תפקיד נגיד בנק ישראל נפל על פרופ' אמיר ירון בהפתעה מסוימת. זה אומנם לא היה רעם ביום בהיר, ועדיין המינוי לא הופיע בתוכניות העבודה שלו כפרופ' לכלכלה בארה"ב. אבל כשחבריו מהמרכז הבינתחומי הרצליה עודדו אותו להגיש מועמדות הוא לא היסס, וזכה.
הוא הגיע עם השקפת עולם כלכלית סדורה שאינה תואמת את גישת המעורבות הפעילה של קודמתו קרנית פלוג. זאת גם הייתה הצהרת הכוונות שלו בדברים שנשא בבית הנשיא עם מינויו. הוא לא נמנה עם חסידי ההתערבות בשווקים, למעט מקרים חריגים. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, העריך שהריבית בדרך לעלות. אלא שלמציאות העולמית המורכבת היו תוכניות אחרות, ובשנה האחרונה הוא למד זאת על בשרו. לא רק שהריבית לא עלתה, אלא שבשלב מסוים נשקלה האפשרות להורידה, בהתאם לעמדת חלק מחברי הוועדה המוניטרית. הנגיד, חסיד השוק החופשי, הפעיל את בנק ישראל והורה במהלך 2019 על רכישת מטבע חוץ בסכום הנאמד ב־11 מיליארד דולר, מה שהקפיץ את היתרות ל־127 מיליארד דולר.
ועדיין, בברנז'ה העסקית הוא זוכה לפרגון. שיתוף הפעולה שלו עם החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים, הוא משביע רצון. אנשי עסקים כמו סגי איתן, לשעבר מנכ"לית נכסים ובניין, ושוקי שמר, יו"ר מרכז הבריאות אסותא ויו"ר הוועדה המנהלית בבנק המרכזי, מרעיפים עליו מחמאות.
פרופ' ירון (57) שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל והשתחרר בדרגת סרן. הוא השלים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, והמשיך לתואר שני נוסף ולימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו היוקרתית. בעבר נמנה עם דירקטוריון מכון אהרן דוברת למדיניות כלכלית בבינתחומי הרצליה. הוא רץ במצטבר 30 ק"מ בשבוע, וכמו קודמו סטנלי פישר - חוף הצוק הוא האתר החביב עליו. בנוסף, הוא חובב ארכיטקטורה, מוזיקת ג'ז וכדורסל. על מותו הטרגי של כוכב ה־NBA קובי בראיינט הוא אמר: "מדובר במכה קשה. הוא היה פנומן. בפילדלפיה הוא תרם מגרש לבית ספר תיכון. כמובן שראיתי אותו במשחקים, אבל אני למדתי בשיקגו והייתי הולך למשחקים של הבולס".
מינויו כנגיד אושר ב־24 בדצמבר, ובימים אלה הוא משלים שנה לכהונתו. על כורסתו נחת בסערה מושלמת, הכוללת את מלחמת הסחר עם סין, את תעתועי הריבית ואת האתגר הפוליטי - כנגיד הוא משמש כיועץ כלכלי לממשלה, המכהנת כממשלת מעבר במערכת בחירות שלישית ברציפות. על רקע זה, זהירות מבחינתו היא מילת מפתח. הוא מפעיל את מלוא מכבסת המילים ופוסע בזהירות כאילו פרוש בפניו שדה מוקשים. התשובות לשאלות הן עקיפות ופתלתלות כמו הירידה מערד לים המלח. הוא נזהר בכבודם של הפוליטיקאים ובתשובותיו הולך סחור סחור. אם במקרה נפלטה בדבריו איזו מילת ביקורת, הוא עוטף אותה במספר שכבות של ספוג ידידותי לסביבה.
אתה סוגר שנה כנגיד. האם כך תיארת לעצמך שייראה התפקיד?
"אגיד לך שני דברים: מי בכלל חשב לפני כניסתו לתפקיד שהוא ניצב בפני שלוש מערכות בחירות, עם כל אי־הוודאות הכרוכה בדבר? דבר שני: תמיד ידעתי שהנגיד הוא תפקיד חשוב עם עוצמה, אבל עד שאתה לא נכנס אליו אתה לא מבין עד כמה מדובר בתפקיד מאתגר. אני כלכלן שעסק בכל תחומי הכלכלה, אבל כשנכנסתי הבנתי כמה התפקיד החדש הוא יריעה רחבה, וכולל המון נושאים. זה מאתגר מאוד ונותן תחושת אחריות רבה. תפקידי כנגיד הוא לעזור לכלכלה להמשיך לצמוח לטובת כל האזרחים".
