יום הבחירות עבר בשקט מוחלט בדרום וכך גם הימים שקדמו לו. מלבד אירוע אחד של שיגור רקטה שכשל והתפוצץ בשטח הרצועה, השקט בדרום נשמר כמעט באופן מלא. אפשר ללמוד מכך, שוב, כי ביכולתו של חמאס לאכוף את הפסקת הירי ולמנוע את הניסיונות לבצע פיגועים על הגדר. אם הוא רוצה בכך, כמובן.
כאשר ירי הרקטות מתבצע מדי כמה ימים, זו כבר שיטת עבודה של ארגוני הטרור ברצועה שמעוניינים להסלים בהדרגה את המצב הביטחוני בדרום. בדיוק כפי שהתרחש בשלושת החודשים שקדמו לסבב ההסלמה האחרון.
עובדה זו מוכיחה כי ההגדרה בישראל של "ירי של ארגונים סוררים" אינה תואמת את המצב בשטח. במקרים מסוימים חמאס מעלים עין מירי שמתבצע על ידי ארגוני טרור ברצועה, ובמקרים אחרים הירי משרת את מטרותיו - להפעיל לחץ על ישראל על מנת לקבל הקלות נוספות לרצועה.
בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר סיום מבצע חגורה שחורה, קיבל הדרג המדיני את עמדת צה"ל שדחף להגיע להסדרה ברצועה ולהימנע מעימות צבאי. זו הסיבה לכך שישראל גילתה איפוק לאחר ירי הרקטות לישראל ובמקביל חידשה את הזרמת המלט לרצועה, העניקה הקלות ביצוא ויבוא סחורות והגדילה את מספר היתרי הכניסה לסוחרים. מגמת השיפור הכלכלי כבר מורגשת בשטח, גם אם היא מתונה יחסית.
חמאס מצדו הפסיק את הפרות הסדר האלימות על הגדר ואת שיגור בלוני הנפץ. אבל בשלב הזה לא מדובר בצעדים משמעותיים. דרישת הסף הישראלית לשלב זה של המשא ומתן צריכה להיות הפסקה של ירי הרקטות מהרצועה.
כפי שהוכיחו עשרת הימים האחרונים, חמאס מסוגל לעשות זאת, להוציא מספר אירועים חריגים שמתרחשים כאשר המתח בינו לבין ארגוני טרור אחרים ברצועה הולך וגובר. בדיוק מהסיבה הזו צריכים להיגמל במערכת הביטחון הישראלית מההסבר שניתן על ירי הרקטות כפעולה של ארגונים סוררים, הגדרה שמסירה אחריות מחמאס.
ובינתיים כדאי לזכור שהשקט הזה הוא זמני. בעזה מתכננים לחדש בסוף החודש את ההפגנות בסמוך לגדר, לציון שנתיים מההפגנה הראשונה שם ובמחאה על "עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.
הצעדים שעשתה ישראל יחד עם האיפוק שהיא מגלה מול סבבי ההסלמה החוזרים על עצמם, עוררו ביקורת ציבורית כלפי התנהלות הדרג המדיני והצבאי. רק שהתרעומת של הישראלים לא באה לידי ביטוי בקלפי, להפך. בסבב הבחירות האחרון עלה שיעור התמיכה בליכוד ביישובי הדרום. הדרג המדיני יכול לראות בכך מנדט להמשיך להתקדם במשא ומתן להסדרה מול רצועת עזה, עוד לפני יציאה למבצע נרחב ברצועה.
בינתיים הסיכוי לסיבוב בחירות רביעי רק הולך ועולה ומשפיע על המצב הביטחוני. אומנם ישראל מעוניינת בהפסקת אש ארוכת טווח עם רצועת עזה, אבל כל עוד לא תהיה ממשלה קבועה בירושלים, לא צפויות להתקבל החלטות קשות או להיעשות צעדים משמעותיים.
כשבוע לפני הבחירות החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו בצורה מושכלת לקבל את המלצת מערכת הביטחון, לבלום את סבב ההסלמה ולא להידרדר לימי לחימה נוספים, שהיו עלולים להשפיע על סדר היום של הבחירות.
הג'יהאד האסלאמי יצא מהסבב הזה מחוזק, ומעמדו עלה. ולראיה, בשבוע הבא יערוך מזכ"ל ארגון הטרור זיאד נחאלה ביקור רשמי ברוסיה, שם ייפגש עם בכירים בממשל הרוסי, בהם שר החוץ סרגיי לברוב. אחרי שייגמרו הטקסים הדיפלומטיים, סביר להניח שפעילי הארגון יהיו הראשונים שיחדשו את ירי הרקטות לעבר ישראל.
ארגוני הטרור למדו למנף לטובתם את המצב הפוליטי המורכב בישראל, והתהליכים חוזרים על עצמם: ירי רקטות שהולך ומתגבר, ניסיונות לביצוע פיגועים, הסלמה קצרה, סל הטבות מהקטארים וכך הלאה.
את הרצף הזה תידרש לעצור הממשלה הקבועה. משא ומתן להסדרה והקלות כלכליות משמעותיות - כן. אבל לא תחת סחיטה באש, ירי רקטות ואלימות על הגדר.
הרס תשתיות
ומהגבול בעזה לרמת הגולן. בימים האחרונים אנו עדים להתרחשויות רבות לאורך הגבול. בלילה שבן רביעי לחמישי התרחשה תקיפה אווירית המיוחסת לישראל בחומס ובקונייטרה. דיווחים זרים טענו כי היעדים היו משלוח טילים שהיה מיועד להגיע מסוריה לחיזבאללה בלבנון ובסיס שמשמש כוחות של חיזבאללה בסוריה.
התקיפה הזו מצטרפת לחיסול המיוחס לישראל של עימאד טוויל, בכיר בארגון חיזבאללה שהיה אחראי להקמת התשתית הצבאית של איראן בגולן הסורי ולסיכול המוצלח של צה"ל נגד חוליית צלפים שתכננה לבצע בתגובה לחיסול פעולת נקמה נגד חיילי צה"ל.
רצף האירועים השבוע מסמן כי בישראל התקבלה ההחלטה: לעבור לתפיסה התקפית שנועדה להרחיק את תשתית הטרור של חיזבאללה מהגבול.
בזמן האחרון התנהל בצה"ל דיון עמוק מלווה במחלוקות, בשאלה מהי הדרך הנכונה לפעול מול התוכנית של ארגון הטרור השיעי, לפגוע בישראל באמצעות תשתית צבאית חדשה, "תיק הגולן", שהוקמה ברמת הגולן הסורית ושמתנהלת בשיתוף פעולה הדוק עם החטיבות הסוריות הפרושות לאורך הגבול.
הדילמה המרכזית שהייתה על השולחן של פיקוד הצפון, שעליה כתבנו כאן, הייתה אם צה"ל צריך להפעיל כוח ולעבור לפעולות יזומות כדי לבלום את התבססות חיזבאללה בסוריה. קצינים בכירים טענו כי יש לפגוע בבכירי יחידת "תיק הגולן" ולפעול נגד מטרות נוספות של תשתית הטרור, שחלקן נמצאות בחסות עמדות או מוצבים של הצבא הסורי לארוך הגבול.
בתפיסה המבצעית שהוצגה נטען כי מרחב הגמישות של צה"ל גדול בשלב הזה ופעולה נגד פעילי הטרור בסוריה לא תוביל להסלמה מול חיזבאללה בלבנון. לפי הפעולות שמיוחסות לישראל מהשבוע האחרון, אפשר להעריך שהתפיסה הזו התקבלה.