך קרא להם להיאבק במי שטוענים שההתנחלויות לא חוקיות (החוק הבינלאומי, למשל) ובכך הוא מיישר קו עם רבניו, שהחוק הבינלאומי לטעמם הוא שיקוץ של הגויים.
לפני המון שנים נקלעתי במקרה, כקיביצר, לדיון מל"ל שניהל גיורא איילנד בהפקת ערן עציון. יש לי מושג כיצד נאסף, מעובד ומסוכם שם כל עניין שעוסק בנושא לאומי אסטרטגי. הרעיון שבכיר במל"ל יעשה שימוש בתצהיר אלוקי בטיעון מדיני־ביטחוני הוא לא שונה מהרעיון ששר הביטחון הנוכחי ייצא למלחמת שמד בגלל ציווי אלוקי. חברו הטוב של שר הביטחון ומזכירו הצבאי חי מפיהם של רבניו וכבר יצא פעם (בצוק איתן) למלחמת מצווה בסגנון אללה אכבר.
אגב, מאיר בן שבת, ראש המל"ל והבוס של עזר (גם הוא חובש כיפה, תודה ששאלתם), החתן של דרוקמן, היה מעורב בניסיון נוסף להציל את נתניהו כאשר נענה לפניית נתן אשל (חובש כיפה) לפנות לרב דרוקמן שימנע מנפתלי בנט (חובש כיפה) להתפטר מהממשלה ולערער את יציבותה.
ועל כך נאמר: מצוות ו"מעשים טובים"