כבר בתחילת הראיון הראשון שלו לתקשורת מקדים פרופ' ירון ומספר שעם כניסתו הגדיר את המטרות העיקריות מבחינתו: התאמת הבנק למציאות הכלכלית של ימינו בתכנון ארוך טווח, תוך אתגור המוסכמות במדיניות המוניטרית והשינויים החיוניים הנדרשים בבנק ישראל.
באופן מעשי, בנק ישראל החל בימים אלה ביישום תוכנית אסטרטגית בשיתוף מנהלים ועובדים. "אנחנו בשלב של מעבר ליישום הקונקרטי, ונפרסם את פרטי התוכנית במהלך החודשים הקרובים", מסביר פרופ' ירון, "חלק מהתהליך היה אבחון המערכת וניסיון לסגירת פערים, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. מדובר ספציפית במערכות התשלומים ובשוק ההון. השיפור במערך התשלומים הוא חלק מהותי מהמערכת הפיננסית. מדובר במשימה חשובה. השינויים הטכנולוגיים יסייעו לעסקים קטנים ולמשקי בית ליצור ממשק טוב יותר ולקבל שירות טוב יותר. אם לקוחות ירצו, הם יוכלו להתנהל אך ורק באמצעים דיגיטליים".
כשאני מבקש שירחיב על המהלכים העתידיים, הוא מגלה: "אנחנו חושבים על הפעלת מטבעות דיגיטליים והקמת מעבדת חדשנות. התחלנו בשיתופי פעולה עם קולגות בחו"ל. אני מאמין שבתום הקדנציה שלי, שוק האשראי בישראל יהיה יעיל ומתקדם. השלב הבא הוא שיפור מאגר האשראי לעסקים. יש חשיבות רבה להידוק הקשר עם הציבור ולהיות נגישים עבור משקי הבית. אנחנו צריכים להיות רלוונטיים וקשובים לצורכי הציבור ולהרחיב את השקיפות. אנחנו חיים בעולם עם קצב שינויים מהיר ביותר, וכמות הלא נודע היא גדולה. צריך להתמודד בתנאי אי־ודאות, ולהכין את המערכת הפיננסית להתמודד עם ההשפעה של משברים עולמיים. המיתונים לוו בעבר במשברים פיננסיים כואבים, ולכן התחלנו בעבודת הוועדה ליציבות פיננסית".
נגיד בנק ישראל הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. איך אתה תופס את התפקיד הזה?
"כיועץ כלכלי לממשלה אני מסייע בקידום המשק לטובת הציבור ולמען הדורות הבאים. אני מציע כיווני פעולה עם יעדים כמותיים ומדידים, ודוח הפריון במשק הוא דוגמה. חיוני שבנק ישראל יעמוד בשורה הראשונה של המוסדות הכלכליים בעולם מבחינת עומק הניתוחים וישמש כמגדלור הכלכלי".
עם כל הכבוד לענייני החדשנות, הוועדות ליציבות פיננסית וקידום תוכניות עבודה עתידיות, על הפרק ניצבים נושאים כלכליים בוערים, ונתחיל בריבית.
השימוש בריבית ככלי מוניטרי השתנה מספר פעמים בשנה האחרונה. כבר דובר על העלאה כמעט ודאית של הריבית, אך רמתה נותרה, וכעת לא ברור מה הכיוון. אתם משדרים לשווקים מסרים סותרים. האם ניתן להבהיר את תמונת המצב?
"נושא גובה הריבית נוגע ליעד האינפלציה שנועד להבטיח את השגשוג של הכלכלה. נכון שמתקשים בהשגת היעד, אבל זאת לא סיבה לשנות את היעד. זו לא רק בעיה בישראל, אלא של כל הנגידים באירופה, ובעניין זה אנחנו באותו מגרש. יעד האינפלציה הוא המצפן עבור השווקים. נקטנו גישה של יעד אינפלציה גמיש. האינפלציה יורדת כתוצאה מירידה ביוקר המחיה, ירידת מחירי האנרגיה, אפקט התגברות בתחרותיות בעקבות אמזון או קניות באינטרנט, תוך כדי עליית שכר, וזה משפיע כלפי מטה על היעד. אנחנו ממשיכים לחתור לכיוון מרכז יעד האינפלציה (1.5% לשנה), וזה הדבר הרצוי. זה טוב למעסיקים ולשוק ההון".
