פתאום כולם עוסקים באנטישמיות. אחרי הפיגוע בעיירה מונסי במדינת ניו יורק, פתאום כל עסקן מקומי וכל רב אנונימי עומד מחוץ לכותלי בית הכנסת שלו, ומספר בקול נכאים לכתבת ערוץ טלוויזיה מקומי על מצוקת הקהילה נוכח גל הפגיעות נגד יהודים. ראשי ארגונים יהודיים שלא פצו פה בשלוש השנים האחרונות כשחל גידול משמעותי בהיקף התקריות נגד יהודים, פתאום נזעקים, מתבטאים בפומבי, כותבים ומפרסמים מאמרים בנושא.
למשל דיוויד האריס, נשיא הוועד היהודי האמריקאי, ארגון רציני ומכובד, פרסם השבוע מאמר ב"ניו יורק טיימס" יחד עם חברת הקונגרס ניטה לואיי על הדרכים למאבק באנטישמיות. אלא שלא זכורה אף תגובה של האריס על תלונות של יהודים תושבי בורו פארק או קראון הייטס על תקיפות נגדם, שהפכו בשנים האחרונות לתופעה כמעט שגרתית. המשפטן אלן דרשוביץ התראיין לאתר ניוז מקס והזהיר מפני ניסיונות להסביר את גל האנטישמיות ב"סיבות וגורמים פוליטיים". במילים אחרות, דרשוביץ מוטרד מהנטייה של בכירים יהודים לטעון שהתנהלותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעודדת בעקיפין גילויי גזענות ואיבה. גם מצד דרשוביץ לא זכורה אמירה פומבית בגנות תקריות אנטישמיות שאירעו בארה"ב בשנה האחרונה.
מי שמעורר גיחוך הוא ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו, יקירם של התושבים החרדים והחסידים בברוקלין. גם ממנו לא נשמעה אף אמירה על הפגיעות הכמעט יומיומיות ביהודים הלבושים בלבוש חסידי בשכונות קראון הייטס, בורו פארק ופלטבוש. פתאום הוא "הזדעזע עמוקות" מתקרית הדקירה במונסי והצהיר כי יגביר את השמירה ואמצעי הבטיחות על בתי כנסת.
הפדרציה היהודית בניו יורק וה־jewish community relations council לא הסתפקו בהצהרות. שני הגופים הודיעו השבוע על "מינוי בכיר מיוחד לטיפול ביוזמות ביטחון". מנכ"ל הפדרציה אריק גולדשטיין הסביר כי "הגל הנוכחי של פשעי אנטישמיות העלה את הצורך הדחוף בתגבור רמת הבטיחות של מוסדות יהודיים". אבל גם שני הארגונים המכובדים האלה לא הגיבו על זעקות שעלו מהשכונות היהודיות בשנים האחרונות.
אחרי הירי למרכול הכשר בניו ג'רזי לפני כחודש, שגרם למותם של שלושה אנשים, הפדרציה והמועצה היהודית ליחסים קהילתיים לא מצאו לנכון להודיע על מינוי מיוחד להבטחת מוסדות יהודיים. גם הירי בבית הכנסת בפיטסבורג באוקטובר ורצח 11 מתפללים שם לא הביא לתחושת חירום ודחיפות בקרב הממסד היהודי בארה"ב. "כנראה שהתקרית במונסי גרמה לזעזוע וחרדה, כי המקום קרוב למטרופולין ניו יורק ומשום שהתקרית אירעה בחנוכה, חג יהודי פופולרי", אמר רב קונסרבטיבי מניו יורק.
נראה שאחד הגורמים המרכזיים להתפשטות האנטישמיות בארה"ב הוא הכישלון המביש של הממסד היהודי במדינה לטפל בתופעה. השאננות, חוסר המעש והשיתוק אפיינו את הארגונים היהודיים בשנים האחרונות. "ראשי הארגונים חיים בבועה", אומר לי תושב ברוקלין. "הם התנתקו מהציבור היהודי".
מדובר בארגונים ארכאיים שנוסדו לפני עשרות שנים ולא שינו את סדר העדיפויות שלהם, שמתבסס בעיקר על יחסי ציבור עצמיים. הצרה היא שראשי הארגונים האלה, כמו הוועד היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי, ועידת הנשיאים היהודיים ועוד, מחזיקים בתפקידיהם במשך שנים רבות. הם לא בחנו את המציאות החברתית החדשה בארה"ב ולא קבעו יעדים שיבטאו את התמורות והשינויים שהתחוללו בה.
אם לשפוט לפי מבטי התדהמה של כמה מראשי הארגונים לאחר אירוע הדקירה במונסי, נראה שהם כלל לא היו מודעים לשינויים שעברו על החברה האמריקאית ולאווירה העוינת והקיצונית שאפשרה לאנטישמיות להרים את ראשה ולצאת מהשוליים. "האנטישמיות היא חיידק שאין לו מרפא", אומר אברהם פוקסמן, מי שעמד בראש הליגה למניעת השמצה, "והאווירה בארה"ב כיום ידידותית לחיידק". פוקסמן לא מופתע מההאשמות כלפי הממסד היהודי. "במשך שנים רבות הדוחות והסקרים השנתיים שפרסמה הליגה על היקף גילויי האנטישמיות באמריקה לא עוררו עניין ותשומת לב בקרב מי שמזוהים כמנהיגים בקהילה". לדבריו, גם אמצעי התקשורת בארה"ב התעלמו מהנתונים, עד עכשיו.
עסקנים ופעילים תוקפים בחריפות את הממסד היהודי המאורגן. לדבריהם, לא רק שמדובר בממסד חסר יוזמה ורדום, גם אין כיום דמות אחת בעלת סמכות והשפעה. "גם עכשיו לא מורגשת תחושת חירום בממסד היהודי", אומר רב אורתודוקסי מבורו פארק. "הייתי מצפה שתהיה יוזמה להקמת מטה פעולה שיכלול נציגי ארגונים ושיתכנן אמצעים לבלימת פגיעות ביהודים".
חברי הקהילה מסמנים עוד שותף למחדל: רשויות האכיפה. אומנם קיימים חוקים נגד אנטישמיות, אבל יהודים שנפגעו והתלוננו במשטרה נתקלו באדישות מופגנת ובמקרים אחדים גם בלעג. לנוכח הצהרת ראש עיריית ניו יורק כי ייזום חוקים נוקשים נגד מעורבים בתקריות נגד יהודים, סיפר שמחה פלדר, חבר מועצת עיריית ניו יורק מטעם שכונת בורו פארק: "לפני חודשים אחדים פניתי לראש העירייה וביקשתי ממנו לחדש את הסיורים של שוטרים בשכונה, והוא התעלם". "חוקים נגד אנטישמיות קיימים גם ברמה ארצית ופדרלית, אבל חייבים להקפיד להגביר את יישומם", אומר פוקסמן.