אף אחד לא יודע שום דבר ארור, אבל ברור שתוך כמה חודשים העולם עומד לחטוף מכה כלכלית וחברתית שלא מן העולם הזה שאנחנו מכירים. כולל ישראל. במטרה להיחלץ באורח סביר מכאוס כולנו חייבים לשכוח מימיננו (כולל ירושלים) ומשמאלנו כדי שיבוצעו שלושה מהלכי בסיס: שינוי מבני של המשק, שינוי מנטלי עמוק של החברה ושינוי באופי המנהיגות. התנאי הראשון הוא שינוי במנהיגות, והוא שיקבע את גורל שני המהלכים האחרים.
האידיאל המנהיגותי כיום הוא ראש ממשלה שיהיה דיקטטור נאור. שינוי מבני דרמטי, שלא לומר מהפכני, מחייב יד ברזל הכוללת חמש אצבעות קשוחות: דיקטטור נאור שיחזיק בתיקי האוצר, המשפטים, החינוך, הביטחון וביטחון הפנים. או לחלופין קוקפיט נחוש שעובד בראש אחד, מתואם עד לפרט הקטן ביותר בתוכנית סדורה שיש לה תשתית של השקפת עולם, מגובה בנושאי משך הזרע האידיאולוגי שבלעדיו לא תצמח כאן חברה חדשה.
עם כל הכבוד לבני גנץ ולסלידה מנתניהו, שני אלה, יחד או כל אחד לחוד, אינם בנויים לחלץ לבדם את העגלה הזו מן הבוץ. גנץ הוא טיפוס סימפטי, נתניהו הוא האיש החולה של הפוליטיקה הישראלית. רק טיפוסים נחרצים כמו בוגי יעלון, יאיר גולן, שלי יחימוביץ', גיא רולניק, אהוד ברק, דן בן דוד, משה מזרחי, נמרוד אלוני, סיגל סדצקי, זאב דגני, ח'אלד כאבוב, מיכאל ספרד - מצטיירים כמי שיכולים להיכנס ראש - כצוות - בכותל המערכות הקיימות. לא סתם לזעזע אותן אלא להרוס ולבנות מחדש. הם לא חייבים לשיר עולם ישן עדי היסוד נחריבה (המנון האינטרנציונל). הקורונה תעשה עבורם חלק ניכר מן העבודה.
את השאר תעשה הדיסטופיה: רבע מיליון משפחות רעבות צעירות ונואשות מן המעמד הבינוני והעשירונים התחתונים יבעירו את השטח עבור הנהגה שלא רק תסלק את ההריסות, אלא גם תבנה מבראשית. מדובר בעבודות קצבות שידממו לביוב את כל ההבלים שאנחנו שקועים בהם בימינו אלה. מדובר בצמיחה הירוקה אחרי שריפת יער בדרך ליער חדש. הרעיון המרכזי הוא לחסל את טפילי המשק הגדולים שמוצצים את לשד החברה (הלאמה לזמן קצוב): ביטחון, בנקים ו"מוסדיים", ואת המנגנונים שתומכים בהם - מערכות הדת, החינוך, המשפטים והאוצר.
# # #
העיתונאים הרציניים, אלו שחופרים ודוגרים על מספרי האמת, מספרים ואמורים לספר לנו על ממצאיהם. מערכת הביטחון אמורה להיות המטרה הראשונה והקלה ביותר. כשלמדינה אין כסף, אין מלחמה. אתה לא יוצא למלחמה כאשר מאחוריך משפחה רעבה וממשלה מושחתת. אין כיום איום קיומי ממשי. באבחה מדינית נועזת ניתן להגיע להסדרי הפסקת אש עם כל אויבינו.
מחמאס והרשות הפלסטינית ועד חיזבאללה ואיראן. גם הם מחפשים כל דרך כדי להיחלץ מהקורונה ומעיי ההריסות בביתם עקב מלחמות העבר. אפשר וצריך להכניס לפרופורציות את קמפיין האיומים המומצאים מבית המדרש של הימין ההיסטרי ו/או הציני. מה שיביא לחיתוך משמעותי מתקציב הביטחון, כולל השב"כ, המוסד והנגזרות הביטחוניות בכל משרדי הממשלה וענפי המשק. וכמובן לחסל פרויקטים מגלומניים. מצי צוללות הזוי דרך טייסות נוספות של 35־F ותוכניות מלחמה שלא תהיה.