עד שאקבל תשובה בנושא הריבית, האם אתם מתכוונים לשנות את היעד?
"יש תהליך של חשיבה מחדש בתחום. גם שוק העבודה מתנהג בצורה שונה, במה שמכונה 'עקומת פיליפס'. יש צורך בחשיבה מחודשת של השינויים המבניים: האם הקשר בין אבטלה לאינפלציה השתנה, או שמדובר בתהליך שלא ישנה את האינפלציה בטווח הארוך, ולכן לא צריך לשנות את יעד האינפלציה. האינסטינקט הוא להוריד את היעד, אבל בארה"ב חושבים דווקא על העלאה.
"מדד יוני 2019 ירד בצורה חריגה של 0.6%, ולכן במחצית 2020 נהיה בתחתית היעד. בהנחה שהצמיחה והשכר יעלו, האינפלציה תתקדם למרכז היעד. עדיין יש לנו נחישות להשיג את יעד המחירים 1%־3%, וזאת מבלי לשנות את היעד, אבל כל האופציות פתוחות. לנגיד אסור להיות דוגמטי. נכנסנו ל־2019 עם מדדים גבוהים וכלכלה שעובדת על טורבו, וביוני הגענו לאינפלציה של 1.5%".
איך משפיעה האינפלציה האפסית על החלטות הריבית? האם היא תעלה או תרד?
"כשהמגמות הבסיסיות החיוביות התרחשו בתחילת 2019, היה סיכוי שנחליט להעלות ריבית. אבל זה לא קרה, כי הסיכונים שעליהם דיברנו אכן התממשו. מדד יוני היה מינוס 0.6%, מלחמות הסחר וההאטה פגעו בצמיחה, ולכן הפד והאירופים עשו תפנית לאחור והחלו בהורדת ריבית, והלכנו בעקבותיהם. באותה נקודת זמן חלק מחברי הוועדה המוניטרית חשבו שאכן צריך להוריד ריבית. בנקודת הזמן הנוכחית אנחנו סבורים שכלי ההתערבות הנכון יותר הוא ישירות בשוק המטבע, ולא דרך הריבית.
"אני עדיין עומד מאחורי כל מה שאמרתי בטקס כניסתי לתפקיד אצל הנשיא. ההעדפה שלי היא עדיין לא להתערב בשווקים. כל עוד אין סטייה בחלון שערי החליפין, הכוללת פעילות ריאלית ופיננסית, אנחנו נותנים לשוק לעבוד. ברגע שתהיה סטייה, נפעל. כשהתערבנו בשוק המטבע, הגענו למסקנה שזה הכלי העדיף בעת הזאת על פני הורדת הריבית. אבל חלון ההתערבות הוא דינמי ואנחנו מפעילים כל הזמן מודלים. אין דפוס פעולה דוגמטי בריביות או בתחום המט"ח. כל עוד אני לא רואה אי אלו סטיות מהותיות, אני מעדיף לתת לשוק להמשיך לעבוד".
אבל במהלך 2019 רכשתם כ־11 מיליארד דולר, וגם בחודש ינואר 2020 המשכתם לקנות מטבע. איך זה מסתדר?
"במקרים אלה הייתה סטייה מספיק מהותית, ומצאנו לנכון להתערב לצורך תמיכה ביציבות המחירים והפעילות הנאותה של המשק. מסתכלים על השוק גם בראייה צופה פני עתיד. אתה שואל מה זו סטייה מהותית? הסטייה היא פונקציה הנקבעת לפי המודלים שלנו, זרמים בשוק שלא משקפים פעילות כלכלית בסיסית. אני בכוונה לא קורא לכך פעילות ספקולנטים אלא זרמים פיננסיים".
מדוע אתה לא מודה שיש פעילות ספקולטיבית ומעדיף לקרוא לזה "זרמים פיננסיים"?
"כי אני לא בטוח שיש פעילות ספקולטיבית. חלק מהפעילות נעשה על ידי גורמי היצוא, המתאימים את עצמם לשינויים בשער החליפין. יש גם 'עושי שוק' המבטיחים את הנזילות בשוק. אין ספק שיש זרמים בשוק הפועלים על סמך הציפייה לעתיד. לא הייתי קורא להם ספקולנטיים, אבל זה חלק מהשוק. אנחנו מנהלים את מדיניות המטבע בראייה כוללנית ריאלית ופיננסית".
