חודש וחצי לאחר חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס האיראני על ידי האמריקאים, חזרה זירת הצפון לשגרה המוכרת. אם בשבועות הראשונים לאחר החיסול נמנעה ישראל מלתקוף בסוריה, בשבועיים האחרונים, על פי פרסומים, היא ממשיכה לפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה ומשלוחי הנשק.
בינתיים במערכת הביטחון לא רואים שינוי גדול בשטח. היכולת של המיליציות הפרו־איראניות לפגוע בישראל באמצעות רקטות נותרה מוגבלת. שירותי המודיעין לא מזהים שינויים בפריסה או בכוונות להגביר את הפעילות הצבאית נגד ישראל. לפחות בשלב הזה לסורים ולציר השיעי יש בעיות גדולות יותר, בהמשך הלחימה הלא נגמרת מול המורדים.
במערכת הביטחון מעריכים כי בתגובה על התקיפות בסוריה המיוחסות לישראל עוד יבוצעו ניסיונות להגיב, בעיקר בירי רקטות. אבל בצבא יש מי שמוטרדים יותר מהמשך הניסיונות של חיזבאללה לחזק את השפעתו ואת יכולותיו לאורך הגבול ברמת הגולן.
לפני כשנה חשפה ישראל בתקשורת את היחידה הצבאית הסודית, "תיק הגולן", שהקים חיזבאללה לאורך הגבול עם רמת הגולן. היחידה מבוססת בעיקר על שכירי חרב סורים ומטרתה לבנות יכולות לביצוע פיגועים בשטח ישראל. בצבא טענו כי נשיא סוריה, בשאר אל־אסד, אינו יודע דבר על פעילות חיזבאללה ועל השימוש שהוא עושה בפעילותו בחסות חטיבות הצבא שלו המוצבות ברמת הגולן 90 ו־112.
בישראל קיוו, אך לא נתנו לכך סיכוי גבוה, שנשיא סוריה יבין את הרמז שפעילות חיזבאללה לאורך הגבול עלולה לאיים עליו ועל תג המחיר שישלם, במקרה שיבוצעו פיגועים מהגבול שבמשך שנים רבות היה שקט. שנה חלפה והמגמה לא השתנתה. נראה שחיזבאללה חיזק את התבססותו והשפעתו בחטיבות הצבא הסוריות הפועלות לאורך הגבול.
המטרה: גבול עימות
חזרנו השבוע לדרום רמת הגולן, אולי בעונה היפה ביותר בשנה. הזרימה החזקה בנחל א־רקאד, המסמן את הגבול המזרחי של רמת הגולן, נמשכת עד שהוא נפגש עם הירמוך במשולש הגבולות של ישראל, ירדן וסוריה. אבל לצד היופי הפראי, גדרות הפלדה שפוצעות את הנוף מחזירות אותנו חזרה אל קרקע המציאות.
הצבא הסורי חזר בהדרגה אל אזור הגבול עם פריסה של חטיבות ארטילריה, חי"ר ושריון. החזרה של הצבא הסורי לגזרה, במיוחד באזורים שהיו תחת שליטת דאע"ש וארגונים אסלאמיים קיצוניים נוספים, אמורה הייתה לבשר על התייצבותו הביטחונית של הגבול ברמת הגולן. זהו אינטרס מובהק של ישראל, ויכול להיות שהוא יתממש בשנים הקרובות. אבל בינתיים התחושה בקרב מפקדי צה"ל המשרתים בגזרה היא כי חיזבאללה הולך ומעמיק את ההשפעה שלו על האזור, תוך פעולה בחסות הצבא הסורי.
ליחידת "תיק הגולן" של חיזבאללה אין יכולת צבאית לנהל מערכה מול צה"ל, אבל זו אינה המטרה שלה. בישראל סבורים כי בחיזבאללה מעוניינים בגזרה נוספת שתאפשר להם לבצע פעולות טרור נגד מטרות ישראליות בלי לקחת אחריות רשמית ובלי לסבך את לבנון בעימות עם ישראל. זאת תוך שימוש בשכירי חרב שיתפעלו את ירי הרקטות ופצצות המרגמה, יבצעו ירי צלפים ויניחו מטעני חבלה נגד כוחות צה"ל הפועלים באזור.
בשלב זה מספר הפעילים ביחידת "תיק הגולן" אינו גדול. בצה"ל מזהים בין ארבעה לחמישה אנשי חיזבאללה לבנונים מנוסים ומיומנים ובעלי מעמד בארגון, שאמונים על ההובלה והפיקוד של "תיק הגולן". בין הדמויות גם כאלה הנחשבים מומחים בתחומי לחימה שונים, ולכן העמדה המובילה בצבא היא כי מבחינת חיזבאללה מדובר בפרויקט גדול ולא בהתארגנות זניחה.