אלי ציפורי מנהל מלחמה ("מעריב־סופהשבוע" 20.3) מוצדקת נגד המשכורות במגזר הציבורי, אבל אלה הן רק טיפות, אומנם צורבות, בים של דמעות התנין באגפי מערכת הביטחון, הפנסיות והמשכורות הכפולות של פורשי המערכת, קופונים מטורפים ברכש ומכירה ותקצוב של פיתוחי אמל"ח מנופחים שעונים על איומים טקטיים שונים ומשונים (דוגמאות מבדרות במיוחד ניתן למצוא בספרי שמוקפא בצנזורה).
במקביל יש צורך דחוף להכניס את הדת על מוסדותיה לדיאטה הנכונה. לטפל במערכי כשרות שמטמאים את המשגיחים וסוחטים את הקורבנות. לקצץ בתמיכות שונות ומשונות באלף ואחד מוסדות חרדיים ודתיים, מועצות דתיות, מקוואות, פסטיבלים עכו"מיים ובתי כנסת בכל קרן רחוב. אסור כמובן לפגוע בערכי הדת ובענייני אמונה. אדם דתי אמור לנהל עם בוראו דיאלוג באמצעות צקון לחש פנימי, ולא להיתמך במנגנון ענק של כוהנים ולוויים ושאר משמשי בקודש. עשרת הדיברות אגב הם התחמושת של כל אדם, לא רק הדתי, ונדמה לי, כשאני מרפרף על עסקני המגזר הדתי, שספר החוקים החילוני מכסה אותם ביתר יעילות.
כמו כן יש לקצץ בתקציבי העתק של ההתנחלויות. לא יעלה על הדעת לתמוך במפעל שגובה קורבנות דמים ודמים משום שכך ציווה אלוהים. וכמובן יש לחסל את "משק ההון", כולל מיני קזינו כמו הפיס, הבורסה והשקעות בטייקונים, ובכלל להלאים את הבנקים. המטרה היא לתמוך במשקי הבית ובהלוואות עסקיות רק למי שמייצר ערך ולא לטייקונים וספסרי הון.
עסק טוב, כך אני מבין מקניות בסופר, מתבסס על טיב, טעם, וסיכוי שלא תתפוס כאב בטן בעקבות כניעה לשיווק כוזב. זה מחייב העסקת עובדים ישרים, בתקווה שהימין לא השחית כאן כל חלקה טובה. ליתר ביטחון, כדי שזה לא יישאר בגדר אוטופיה, לגדר את עובדי הציבור במערכת פיקוח וענישה חסרת רחמים.
# # #
כל האמור למעלה הוא הזיה גמורה וחסרת היתכנות. לא מגלומנית והרבה פחות מסוכנת מהזיות ארץ ישראל השלמה בנוסח הימין הדתי־לאומני. כדי שכל הנאמר למעלה לפחות יזוז, חייבת השקפת העולם שעומדת מאחורי ההתחדשות לאחר האסון לחלחל לרובד הציבורי באמצעות התקשורת.
באולפנים של היום מתכתשים הטיטאנים של התקשורת עם הדינוזאורים הפוליטיים של המפלגות. הקרבות ההרואיים שם הם על פירורי מידע, דעה ורגש. מה שמחזק את ההערכה הפסימית שרק הכרח אלים יביא, אולי, למצב שאיננו כאוס גמור. אנחנו זקוקים לאותו ממשל חדש, משום שהישן קשור בטבורו לממשל המעוות והבדלני של טראמפ והאוונגליסטים. בעת קורונה כל מדינה מבודדת את עצמה בגבולותיה. ברגע שבו העולם ישתחרר, הגבולות ייפרצו, והצורך בשת"פ עולמי כדי לשרוד ידכא כל סממן לאומני ו/או דתי שיפריע בדרך.
לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שבין שהתחזית הפסימית הראשונה תתממש (קריסת מערכות בעקבות הקורונה) ובין שתתממש התחזית השנייה של ביעור עשבים שוטים וצמיחה מחדש - מדובר במאות אלפים שיאבדו את עבודתם. זו הסיבה של הצורך הקיומי בגיבוש חבורת חוד של האנשים הנכונים והמבינים בתחומי הביטחון, הכלכלה, הבריאות, החינוך והאזרחות. חבורה שתעבוד כאיש אחד תחת איש אחד שייקח על עצמו להיות אותו דיקטטור נאור. רק לא ראש ממשלה מבועת שמשחק אותה גיבור על המסך בעודו קורס על קרנות המזבח כדי לתחזק את שותפיו באמצעות השיטות שהביאונו עד הלום בנו הקורונה.