בנק ישראל ממשיך ברכישת המטבע, וכבר הגענו לשיא של 127 מיליארד דולר. לאן הולכים מכאן?
"אנחנו מנסים כל הזמן לבדוק את עצמנו ואיפה אנחנו מבחינת המודלים שקבענו ואם יש סטייה. נפח הפעילות פחות מטריד אותנו, במיוחד כשאנחנו מקבלים על ההשקעות בחו"ל ריבית של 2% ובישראל הריבית היא 0.25%. עלות ההחזקה של יתרות המטבע נמוכה יחסית. היו תקופות שבהן התערבנו, כשעלות החזקתן הייתה גבוהה יותר. צריך לזכור שכעת אנחנו מקבלים תשואה גבוהה יותר ביחס להתחייבויות הכרוכות בניהול היתרות".
אם נסכם את הפרק של המדיניות המוניטרית, אפשר לקבוע שכרגע העדיפות שלכם היא לא להשתמש בכלי הריבית?
"הבנת נכון. כל עוד המשק צומח, שוק העבודה הדוק ועליית השכר נמשכת, לא נשתמש כרגע בריבית. למרות זאת, זה עדיין לא ירד לחלוטין מהפרק. יש מגוון כלים שכולם נמצאים על השולחן, וכאלה שלא נוסו פה מעולם. לעת עתה השתמשנו בכלי ההתערבות במט"ח, שפועל באופן ישיר על יעדי יציבות המחירים וחלק מהפעילות הכלכלית. אם יהיו שינויים, נבחן שימוש בארגז הכלים הנוסף העומד לרשותנו".
אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות מועד ג' וקיים חוסר ודאות בשווקים. מהי עמדתך בנושא פתרון בעיית הגירעון?
"את 2019 סיימנו בגירעון של 3.7%. אחד הנכסים האסטרטגיים שלנו הוא ההערכה שהשווקים נותנים שהממשלה תדע להתמודד עם הגירעון המבני, וזה נכס שחשוב מאוד לשמר. כמו כן, חשוב שיהיה תוואי ברור שמביא את המשק ליחס של 60% בין החוב לתוצר במשק. למרות אי־הוודאות הפוליטית, השווקים בטוחים שבעיית הגירעון תטופל. תקציב 2020 יימשך בהיעדר ממשלה כל השנה. ההוצאה הפיסקלית תצומצם, אבל הגירעון המבני עדיין יימשך. לכן יש החלטות שהממשלה תצטרך להתמודד איתן".
איך אתה ממליץ להתמודד איתן?
"חייבים לשמר את התוואי של יחס חוב־תוצר יורד, ולרדת בהדרגה לגירעון של 2.5% מהתוצר. במסגרת זאת, יצטרכו לקבל החלטות על התייעלות, אי־הגדלת ההוצאות ונושא המיסוי, וזה לא שאני אוהב מסים. איפה אפשר לצמצם? למשל ההוצאה לחינוך היא מהגבוהות, אבל ניתן לבצע התייעלות ושינוי מבני במערכת, תוך השקעה בהון האנושי ללא הוצאה כספית נוספת".
האם הגירעון מדאיג אותך ברמה האישית? אולי אתה חושש מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל?
"אני לא נוטה להתנבא על הנתונים. יש גירעון מבני, ואם נישאר על טייס אוטומטי אנחנו עלולים להגיע לגירעון של 4.6%. אני זהיר בתשובה: אם יחס חוב־תוצר יעלה בצורה לא מבוקרת ולא נעשה כלום עם הבעיות המבניות, בשלב מסוים השווקים יהיה פחות סבלניים כלפינו. וכשזה קורה, זה קורה במהירות ובעצימות גבוהה. אני לא רוצה לגלגל את הבעיה קדימה. מסתכלים עלינו ואם יראו שאין תוכנית מוסדרת לטיפול בגירעון, השווקים יהיו יותר סקפטיים, ובאיזושהי נקודה יזהירו שדירוג האשראי עלול להיפגע.
אף אחד לא רוצה לאבד את אמון השווקים הפיננסיים, ואם האמון ייפגע, ברור שזה יפגע בדירוג האשראי. אבל אנחנו לא שם.
"אנחנו צריכים לשאול שאלה הפוכה: איך זה שאחרי שלוש מערכות בחירות המשק צומח באופן נאה ומגייסים חוב זול? התשובה היא שזה קורה בזכות הקרדיט מהשווקים, המניחים שהנושא הפוליטי יסתדר ושכל ממשלה שתיבחר תקבל החלטות לא קלות ותתמודד עם הגירעון".