בשנה האחרונה לא היו בשטח אירועים דרמטיים. את תמונת המודיעין אוספים פיסה אחר פיסה. התזוזות קטנות. מבחינת המפקדים בגזרה הסימנים מעידים על כך שחיזבאללה מעמיק את נוכחותו באזור. בתקופה האחרונה מתרחשים יותר מקרים שבהם אזרחים סורים לכאורה מתקרבים לעבר הגדר וחודרים אל המובלעת הישראלית שנמצאת בצד השני של הגדר. לא פעם מזהים אצלנו כי אותם אזרחים חוזרים ישירות לעמדות הצבא הסורי.
מדי פעם אפשר לראות קבוצות של חיילים סורים עומדים לצד אזרחים חמושים, החשודים כאנשי חיזבאללה, וצופים יחד בפעילות של צה"ל במובלעת שמעבר לגדר. ההערכה בפיקוד הצפון היא שחיזבאללה, באמצעות אמצעי התצפית והמודיעין של הצבא הסורי, אוסף מודיעין על ישראל ועל פעילות הצבא באזור.
בצה"ל חוששים שחיזבאללה שואף להפוך את הגבול ברמת הגולן לגבול של עימות, כזה שמדי פעם מבוצעים בו פיגועים בלי שלישראל תהיה כתובת ברורה לתגובה.
בינתיים בצבא מבצעים יותר פעולות יזומות באזור, ממארבים ועד הכנסת טנקים וכוחות חי"ר אל המובלעות כדי להפגין נוכחות, לעצור חשודים ולחקור אותם.
הדילמה הצבאית
בשנים האחרונות נשמרת יציבות ביטחונית יחסית בגבול עם לבנון, עם מספר אירועים חריגים שהתרחשו מאז מלחמת לבנון השנייה. בשנים 2000־2006 מהנסיגה מלבנון ועד למלחמה, חיזבאללה ביצע הרבה יותר פיגועים לאורך הגבול, אבל כיום נראה שהארגון מרסן את הפעילים שלו כדי לא להיגרר שוב למלחמה.
בישראל רואים את הפעולות שמבצע חיזבאללה כדי להתבסס בסוריה, באמצעות מפקדת הדרום שלו שפועלת בפיקודו של חאג' האשם. הסברה היא שחיזבאללה מחפש בסוריה זירת משחקים נוספת, שבה ישלם מחיר נמוך יותר מאשר בלבנון.
העמדות של צה"ל לגבי הנוכחות של חיזבאללה בסוריה אינן אחידות. יש מי שחושבים שהיא מסוכנת יותר מההתחזקות של המיליציות הפרו־איראניות בסוריה, ויש הטוענים שהיא זניחה יחסית.
הדילמה המרכזית שנמצאת בימים אלו על שולחן הדיונים היא אם צה"ל צריך להפעיל כוח בבלימת ההתבססות של חיזבאללה בסוריה. לפגוע בבכירי יחידת "תיק הגולן" בתגובה על ירי רקטות מאדמת סוריה ואולי גם לנצל את ההזדמנות כדי לתקוף מטרות של חיזבאללה ברמת הגולן, כפעולה יזומה שנועדה להרחיק את האיומים מהגבול. החשש הוא שפעולה כזו עלולה להוביל להסלמה ביטחונית בגבול עם לבנון ולמתיחות דיפלומטית מול הרוסים.
שר הביטחון נפתלי בנט מדגיש לאחרונה את החשיבות של הפעלת לחץ רב יותר על איראן במטרה להרחיקה מסוריה. "מבלימה להתקפה", הוא מכנה את תפיסתו. בצה"ל סבורים שיש להמשיך להגיב כאשר מבוצע ירי לעבר ישראל, אבל צריך להגביר את הדרישה מהצבא הסורי שלא יאפשר פעילות עוינת נגד ישראל, ולא משנה מי יוזם אותה, אחרת ישראל תיאלץ להגיב.
המחשבה שעומדת בבסיס התפיסה הזו היא שככל שנשיא סוריה ישלם מחיר גבוה יותר, כך יגדל האינטרס שלו להוצאת האיראנים וחיזבאללה מסוריה. בשלב הזה לפחות, לחץ סורי כזה אינו נראה באופק. כמעט שנה עברה מאז שנחשפה התארגנות "תיק הגולן", ואיתה הטענה הישראלית שחיזבאללה הסתיר את קיומה מאסד - ונראה שהקשרים בין ארגון הטרור הלבנוני לצבא סוריה רק הולכים ומתהדקים.