משעמם? תסמכו על החברים בכל המפלגות המתמודדות, שבמהלך הבחירות הכי צפויות של מרץ 2020 ימציאו כל פעם קטטה חדשה, פנים־מפלגתית ובין־מפלגתית, כדי להדליק את התקשורת.
למשל ההסתערות של גדעון סער על בנימין נתניהו. בפועל זו קריאת תיגר, על פני השטח זוהי סדרה של מהלומות מחושבות ולגמרי צפויות מול תגובות לגמרי צפויות, כולל ההיסטריה המובנית בכל פעולותיו של נתניהו בתקופה האחרונה. כתבים אומרים שסער עשוי לחצות את קו ה־30%. הלוואי. אין כמו מלחמות דיאדוכים ומחנאות רעילה כדי לפרק מפלגת שלטון. תציצו במפא"י, המערך, העבודה־גשר (שכחתי משהו?) ובשברי האחוזים שהם מתקוטטים עליהם עם מרצ, ישראל דמוקרטית, התנועה הירוקה (שכחתי משהו?), כדי להבין עד כמה חשוב סער לאינטרס הלאומי בבואו לארגן מחנה נוסף מול מחנות ביבי שעדיין מתפקדים, אבל עם עין אחת לקראת הסוף הבלתי נמנע.
בינתיים הולך ונבנה בליכוד פוטנציאל של פיצוץ הבחירות הפנימיות (הלוואי) בשל אותה היסטריה מובנית של נתניהו. המנגנון שלו החל לגרוע שמות מתפקדים תומכי סער, כולל הליכודניקים החדשים, אותם שוטים או משוטים שחושבים שכניסתם תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בליכוד ולכן במדינה ובעולם. בג"ץ, בית דין פנימי, משהו?
מבחינת סער, המהלך עצמו נובע מחוסר ברירה לאור סימונו כאויב העם הליכודי. הוא היה הראשון לזהות שאחרי הבחירות הוא חוזר לספסלים האחוריים בכל מצב, ניצחון או הפסד. פסק זמן נוסף יהפוך אותו לבדיחה. התלות בבייס של נתניהו אילצה אותו לא רק להיות צמחוני אלא להפליג בשבחי נתניהו ("נתניהו הצית בלב העם את רוח המכבים"). לא צריך להיות בוחן כליות ולב כדי לראות כיצד קרביו מתהפכים כשהוא ממלל את גבורות נתניהו.
לעצם העניין, סער גרוע מנתניהו. כאמור: הקמפיין שלו הוא תרומה לאינטרס הלאומי בכך שיש בו פוטנציאל לפורר את הליכוד. ניצחון של סער הוא קטסטרופה לאומית. מי שהחל את מסע הבחירות שלו באום אל־חיראן ובקריאות לסיפוח ולבנייה, ימשיך את דרכו בזרועות הימין הקיצוני ביותר. היתרון שלו על פני נתניהו הוא חזות של פקיד צמחוני ואמין, בניגוד לנתניהו שאיש כבר לא מאמין לו, כולל נתניהו עצמו שאינו מאמין לעצמו.
מבחינת הבלוק, יש לסער את הקרדיט ואת נועם ההליכות כדי להמשיך ולעבוד על העולם בעיניים, ונחשו מי הראשון שאימץ אותו אל לבו? נכון. ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. אני לא יודע אם סער מאמין למשפטי האולטרה פטריוטיזם־לאומני־דתי שהוא פולט. אני יודע בבירור שמי שבונה על חיבוק הדוב של הבלוק, כמו נתניהו, הופך להיות שפוט של הבלוק ולא של מערכות החוק והמשפט.
למשל ההסתערות של גדעון סער על בנימין נתניהו. בפועל זו קריאת תיגר, על פני השטח זוהי סדרה של מהלומות מחושבות ולגמרי צפויות מול תגובות לגמרי צפויות, כולל ההיסטריה המובנית בכל פעולותיו של נתניהו בתקופה האחרונה. כתבים אומרים שסער עשוי לחצות את קו ה־30%. הלוואי. אין כמו מלחמות דיאדוכים ומחנאות רעילה כדי לפרק מפלגת שלטון. תציצו במפא"י, המערך, העבודה־גשר (שכחתי משהו?) ובשברי האחוזים שהם מתקוטטים עליהם עם מרצ, ישראל דמוקרטית, התנועה הירוקה (שכחתי משהו?), כדי להבין עד כמה חשוב סער לאינטרס הלאומי בבואו לארגן מחנה נוסף מול מחנות ביבי שעדיין מתפקדים, אבל עם עין אחת לקראת הסוף הבלתי נמנע.
בינתיים הולך ונבנה בליכוד פוטנציאל של פיצוץ הבחירות הפנימיות (הלוואי) בשל אותה היסטריה מובנית של נתניהו. המנגנון שלו החל לגרוע שמות מתפקדים תומכי סער, כולל הליכודניקים החדשים, אותם שוטים או משוטים שחושבים שכניסתם תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בליכוד ולכן במדינה ובעולם. בג"ץ, בית דין פנימי, משהו?
מבחינת סער, המהלך עצמו נובע מחוסר ברירה לאור סימונו כאויב העם הליכודי. הוא היה הראשון לזהות שאחרי הבחירות הוא חוזר לספסלים האחוריים בכל מצב, ניצחון או הפסד. פסק זמן נוסף יהפוך אותו לבדיחה. התלות בבייס של נתניהו אילצה אותו לא רק להיות צמחוני אלא להפליג בשבחי נתניהו ("נתניהו הצית בלב העם את רוח המכבים"). לא צריך להיות בוחן כליות ולב כדי לראות כיצד קרביו מתהפכים כשהוא ממלל את גבורות נתניהו.
לעצם העניין, סער גרוע מנתניהו. כאמור: הקמפיין שלו הוא תרומה לאינטרס הלאומי בכך שיש בו פוטנציאל לפורר את הליכוד. ניצחון של סער הוא קטסטרופה לאומית. מי שהחל את מסע הבחירות שלו באום אל־חיראן ובקריאות לסיפוח ולבנייה, ימשיך את דרכו בזרועות הימין הקיצוני ביותר. היתרון שלו על פני נתניהו הוא חזות של פקיד צמחוני ואמין, בניגוד לנתניהו שאיש כבר לא מאמין לו, כולל נתניהו עצמו שאינו מאמין לעצמו.
מבחינת הבלוק, יש לסער את הקרדיט ואת נועם ההליכות כדי להמשיך ולעבוד על העולם בעיניים, ונחשו מי הראשון שאימץ אותו אל לבו? נכון. ראש מועצת שומרון, יוסי דגן. אני לא יודע אם סער מאמין למשפטי האולטרה פטריוטיזם־לאומני־דתי שהוא פולט. אני יודע בבירור שמי שבונה על חיבוק הדוב של הבלוק, כמו נתניהו, הופך להיות שפוט של הבלוק ולא של מערכות החוק והמשפט.