יש הטוענים שאתה מאוהב בהעלאת מסים.
"לא שמעתי על כך. אני אומר כל הזמן שממשלה צריכה לבנות תמהיל הכנסות והוצאות המשקף את ההעדפות שלה גם כשמדובר בתחום המסים. אפשר לדוגמה לשנות את נוסחת המיסוי הירוק, אבל אני לא נכנס לפירוט. ההוצאה האזרחית בישראל אינה גבוהה ביחס לתוצר. ולכן ייתכן שלאחר שיתייעלו ויקצצו בהוצאות, לא מן הנמנע שייאלצו להשתמש במסים, ואם נתבקש נוכל לפרט באילו תחומים מומלץ לשנות. יש מסים יעילים יותר לגבייה. אם יגיעו לשלב שינוי המסים וירצו לדעת מה צריך לשנות, נוכל לפרט את היתרונות של סוגי המיסוי השונים. זה תלוי בהעדפות של הממשלה".
ומה ההעדפות שלך? אילו סוגי מסים רצוי לשנות?
"לא אענה לך ישירות. הייתי רוצה לראות תוואי ירידה בהוצאות וגידול בהוצאות התומכות בצמיחה כמו פרויקט המטרו. אני ממליץ על השארת מסים שנועדו לעודד צמיחה ואלה שלא יוצרים עיוותים כלכליים (כמו פטור ממע"מ על פירות וירקות, פטור ממע"מ באילת ופטור מהכנסות משער דירה - י"ש)".
האם אינך מוטרד מעליות השערים הנמשכות בבורסה גם בשוק המניות, אך גם באיגרות החוב הקונצרניות?
"אנחנו ערים לתופעה שבגלל הריבית הנמוכה משקיעים מחפשים תשואה. כבר הצבענו על כך שרואים נקודה של תמחור יתר וסיכון באיגרות חוב, אבל זה לא רק בישראל. המינוף במקומות אחרים בעולם גבוה יותר. אנחנו בוחנים את רמות המחירים וזה חלק מחשיבות הוועדה ליציבות פיננסית. חלק מהתופעה של ריביות שליליות לזמן ארוך היא השפעה על נכסים כמו שוק המניות והמכפילים. בשוק המניות בארה"ב רואים שיש עליות הנתמכות בהרחבה המוניטרית. לגבי רמת המחירים, אני רוצה להיות סופר־זהיר. אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק ומנטרים את הפעילות הפיננסית. אני לא רוצה להביע את עמדתי על רמת המחירים, אבל אני יכול להגיד שאנחנו עוקבים אחרי השווקים כל הזמן ובודקים את הסיכונים".
ומה דעתך לגבי מחירי הדירות שממשיכים לעלות?
"נכון שהריבית על המשכנתאות ירדה, ונכון שהעיתונות כותבת על הגידול בהיקף המשכנתאות, אבל מבחינת גובה החזר ההלוואות מהשכר - אנחנו בשיעור נמוך. למרות הריבית הנמוכה אנחנו מנטרלים את הסיכונים, וכבר לפני שנים הגבלנו את ההלוואות בריבית פריים (ריבית משתנה), ובעקבותינו הלכו האחרים".
אבל המגבלות גרמו להוצאות משכנתה מיותרות של עשרות אלפי שקלים, אם לא יותר, למשקי הבית, כי הריבית המשיכה לרדת.
"המשכנתה נלקחת לזמן ארוך, ואי אפשר לבכות בדיעבד, כמו שאי אפשר להצטער על ביטוח לנזקי שריפה אף שלא הייתה שריפה. אנחנו לא היחידים. אף אחד, כולל קרן המטבע, לא צפה שהריבית הנמוכה תימשך כל כך הרבה זמן. אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי המצב בשוק הדיור והמשכנתאות. כשמסתכלים על השוק, לא רואים בעיות חריגות. המצב בהחלט סביר".
מדוע מתעכבת הקמתה של קרן העושר? האם זה באחריותכם?
"תמלוגי הגז אמורים להגיע ב־2021. מדוע זה יגיע רק אז? תלוי ברשות המסים, וזה המידע שיש לנו בנושא. עשינו בבנק את מיטב ההכנות להפעלת הקרן, כולל התחברויות למערכות חשבונאיות נפרדות. ההשקעות בקרן יבואו לביצוע ואין שום בזבוז בנושא. יש עדיין צורך בהקמת ועדה מייעצת וועדת השקעות, שעדיין לא מאוישות. הסיבה לכך היא שוועדת המינויים עדיין לא מינתה את המועצה. אבל ממילא התמלוגים יגיעו רק ב־2021 ושום דבר לא הלך עדיין לאיבוד".
כל הבנקים בישראל מונחים על המדף, אבל אף גורם לא מוכן לקנות בנק. מהי לדעתך הסיבה לכך?
"יש פה בנקים זרים שמתעסקים בתחומי בנקאות אחרים. בבנקאות יש יתרון לגודל. חלקם בחנו כניסה בעבר והגיעו למסקנה שלא כדאי להם להיכנס. יש רגולציה שחלק מהגורמים הזרים לא רוצים להתמודד איתה. הבנקים הזרים, ממה שאני רואה, בוחנים ברובם את הכדאיות העסקית, והגיעו למסקנה שגם משיקולי גודל שוק, עצם הקנייה לא מעניינת אותם, אלא כניסתם כגורם נוסף. אני מקווה שלאור הורדת החסמים והעובדה שישראל הופכת יותר ויותר גלובלית עם בנקאות פתוחה, יגיעו לכאן בנקים נוספים. אני מאמין שלאורך זמן נראה התרחבות. אנחנו רוצים להגדיל את התחרות והורדנו חסמים. גופים מסוימים רוצים להיכנס לכרטיסי אשראי".
האם לדעתך המערכת הבנקאית הישראלית תחרותית מספיק?
"בתחום המשכנתאות יש תחרות, אבל בתחומים אחרים, כמו עסקים קטנים, אין מספיק תחרות, ואני לא מרוצה. עסקים קטנים הם מנוע צמיחה, וצריך לפתח מנועי אשראי נוספים לעסקים קטנים, כמו דרך איגוח, בנקאות פתוחה או מערכות סליקה מתקדמות. אלה יעזרו למשקי הבית ולעסקים קטנים".
איך ייתכן שלמרות כל הרפורמה בבנקאות, הריבית והעמלות בכרטיסי האשראי ממשיכות לעלות?
"אנחנו צריכים לתת לחלק מהמהלכים להבשיל. בארה"ב כרטיסי אשראי משלמים ריביות גבוהות יותר, תלוי בסוג הלווה. לכל עסק יש תיאבון עסקי. מערכת נתוני אשראי משמשת כ־30 גופים חוץ־בנקאיים. ברגע שתהיה בנקאות פתוחה ומערכות סליקה - העלויות ירדו. מידע יהיה נגיש ונותני שירותים פיננסיים יוכלו להקצות אשראי בצורה יעילה יותר והתחרות תגדל".
האם אתה תומך בכניסת הבנקים לענף הביטוח?
"אם הם צריכים לשווק את הביטוח, אז אני בהחלט תומך. הם צריכים להתחיל בתחום המשכנתאות, ויש תחומי ביטוח נוספים שרק יגדילו את התחרות. הנושא נמצא בדיון מול הרגולטורים. ברמה עקרונית אני תומך, בתנאי שזה יגדיל את התחרות ואת רמת השירות".
האם לדעתך יש צורך לבצע התאמות בשכר הבכירים בסקטור הבנקאי בעקבות גל פרישות הבנקאים?
"אני חושב שזה נושא שראוי בהחלט לבחינה מחודשת. נכון שבסבב הנוכחי של פרישת מנהלי הבנקים היו לא מעט מועמדים חלופיים. יש כיום מנכ"לים ראויים בבנקים, אבל צריך לבחון מה קורה בשדרה הניהולית הכוללת ומה התמריצים להישאר במערכת. אם רוצים הון אנושי טוב, צריך גם לשלם. צריך לבחון את האפשרות להגמשת המרווח במסגרת הקיימת ולתת גם תגמול תלוי תשואה".
לסיום, שאלה אישית וסליחה מראש. האם אתה לא רואה בעיה בכך שכנגיד בנק ישראל אתה ממשיך להחזיק באזרחות אמריקאית?
"אני חושב שזה לא רלוונטי. עניין האזרחות האמריקאית לא הפריע לנגיד הקודם סטנלי פישר להיות נגיד מצוין. אני חושב שאני עושה ככל יכולתי לעזור לכלכלה ולמשק. בכל השנים האחרונות הייתי מחובר למדינה בצורה זו או אחרת. מבחינתי, עניין האזרחות האמריקאית הוא לא 'אישיו'".